הקניית מיומנויות מידע לתלמידים – חשיבות ההוראה בדרך ספיראלית

מקור וקרדיט:

Enochsson, A. (2005) "The development of children's Web searching skills - a non-linear model" Information Research, 11(1) paper 240

עד לפני שש שנים מערכת החינוך בשבדיה הדגישה במיוחד את ההוראה והטיפוח של שלושת המיומנויות הבסיסיות הבאות: קריאה, כתיבה וחשבון והם זכו לעדיפות גבוהה יותר מצד המורים המלמדים בבתי הספר בשבדיה. התפתחותה המהירה של רשת האינטרנט בשנים האחרונות הביאה לויכוח נוקב במערכת החינוך השבדית סביב הסוגיה של הוספת מיומנויות מידע כמיומנות בסיסית רביעית אותה יש לטפח בבתי הספר.

 בסופו של דבר, המגמה המסתמנת כיום היא אכן להוסיף את אוריינות המידע כמיומנות יסוד רביעית (Rask ,1999). הויכוח אשר התעורר בעקבות כך בשבדיה לא היה לגבי הנחיצות של מיומנויות חיפוש מידע, אלא כיצד יש ללמד אותם הלכה למעשה ע"י המורים בשדה. מורים רבים טענו כי הם אינם יודעים היכן להתחיל, מאיזה רמת ידע של התלמידים יש להתחיל ומה עושים נוכח ההיקף העצום של חומרים לא חינוכיים ולא ראויים באינטרנט.

 המטרה של מאמר זה הוא להבחין בין סוגי המיומנויות הנדרשות כיום לאיתור מידע דיגיטאלי בסביבה חינוכית וזאת על מנת לפתח את הדידקטיקה הולמת של חיפוש המידע באינטרנט עבור המורים. המאמר מתייחס בעיקר לנקודת המבט של התלמידים, והקשיים שלהם ומתוך כך מציע כיוונים לבניית הדידקטיקה הנכונה והראויה של מידענות לבתי הספר.

סקירת ספרות

עוד בראשית שנות ה-90 פותח מודל מוביל להקניית מיומנויות מידע לתלמידים הידוע כמודל ה- Big6. דגם הוראה שיטתי וליניארי זה פותח במקור בארה"ב כדי לסייע למורים להקנות לתלמידים מיומנויות חיוניות של אוריינות מידע (, Eisenberg and Berkowitz 1990). דגם ההוראה של ה- Big6 מורכב משש שלבים המועברים אחד אחרי השני: א. הגדרת המשימה ב. גיבוש אסטרטגיות חיפוש ג. מיקום וזמינות מקורות המידע ד. השימוש במידע ה. סינתזה ו. הערכה.

כל שלב מורכב משלבי משנה הידועים בספרות בתור The Little Twelve. אנשי חינוך רבים ראו בדגם של - Big6 רציונל ראוי ונכון לקניית מיומנויות מידע לתלמידים (Kuhlthau, 1993). חוקרים אחרים הביעו ספק לגבי דרכי הוראת המידענות בבתי הספר. הם מצאו תופעה לה קראו'חיפוש מידע כפוי', כלומר מצאו כי פרויקטי החקר ניתנו לתלמידים על ידי המורים במקום שהם יבחרו בנושא בעצמם ויגלו בו עניין וסקרנות הנובעים מהם (Gross , 2001).

