השפעותיה של הכשרת מורים על פרקטיקות, עמדות וידע בנושא מעורבות משפחה-מורים: מטה-אנליזה

Smith, T.E., & Sheridan, S.M. (2019). The effects of teacher training on teachers' family-engagement practices, attitudes, and knowledge: A meta-analysis. Journal of Educational and Psychological Consultation, 29(2), 128-157.

סיכום המאמר נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

המונח מעורבות הורית משמש באופן חליפי לתאר את מה שמכונה בספרות השתתפות הורית וגם שותפות הורים-משפחה. מונח זה משקף את ההאמנות, התפיסות והפעילויות של משפחות בתמיכת תהליך הלמידה של ילדיהם בבית, בבית הספר או בקהילה (Weiss, Kreider, Lopez, & Chatman-Nelson, 2014).

לקריאה נוספת ראו:

לחבר את ההורים לבתי הספר: דוח היוזמה למחקר יישומי בחינוך באקדמיה הישראלית למדעים

הבנת מעורבותם הישירה של הורים בפיתוח מדיניות ופעילויות בית הספר בבית ספר יסודי

זהו האוויר שאנו נושמים: סוציאליזציה אקדמית כמפתח להבין כיצד הורים משפיעים על חינוך ילדיהם בבית הספר

מונח זה קשור לשינוי פרדיגמטי שמשפיע על המערכת החינוכית, לפיו הורים מעורבים יותר בחינוך ילדיהם ובנעשה במסגרות התוך בית-ספריות, מצד אחד, ועובדי הוראה מבקשים ליצור שותפויות עם הורים כדי להשיא את התועלת והרווחה לא רק של הילד המסוים אלא גם זו הכיתתית והבית-ספרית (שפרלינג, 2019).

בספרות מצויין, כי כשמורים והורים עובדים יחד, התלמידים משפרים את כשירויותיהם החברתיות והרגשיות כמו גם את הישגיהם האקדמיים; היחסים בין המורים לתלמידים מתהדקים, המוטיבציה של מורים להתמיד במקצוע עולה ונראית צמיחה באקלים הבית-ספרי (שפרלינג, 2019; Jeynes, 2012; Patall, Cooper, Wynn, 2010).

על אף היתרונות הגלומים בשותפות שבין הצוות החינוכי להורים, במדינות רבות לא מתקיימת הכשרה מעמיקה בנושא זה, וככל שתוכניות להכשרת מורים מתייחסות אליו, הן עושות זאת במסגרת אגבית, לרוב – ביחד עם תכנים בקורסים נוספים (Thompson, Willemse, Mutton, Burn, & de Bruine, 2018; Weiss et al., 2014). קיימת שונות גדולה גם בנוגע לאופנים שבהם מועברים תכנים במסגרת זאת: הרצאות פרונטליות, משחקי תפקיד וסימולציות, התנסויות שדה ישירות של מתכשרים להוראה וכיו"ב.

הספרות כוללת עדויות מגוונות בנוגע לתועלת הגלומה בהכשרה של מורים בנושא הקשר עם משפחות התלמידים והעבודה המשותפת עימן. חלק מהמקורות מציינים, כי למרות קיומה של הכשרה בנושא, מורים סקפטיים בנוגע לתפקיד המשפחות במערכת החינוכית (Markow & Martin, 2005) ולא קיימת תמיכה לכך שעלייה במספר ההכשרות בנושא זה תורמת לעלייה ברמת הכשירות, בפרקטיקות ובעמדות לטובת שותפות עם הורים (De Bruine et al., 2014). מחקר אחר מראה, שרמות הביטחון העצמי והחוללות העצמית של מורים בנוגע למעורבותם עם הורי תלמידים גבוהים (Evans, 2013). 

מחקר זה הינו מטה-אנליזה, הבוחנת את יעילות ההכשרה בנושא מעורבות הורים במערכת החינוכית במדדים של פרקטיקות הוראה, עמדות של מורים, ידע הקשור למעורבות הורית. במובן הזה, זהו מחקר ראשוני בסוגו, הנעשה בנושא זה. המחקר מתייחס למתכשרים להוראה ולמורים מכהנים ואף מבקש לאתר את הגורמים התורמים באופן משמעותי למדדים אלה בין כלל הגורמים האפשריים כמו גם את הגורמים המתווכים הפועלים בעניין זה.

