השינוי הנדרש במאפייני המועמדים להוראה, בהכשרתם ובפיתוחם המקצועי
מאת: שלומית אבדור
מילות מפתח:
הכשרת מורים
הכשרת מורים: מדיניות
הכשרת מורים: מודלים
הכשרת מורים: תפיסות
התפתחות מקצועית
ידע פרופסיונלי
פרופסיה
פרחי הוראה
מקור וקרדיט:
אבדור, שלומית. "השינוי הנדרש במאפייני המועמדים להוראה, בהכשרתם ובפיתוחם המקצועי" , בתוך: משבר ההוראה : לקראת הכשרת מורים מתוקנת ( עורכות : דרורה כפיר , תמר אריאב ) ,מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד , 2008 . ע"ע 145-175 .
במאמר זה נדון הצורך בשינוי מהותי בבחירת מועמדים להוראה, בהכשרתם בשלב ההכשרה הראשונית ובהשקעה הנדרשת בפיתוחם המקצועי. הטענה העיקרית במאמר המוצגת במאמר היא כי כדי להשיג שליטה בידע ובמיומנויות הנדרשים למורה המתחיל עם כניסתו להוראה- וכדי לפתח תהליכי חברות (סוציאליזציה) ולרכוש ביטחון מקצועי, אשר יסייעו לו לשרוד במערכת ולהפנים את הצורך המתמיד להמשיך ולהתפתח מבחינה מקצועית – יש להשקיע בלמידה ובהתנסות איכותיים בשלב ההכשרה הראשונית (הטרום תפקידית) . ואולם אי אפשר לעשות זאת בד בבד עם לימודים לתואר אקדמי בדיסציפלינות המבססות את הידע הנדרש במקצועות ההוראה שהמורה עתיד ללמד. לכן, יש להשתית את הכשרת המורים הטרום-תפקידית על מתכשרים בעלי תואר ראשון , ולהבנות אותה כדגם פרופסיונאלי ( Russell , el al , 2001) המציג שילוב מושכל בין לימודים באקדמיה לבין התנסות בשדה, מתוך פיתוח דיאלוג משמעותי בין המערכות ומיסודו.
הדגם המוצע במאמר מתמקד בהתמודדות של פרחי ההוראה עם סוגיות רלוונטיות ואותנטיות מתחום החינוך ובפיתוח כישורים ומיומנויות הנדרשים עם כניסתם לתפקידי הוראה. בדגם זה משך ההכשרה מותאם להתמחויות הספציפיות שבהן מעוניינים פרחי ההוראה , ההתנסות המעשית היא רכיב מרכזי בהכשרה , וההכשרה כולה מקנה נקודות זכות בלימודים לתואר שני בהוראה. דגם כזה אינו קיים היום בישראל , אך רכיבים ממנו אפשר למצוא במסמכים ובמאמרים המפרטים דגמי הכשרה להוראה במדינות אחרות. ייחודו הוא למצוא במסמכים ובמאמרים המפרטים דגמי הכשרה להוראה במדינות אחרות. ייחודו הוא בהתמקדות בקישור מתוכנן ומתפתח בין היבטים אפיסטמיים ופרקטיים בהכשרה לבין מאפייני תפקיד הנדרשים בתפקידי חינוך והוראה. ראוי להדגיש כי פיתוח תהליכים איכותיים של בניית פרופסיה מחייב שילוב אינטרסים של כל בעלי העניין, התוויה של מדיניות ומחויבות מתמדת ובלתי מתפשרת מצד משרד החינוך, מוסדות ההכשרה להוראה, המועצה להשכלה גבוהה וארגוני המורים.
במאמר שני חלקים. הראשון עוסק במאפייני הפרופסיה ובידע פרופסיונאלי במקצוע ההוראה. בחלק זה מנותחים סוגי הידע הנדרשים למי שעיסוקם מושתת על התמחות ועל התפתחות אקדמית בזיקה לפרקטיקה. כן נפרסות בו בהרחבה אבחנות הנוגעות לידע הנדרש למורים ונבחנות השלכותיהן של אבחנות אלו על הכשרת המורים ועל פיתוחם המקצועי. בחלק השני מוצגים קווים מנחים לעיצוב מחדש של תהליכי בניית הפרופסיה בדגם פרופסיונאלי המחייב שינויים – מן ההיבט המערכתי ומן ההיבט הקוריקולרי.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya