השוואה בין גישה לוגית לגישה פסיכולוגית בהוראת המדעים

Ediger, M. (2015). Science, a psychological versus a logical approach in teaching. College Student Journal, 49(2), 317-319.

הגישה הלוגית (או גישת המומחה) – תכנית הלימודים ומימושה מתבססים על יכולותיו המקצועיות הגבוהות של המורה הן בתחום התוכן הנלמד והן בתחום ההוראה. המורה, על כן, יקבע את: יעדי הלימוד, שיטות ההוראה והפעלת התלמידים ואת דרכי המדידה והבחינה של ההתקדמות.

הגישה הפסיכולוגית (או גישת המנחה) – המורה יוצר מעורבות מקסימלית של התלמיד, בקביעת תכנית הלימודים כשתפקידו של המורה להנחות, לעודד ולדחוף את התלמיד להתקדמות והישגים. בגישה זו הלימוד מתבצע על ידי בחירת פרויקטים המבוצעים בצוותים על ידי התלמידים. הצוות בתהליך של דיון קובע את יעדיו של הפרוייקט, כשהמורה מסייע להם להשלים ולעמוד במשימות שהציבו לעצמם.

להלן השוואה קצרה בין הגישות (בהתבסס על המאפיינים המפורטים במאמר):

הגישה הלוגית/ הגישה הפסיכולוגית

קביעת ספרי הלימוד ותוכנית לימודים מפורטת על ידי המורה/ הגדרת יעדים ומטרות מבוצעת בצוותים של תלמידים, הנחייה וליווי של המורה

המורה קובע את דרכי ההוראה והניסויים המודגמים בשיעור, ומבהיר את ההישג הלימודי הנדרש/ התלמידים מחליטים כיצד לקדם את הלימוד וההבנה, ובוחרים ספרות ומבצעים ניסויים בהתאם לתוכנית שבנו

נדרשת משמעת לימודית גבוהה על מנת לאפשר הבנה והבהרה של התוכן והמושגים/ נדרשת אחריות חברתית כדי לתרום לצוות ולסייע אחד לשני בהבנת החומר

בדיקת ההתקדמות מבוצעת בעזרת מבחנים תכופים שונים והתוצאות מאפשרות לבצע למידה מתקנת בהמשך הלימודים/ ההישגים נמדדים על ידי איכות השאלות המועלות לדיון בצוות ועל ידי התרומה והמאמץ המושקעים בעבודת הצוות

סיכום וביקורת

המאמר מציג שתי גישות לקביעת תכנית לימודים במדעים ומימושה בפועל. ישנו פירוט קצר וטריוויאלי של המשמעויות הנובעות מן הגישות השונות. אין ניתוח מעמיק של הגישות השונות אין תימוכין ליתרונות וחסרונות של כל שיטה ואין מקורות מגוונים המאפשרים המשך עיון. המחברים בעצמם אינם ממליצים על שיטה כלשהיא ומציינים שבדרך כלל מורים יערבו וישתמשו בשתי הגישות לסירוגין.

לתקציר המאמר באנגלית

ראו גם:

טרנספורמציות הוראה תחת תכנית לימודים ריכוזית וקהילת מורים לומדת: התנסות של שני מורים סיניים לכימיה בפיתוח הוראה מבוססת חקר