המחקרים שנכללו במדגם היו צריכים למלא מספר קריטריונים: הם כללו תוכנית הכשרה התערבותית למתכשרים להוראה או למורים מכהנים בנושא מעורבות הורית בתהליך החינוכי של הילדים או שותפות הורים-בית ספר; הם מציגים ממצאים ממשיים, למשל המודדים השפעה על פרקטיקות הוראה, עמדות או ידע; המחקרים כוללים שיטה ניסויית או מעין-ניסויית עם קבוצת ביקורת; המחקרים כוללים בחינה לפני ולאחר ההתערבות של אותה אוכלוסייה ושנוגעת למעורבות/שותפות הורים-בית ספר. המחקרים פורסמו בשפה האנגלית בין השנים 1988-2015 וכללו גם ספרות אפורה, למשל דיסרטציות שטרם פורסמו.

המדגם הסופי, שענה על כל הקריטריונים ושנבחן, כלל 39 מחקרים מתוך 3687 תקצירי מחקרים שנסרקו בשלב הראשון. 32 מחקרים פורסמו בכתבי עת שפיטים. 26 מהמחקרים במדגם הסופי התייחסו למתכשרים להוראה. ב-18 מהמחקרים במדגם הסופי משתתפי המחקר התבקשו להשתתף במצבים היפותטיים, כמו משחקי תפקידים או סימולציות ו-19 מחקרים כללו התנסות ישירה בשדה, למשל פגישה עם הורים. 3 מהמחקרים כללו אימון או הנחייה על-ידי גורם מקצוע, למשל במצב של קונפליקט בין הורה למורה.

ממצאי המטה-אנליזה מראים השפעה עיקרית מובהקת של תוכנית ההכשרה בנושא מעורבות ושותפות הורים-צוות חינוכי בקרב כל המדדים שנבחנו (עמדות של מורים, ידע ופרקטיקות) בגודל מצטבר 0.01=α ו- 0.05=α בבחינה נפרדת של כל מדד. רכיבים בתוכנית ההכשרה שכללו תכנון משותף בין הצוות החינוכי להורים, מודעות תרבותית, התייחסות לעמדות בנושא מעורבות הורים ולמערכת היחסים שבין מורה להורה הניבו תרומה מובהקת למדדים שנבחנו. פחות ברורה הייתה תרומתם של תוכניות שכללו התערבות מבוססת-בית ספר ומעורבות סביבה בית-ספרית ומבוססת-בית.

ככלל, החוקרים מצאו, שההשפעה על מורים במערכת העל-יסודית הייתה פחות חזקה בהשוואה להשפעה על מורים במערכת הגיל הרך, היסודי והחינוך המיוחד. החוקרים הסיקו, שהכשרה בנושאים הקשורים לשותפות ולמעורבות הורים מעלה את הביטחון והידע של מורים הקשור בעבודה עם הורי התלמיד ומשפרת את הדרכים לקיים מגע והתייעצות עימם.

ביבליוגרפיה

שפרלינג, ד' (2019). שותפות בין צוותי חינוך להורים. ל' יוספסברג בן-יהושע (עורכת). תל אביב, ישראל: מכון מופ"ת (טרם פורסם). 

De Bruine, E.J., Willemse, T.M., D'Haem, J., Griswold, P., Vloeberghs, L., & van Eynde, S. (2014). Preparing teacher candidates for family-school partnerships. European Journal of Teacher Education, 37, 409-425.

Evans, M.P. (2013). Educating pre-service teachers for family, school and community partnerships. Peabody Journal of Education, 81, 81-120.

Jeynes, W. (2012). A meta-analysis of the efficacy of different types of parental involvement programs for urban students. Urban Education, 47, 706-742.

Markow, D., & Martin, S. (2005). The metlife survey of the American teacher, 2004-2005: Transitions and the role of supportive relationships. New York, NY: Metlife.

Patall, E.A., Cooper, H., & Wynn, S.R. (2010). The effectiveness and relative importance of choice in the classroom. Journal of Educational Psychology, 102, 895-915.

Thompson, I., Willemse, M., Mutton, T., Burn, K., & de Bruine, E. (2018). Teacher education and family-school partnerships in different contexts: A cross country analysis of national teacher education frameworks across a range of European countries. Journal of Education for Teaching, 44(3), 258-277.

Weiss, H.B., Kreider, H., Lopez, M.E., & Chatman-Nelson, C.M. (2014). Preparing educators to engage families: Case studies using an ecological framework. Thousands Oak, CA: Sage.