הקניית מיומנויות מידע לתלמידים – מטרות, תהליך והערכה

מקור וקרדיט: טיטלבאום, רות. "הקניית מיומנויות מידע לתלמידים – מטרות, תהליך והערכה" בתוך: צדקיהו, שלמה. פלד, מרדכי (עורכים). חינוך באלף השלישי: יוזמות בחינוך, בהוראה ובמנהל, המדרשה לחינוך ערכי, בית ברל 2000. ע"ע 109-116.

המונח "מיומנויות מידע" התפתח מן המונח "מיומנויות לימוד" (Study Skills). בעבר נקשרו מיומנויות המידע לתחום הספרנות, ומיומנויות הלימוד נקשרו לתחום ההוראה. כיום יש הסכמה רבה על שימוש כולל במונח "מיומנויות מידע". מונח זה מתאים יותר לעידן שבו מוכנסות טכנולוגיות מידע מתקדמות למערכת החינוך.

מיומנויות מידע הוגדרו כתערובת של מיומנויות שימוש בספרייה, מיומנויות לימוד (יכולת לסכם מידע, לכתוב חיבור וכד'), מיומנויות קוגניטיביות לצרכי עיבוד מידע, כגון: ניתוח, סלקציה, והערכה של מידע (Markless , et al, 1992). בספרות המקצועית מודגש הצורך בהדרכת המורים במיומנויות מידע, כיוון שנמצא שהם עצמם חסרים מיומנויות אלה, ולא תמיד הם מסוגלים להקנותן לתלמידיהם (Irving, 1991;Rogers, 1994).

 כיצד מקנים מיומנויות מידע?

המאמר מתאר ניסוי שנערך ע"י מרכז המידע של מכון סאלד במסגרתו נערכו סדנאות להקניית מיומנויות מידע לתלמידי כיתות יא-יב'. במסגרת מרכז המידע של מכון סאלד הוקם בית ספר למיומנויות מידע הפועל שנים אחדות. השלבים ללימוד המיומנויות עובדו על סמך עבודותיהם של מספר חוקרים בתחום. דרכי ההקניה של מיומנויות המידע המונהגות במכון מתבססות בעיקר על "שבעת שלבי הלמידה" של Markless & Lincoln (1986).

סדנה טיפוסית במרכז המידע של מכון סאלד כוללת את הנושאים הבאים:

א. חשיבה קדימה (או "מה עלי לעשות"). המטרה היא להבהיר לתלמיד את אופי העבודה המוטלת עליו ולעזור לו להגדיר את צרכיו. במסגרת ההרצאה הפרונטאלית התלמידים מקבלים הסבר על שלבי הביצוע של מחקר מדעי, שמהווה דוגמא לתהליך שעליהם לבצע בעצמם.

ב. חשיבה באשר למציאת החומר (או "לאן אני פונה"). התלמידים מקבלים הסבר על מקורות המידע העומדים לרשותם, ומתי פונים לכל אחד מהם – הן למקורות ראשוניים והן למשניים. הסבר זה מסייע להם לקבל החלטות באשר לשימוש הפוטנציאלי במקורות, לדוגמא: מתי יהיה יעיל לפנות לאנציקלופדיה, ומתי פונים למאגר מידע ביבליוגראפי. התלמידים מקבלים הסבר על שימוש במאגרי המידע הממוחשבים השונים במכון סאלד. הם לומדים להגדיר שאלה לחיפוש, לפרק אותה לגורמים ולהציב אסטרטגיית חיפוש. החיפוש לפי מונחי מפתח מאפשר להם להגיע למונחים מדויקים, להרחיב את החיפוש או לצמצמו.

ג.  חשיבה באשר לשימוש במקורות (או באילו מקורות עליי להשתמש"). המטרה היא בררה יעילה ונכונה של המידע המתקבל בעקבות החיפוש במאגרי המידע. התלמיד ממיין את מקורות המידע על פי מידת התאמתם לנושא העבודה, סוגי הפרסום וזמינותם. כמו כן, הוא בוחר, כלי מחקר המתאימים לאוכלוסיית היעד שהוא מעוניין לבדוק. ההדרכה בשלב זה נעשית ברמה פרטנית. יש התייחסות ספציפית לכל נושא שכל תלמיד בוחר.

