הקשר בין משחקי וידיאו מסחריים ותפקודים קוגניטיביים: סוגים של משחקי וידיאו וגורמים המשפיעים על שיפור קוגניטיבי
Eunhye, C. et al. (2020). Commercial video games and cognitive functions: video game genres and modulating factors of cognitive enhancement. Behavioral and Brain Functions, 16(2)
משחקי וידיאו הם משחקים המוצגים על גבי מסך של מכשיר אלקטרוני, כגון טלפון חכם ומחשב אישי. הם כוללים משחקים מסחריים למטרות הנאה ומשחקים חינוכיים למטרות למידה ואימון קוגניטיבי. מאמרים אודות ההשפעות של משחקי וידיאו מסחריים על ילדים ונוער מתמקדים לרוב בהיבטים השליליים שלהם (למשל, הנטייה לעסוק בהם באובססיביות והפוטנציאל שלהם בהעצמת מחשבות אגרסיביות). ואולם, מחקרים מלמדים על כך שלמשחקי פעולה יש קשר לתפקודים קוגניטיביים שונים.
מאמר זה סוקר סוגים שונים של משחקי וידיאו מסחריים ועומד על הקשר שלהם לתפקודים קוגניטיביים. כמו כן, המאמר כולל התייחסות להבדלים בינאישיים במידת ההשפעה של משחקים אלה על הקוגניציה.
סוגים של משחקי וידיאו
למרות שמשחקי הווידיאו המסחריים אינם מכוונים ללמידה, הם מספקים למשתמשים סביבה המציבה בפניהם אתגרים ומטרות ברמות קושי שונות. קיימים חמישה סוגים של משחקי וידיאו מסחריים:
- משחקים מסורתיים: כוללים משחקי פאזל/לוגיקה (כגון, טטריס), קלפים ומשחקי לוח.
- משחקי סימולציה: למשל, משחקי ספורט או נהיגה, בנייה של ערים או קהילות (למשל, משחק Sims).
- משחקים אסטרטגיים: משחקים הדורשים שימוש בחשיבה שיטתית ויצירתית כדי להביס את היריב. קיימים משחקים בזמן אמת (למשל, Starcraft) או מבוססי תור.
- משחקי פעולה: לרוב אלו משחקי לחימה שבהם נדרשים השחקנים לתגובות מהירות על מנת להתקדם בשלבי המשחק (למשל, Leauge of Legends).
- משחקי פנטזיה: משחקים אלה מציעים סביבת משחק דמיונית שאותה חוקרים ומגלים השחקנים ללא לחץ של זמן. השחקנים נדרשים לפתור בעיות במהלך המשחק תוך שימוש בחוקי המשחק.
תפקודים קוגניטיביים המצויים בקשר עם משחקי וידיאו
- קשב: משתמשים המשחקים בתדירות גבוהה במשחקי וידיאו מראים יכולת גבוהה לשמר קשב לאורך זמן. שיפור בחלוקת קשב נמצא אצל אלו המשחקים במשחקי מחשב באופן מזדמן. כמו כן, נמצא קשר חזק בין משחקי פעולה לבין שיפור בקשב סלקטיבי (תשומת לב למידע רלוונטי תוך סינון מידע לא רלוונטי). עוד נמצא כי שיפורים אלה ביכולת הקשבית אצל שחקנים מלווים בשינויים מבניים באזורים מוחיים הרלוונטיים לקשב. ממצאים אלה מצביעים על כך שמשחקי וידיאו, ובמיוחד משחקי פעולה, קשורים לשיפור הקשב החזותי שיש לו תפקיד חשוב בעיבוד יעיל של מידע.
- זיכרון עבודה (זיכרון לטווח קצר): למשחקי וידיאו, ובמיוחד למשחקי פעולה, יש פוטנציאל לשפר יכולת זיכרון עבודה, החשובה ללמידה של מיומנויות ורכישת ידע. נמצא כי 30 שעות משחק במשחקי פעולה לאורך חודש הובילו לשיפור בזיכרון עבודה חזותי.
- יכולת חזותית-מרחבית: יכולת זו כרוכה בתפיסה, זיהוי ועיבוד של מידע חזותי (למשל, קואורדינציה חזותית-מוטורית ויכולות ניווט). שיפור ביכולת זו דווחה אצל שחקני טטריס (השייך לסוג משחקי הפאזל). גם שחקנים במשחקי פעולה ומשחקים אסטרטגיים מראים רמות גבוהות של יכולת מרחבית-חזותית. 10 שעות של אימון במשחקי פעולה הובילו לשיפור ביכולות ניווט. כמו כן, נמצאו עדויות לשינויים מבניים באזורים מוחיים הקשורים בניווט ובקשב חזותי.
- זיכרון לטווח ארוך: 50 שעות של אימון במשחקי פעולה הגבירו את היכולת של שחקנים להשתמש במידע חזותי ושמיעתי. אצל שחקנים אלה נמצאה אקטיבציה גבוהה באוזרים מוחיים האחראיים לדמיון חזותי, זיכרון סמנטי ויכולת שליטה וניהול קוגניטיבי. הממצאים מלמדים על כך שמשחקי וידיאו עשויים לשפר את יכולת הלמידה באמצעות שימוש יעיל במידע המוצג בסביבת המשחק.
הבדלים בינאישיים המשפיעים על הקשר בין משחקי מחשב ותפקודים קוגניטיביים
- מומחיות או ניסיון: ממוחיות משפיעה על האקטיבציה של תהליכים קוגניטיביים שונים במהלך המשחק, והיא קשורה לשיפור ביכולות הקשב הרלוונטיות למשחק.
- גיל: למשחקי וידיאו יש השפעה מוגברת על תפקודים קוגניטיביים בקרב בוגרים צעירים יותר מאשר בקרב מבוגרים.
- תפקוד קוגניטיבי בסיסי: ילדים עם הפרעות קשב מראים שיפור ניכר יותר בעקבות אימון במשחקי וידיאו בהשוואה לילדים ללא הפרעות. כך גם שחקנים עם מיומנויות חשיבה נמוכות יותר הראו שיפור רב יותר בחלוקת קשב ובמהירות התפיסה של הגירוי.
- מין: שחקנים בנים (בהשוואה לבנות) מראים תפקוד גבוה יותר בקשב סלקטיבי (התעלמות מגירויים מסיחים) ובקשב מתמשך. ייתכן כי הדבר קשור לכך שבנים מקדישים יותר זמן למשחקי מחשב וכך מפתחים מומחיות גבוהה יותר.
- מוטיבציה: שחקנים עם רמות גבוהות של מוטיבציה פנימית משקיעים יותר זמן במשחק, הם מיומנים יותר ומראים שיפור ניכר יותר בזיכרון עבודה בהשוואה לאלה עם פחות מוטיבציה.
סיכום
משחקי וידיאו מהווים כיום היבט משמעותי בחייהם של צעירים. הם מספקים לשחקנים סביבה עשירה של חוויה קוגניטיבית, רגשית וחברתית אשר משפרת את התפקודים הקוגניטיביים.
חשוב להיות מודעים לא רק לסכנות של משחקי הוידיאו אלא גם להשפעות החיוביות שלהם על תפקודים קוגניטיביים.
מומלץ במיוחד לעשות שימוש במשחקי וידיאו על מנת לסייע לילדים ולצעירים עם הפרעות קשב כמו גם לאלה עם תפקודים קוגניטיביים ירודים.
מאמר מאיר עיניים ומשמח ביותר, הרגשנו במציאות שהריכוז של הילד עלה לאחר תקופת הקורונה, שבה שיחק המון במשחקי מחשב.