השפעתם ארוכת הטווח של כלי Web 2.0 על הלמידה
- הדגש על הזכרון בשיטות הערכה מסורתיות, מול מציאות שבה מידע רב כל כך זמין
- הדרישה לא להעתיק, מול הקלות הרבה שבה ניתן לבצע פעולות העתקה והדבקה בסביבה הדיגיטאלית
- הדרישה למקוריות מול הקושי האמיתי בזיהוי "מקור ראשוני" בסביבה הדיגיטאלית
- הדגש על הזכרון בשיטות הערכה מסורתיות, מול מציאות שבה מידע רב כל כך זמין
- הדרישה לא להעתיק, מול הקלות הרבה שבה ניתן לבצע פעולות העתקה והדבקה בסביבה הדיגיטאלית
- הדרישה למקוריות מול הקושי האמיתי בזיהוי "מקור ראשוני" בסביבה הדיגיטאלית
אני רוצה להתייחס אל המונח "אינטראקטיבי" שמשתמשים בו לעיתים קרובות בהערכת "הפוטנציאל הלימודי" של כלים ממוחשבים מאז שנות ה-80. כל מושג שקובע מדד שהגדרתו היא טכנית (כמו למשל "דרגת אינטראקטיביות") יתגלה חיש מהרה שאינו מבטא "פוטנציאל לימודי" כי פוטנציאל שכזה אינו יכול להיות טכני. יתירה מזו, יישום של מושג כזה, כך אני צופה (לאור העובדות והניסיון של עשרות שנות "הפוטנציאל הלימודי של הטכנולוגיה הדיגיטלית") יפיק במחקרים ראשונים תוצאות מעודדות ובמחקרים מאוחרים יותר תוצאות מאכזבות. כי בהתחלה יישמו אותו אנשי חינוך נלהבים לרעיון החינוכי ואח"כ יישמו אותו אנשי חינוך תחת לחץ חברתי/מקצועי וללא הכשרה מספקת. מה לעשות, הפוטנציאל הלימודי טמון בבני-אדם ולא מכונות או בטכניקות והוא ניתן למימוש רק כאשר שואפים אליו ולא אל אופנה זו או אחרת עם מותגים עם מספר או שם זה או אחר.
אני רוצה להתייחס אל המונח "אינטראקטיבי" שמשתמשים בו לעיתים קרובות בהערכת "הפוטנציאל הלימודי" של כלים ממוחשבים מאז שנות ה-80. כל מושג שקובע מדד שהגדרתו היא טכנית (כמו למשל "דרגת אינטראקטיביות") יתגלה חיש מהרה שאינו מבטא "פוטנציאל לימודי" כי פוטנציאל שכזה אינו יכול להיות טכני. יתירה מזו, יישום של מושג כזה, כך אני צופה (לאור העובדות והניסיון של עשרות שנות "הפוטנציאל הלימודי של הטכנולוגיה הדיגיטלית") יפיק במחקרים ראשונים תוצאות מעודדות ובמחקרים מאוחרים יותר תוצאות מאכזבות. כי בהתחלה יישמו אותו אנשי חינוך נלהבים לרעיון החינוכי ואח"כ יישמו אותו אנשי חינוך תחת לחץ חברתי/מקצועי וללא הכשרה מספקת. מה לעשות, הפוטנציאל הלימודי טמון בבני-אדם ולא מכונות או בטכניקות והוא ניתן למימוש רק כאשר שואפים אליו ולא אל אופנה זו או אחרת עם מותגים עם מספר או שם זה או אחר.