מחקרים מצאו כי ילדים אינם מצליחים, בדרך כלל, במשימות חיפוש המידע באינטרנט בגלל חוסר הניסיון שלהם ולכן זקוקים להנחיה ולהדרכה. ההדרכה העיקרית לה הם זקוקים היא הבניית שיטת החיפוש והבנת תהליך החיפוש (Bilal 2002b; Bilal & Kirby 2002; Enochsson 2001b, 2003; Hultgren & Limberg 2003; Schacter et al. 1998; Slone 2003; Watson 2001)

המחקרים של ( Slone (2002 מצאו כי בעיות החיפוש של תלמידים הנובעות מחוסר ניסיון, דומות ביסודן אצל כל התלמידים ללא קשר לגיל. מחקרים חשובים אחרים מאששים תופעה זו (Bilal and Kirby, 2002). חוסר ניסיון פירושו שתלמידים עדיין לא הצליחו להטמיע אצלם תובנה כיצד פועלים מנועי החיפוש והתופעה ניכרת הן בבתי ספר יסודיים והן בקרב תלמידי תיכון. עוד מתברר כי תלמידים רבים נוקטים בגישה מצומצמת של איתור וליקוט עובדות וזו בעצם נובעת מאופי המטלות הניתנות להם על ידי המורים. התלמידים צריכים לגבש שאלות מחקר כבסיס לחיפוש ולא לענות על שאלות עובדתיות שמכתיבים המורים (Limberg and Alexanderson , 2003, Enochesson, 2002).

שאלות המחקר

 המורים ממלאים תפקיד מרכזי בהכוונת התלמידים בתהליך החיפוש ולכן חשוב להקנות להם את התפיסה הנכונה להנחיה. לאור זאת, החליטו עורכי המחקר הנוכחי להתבסס על הצרכים של התלמידים עצמם ולא רק על תפיסת העולם והניסיון של המורים. שאלות המחקר היו:

א. מה לדעת התלמידים חיוני להצלחת הנחיית תהליך חיפוש המידע? אילו מיומנויות יכולות לחזק אותם בהתמודדות עם תהליכי דליית המידע?

ב.  כיצד ניתן ליצור זיקה בין מיומנויות אלו ולהטמיע אותם בדרך נכונה בהוראה של המורים?

המטרה הכוללת של המחקר הייתה לגלות גם מה עושים התלמידים בתהליך החיפוש ולהבין את הפעולות הקוגניטיביות ודרכי ההתמודדות שלהם.

שיטת המחקר

המידע והנתונים נאספו בארבע בתי ספר בין השנים 1998-2003. במחקר השתתפו 110 תלמידים מגילאים שונים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בשבדיה. כל בתי הספר אשר נבחרו לקחת חלק במחקר נקטו בשיטות הוראה חלופיות ונקטו בגישה של למידת חקר בכיתות. כל המורים האמינו כי הקניית מיומנויות מידע חשובה ונחוצה להוראה בדרך של למידת חקר.

 שיטת המחקר הייתה ביסודה אתנוגראפית והיא התבססה על תצפיות במעבדות המחשבים, ראיונות, שאלונים וניתוח פעולות המחשב (logs). כדי לתקף את ממצאי המחקר נבדקו האם דברים שנאמרו על ידי תלמידים במהלך הראיונות בוצעו הלכה למעשה בתהליך החיפוש שלהם. ראיונות נערכו גם המורים המלמדים באותה כיתה וממצאי המחקר הראשוניים הוצגו גם לתלמידים ומורים מבית ספר אחר אשר לא היה כלול המדגם המקורי. פעולת הסברה נערכה גם בקרב הורי התלמידים והם הביעו את הסכמתם למחקר והמעקב אחר דפוסי החיפוש של התלמידים. בניתוח האיכותני של הממצאים הסתייעו החוקרים בתוכנת NUD*IST אשר אפשרה להם להזין לבסיס הנתונים את הראיונות והערות החוקרים. הקטגוריות העיקריות גובשו על ידי החוקרים ועודכנו מחדש לקראת סיום המחקר.

ממצאים

מרבית התלמידים טענו כי מיומנויות שפה וידע טכנולוגי חשובים ונחוצים להם כדי ליישם בהצלחה את תהליך החיפוש ודליית המידע. לגבי השליטה בשפה התברר כי אפילו בחיפוש תמונות יש צורך באיתור מילות מפתח מתאימות ותלמידים חשו חסך בנושא. התלמידים חשים כי הבנת הנקרא באינטרנט יכולה לסייע להם רבות בהבנה של הממצאים ובגיבוש העובדות. התלמידים הצביעו על כך כי עמיתיהם אשר היו בעלי יכולת קריאה משופרת יותר הצליחו טוב יותר בתהליך דליית המידע ולכן היה חשוב להם לחזק מיומנות זו.