ד. חשיבה על השימוש במידע (או "כיצד אשתמש במקורות"). זהו אחד השלבים החשובים ביותר, שבו בודקים היכן בעבודה ישולב המצוי במקור המידע, ומה יהיה היקף השימוש באותו המקור. התלמידים מקבלים הסבר על דרך העבודה עם מקורות המידע: ראשית יש לקרוא את החומר ולסכם אותו, בהמשך יש לבדוק את התאמתו לפרקים השונים של העבודה. התלמיד חוזר לשאלות ששאל בשלב הראשון של העבודה, ובוחן אם הוא השיג את כל המידע הדרוש לו. אם לא, הוא מברר לאילו שלבים יש לחזור, האם יש צורך בחיפושי מידע נוספים ובשינוי המטרות בהתאם לניתוח המידע שנאסף וכד''.

ה.  חשיבה באשר לרישום המידע (או "מה עלי לרשום"). המטרה היא להבהיר את הכללים לציטוט ביבליוגראפי ואת חשיבותם בתהליך הכתיבה המדעית. לתלמידים מחולק דף המפרט את כללי הציטוט הביבליוגראפי, והא מלווה בדוגמאות, שפותחו במיוחד עבורם.

ו. חשיבה על העברת המידע (או "כיצד אציג את התוצר המוגמר"). המטרה היא לסייע לתלמידים בארגון העבודה לפי פרקים ובהצגת הממצאים.

ז. חשיבה אחורה (או "מה השגתי מן התהליך"). המטרה היא הערכת התוצר. פעולת ההערכה אינה מתקיימת במסגרת "בית הספר למיומנויות מידע".

פוטנציאל וקשיים בהקניית מיומנויות מידע
תהליך ההקניה של מיומנויות המידע לתלמידים נמצא כי קיימים קשיים בארבעה התחומים האלה:

הבנת המשימה העומדת לפניהם: ההסברים המפורטים על מבנה העבודה המדעית וההדגמות מתוך אוסף הפרסומים שבספרייה תורמים רבות להבנת המשימה ולתהליך העבודה שעל התלמידים לבצע.

הבנת ההבדלים הקיימים בין מקורות מידע ראשוניים לבין משניים, ומתי פונים אליהם: יתרון הסדנה בכך שהלמידה מתרחשת במסגרת הלימוד של מקצוע ספציפי ולא באמצעות "שיעורי ספרייה" שאינם קשורים למשימה ספציפית.
כמצופה, אין לתלמידים רתיעה מן השימוש במחשבים. הקושי הקיים במקרים רבים מצוי בהגדרת השאלה לחיפוש ובשימוש מושכל במאגרי מידע,

המידענים במכון סאלד מדריכים את התלמידים לעשות שימוש במונחי מפתח מבוקרים וכיצד לבנות אסטרטגיות חיפוש בוליאנית. התלמידים המתעלמים מעצת המדריך, והמנסים את כוחם בחיפושים בשפה חופשית, מגלים מהר מאד, מה הוא היתרון בשימוש במונחים מבוקרים.

בררת החומר היא אחת המשימות שבהן התלמידים מתקשים. לתלמידים בעלי ניסיון בכתיבת עבודות ובחיפוש מידע יש יתרון בולט על תלמידים שלא התנסו במשימות האלה. בכל מקרה, יש לתלמידים קושי בהערכת מקורות המידע לפי קריטריונים שונים, כגון סוג הפרסום, הסמכות ועוד. כדי להתמודד עם בררת החומר דרושים כישורים נוספים, כגון: מיומנויות ניתוח, סלקציה והערכה. כל אלה משפיעים על תהליך הבררה.

 רוב התלמידים מתקשים בשלב השימוש במידע הכולל את ארגון העבודה והכתיבה עצמה. לצורך משימה זו יש להיעזר במיומנויות לימוד, כגון: היכולת לקרוא קריאה ביקורתית, היכולת לסכם מקורות, למיינם ולשלב ביניהם.

מקורות מידע שצוטטו בסיכום

Irving, A (1991). "The educational value and use of online information services in schools". Computers Education, 17, pp. 213-225.

Markless, S. & Lincoln, P. (1986). Tools of learning: Information skills and learning to learn in secondary schools (British library research and development, report No 5892). London: British library board.

Markless, S. et al (1992). "Cultivating information skills in further education: Eleven case studies (library and information research, Report No. 86). London: British library board.

Rogers, R.(1994). Teaching information skills: a review of the research and its impact on education (British library research series). London: Bowker Saur.

Tabberer, R. (1987). Study and information skills in schools (British library research and development report no. 5870). Windsor, Berkshire, NFER Nelson.