מעבר להקניית מיומנויות של שפה ולשון ביקשו כל התלמידים לחזק את הידע שלהם לגבי אסטרטגיות חיפוש מידע ולגבי דרך הפעולה של מנועי חיפוש.

 עוד הצביעו התלמידים על הצורך להקנות להם יכולת ביקורתית, מיומנות אותה מצאו כחשובה ביותר נוכח חוסר הצלחתם לנתח את מקורות המידע ולהבחין בין טפל ועיקר. התלמידים טענו כי לא לימדו אותם כיצד לנתח את מקורות המידע השונים וכיצד להבחין ביניהם. חשוב מבחינתם שילמדו אותם כיצד להבין נקודות מבט שונות של מקורות באינטרנט.

התלמידים טענו כי שיטת החיפוש אותה מלמדים המורים אינה מציעה להם אלטרנטיבות שונות וכי חשוב מבחינתם שהמורים יערכו השוואה בסיכום השיעור בין שיטות החיפוש שבהם נקטו התלמידים ויקנו להם ראייה כוללת של אפשרויות. בהקשר זה ביקשו התלמידים לקבל גם הדרכה לגבי פקודות החיפוש השונות והמורכבות באינטרנט אשר מרביתם (לדוגמא, לוגיקה בוליאנית) לא מועברות להם.

ביקורת חריפה הושמעה על ידי התלמידים לגבי בחירת נושאי החיפוש על ידי המורים. הם ביקשו כי הנושאים יהיו מאתגרים ומעניינים יותר ויעוררו אצלם יותר עניין.

דיון

תהליך דליית המידע הוא תהליך מורכב למדי הדורש ידע ומיומנויות מתחומים שונים. במידה רבה יש לתאם את העברת המיומנויות האלו כתהליך שלם. יש צורך במודל הטמעה ספיראלי כדי לחשוף את התלמידים למיומנויות השונות תוך כדי אינטראקציה בין סוגי מיומנויות אלו ולא בהכרח שלב אחר שלב.

המודל הספיראלי החושף את התלמידים בו זמנית למיומנויות של חשיבה ביקורתית, אוצר מילים ושפה, שיטות חיפוש וידע על פעולת החיפוש של מנועי החיפוש חשוב יותר מאשר העברה ליניארית של מיומנויות עפ"י שלבים. יש, אמנם, דמיון מה למודל ההעברה של ה- BIG 6, בהבדל אחד עקרוני וחשוב: במודל של ה- BIG 6 אוצר מילים ושפה אינם נתפסים כחשובים וכחלק מחיזוק המיומנויות, אך במודל הספיראלי המוצע כאן, על ידי עורכי המחקר הנוכחי, יש להקנות גם מיומנות יסוד זו לתלמידים במהלך שיעורי המידענות ( הצורך בכך נמצא בצורה ברורה בכל עדויות המחקר הנוכחי). כל סוגי המיומנויות המוצעות יש להקנות בו-זמנית במהלך אותה מטלה ולא לפצל אותה כפי שמציעים (1990) Eisnberg and Berkowitz ואחרים. עוד מוצע להעביר את המודל הספיראלי של מיומנויות המידע תוך חיזוק האינטראקציות בין התלמידים לבין עצמם. כלומר, יש לחזק את חילופי המידע בין התלמידים הלומדים מידענות במעבדת המחשבים ובפורום המתוקשב של ביה"ס.

 יש לעודד דיונים בין התלמידים לגבי מטלות החיפוש והחלפת מידע על אסטרטגיות מועילות שנקטו. יש לחשוב יותר על העברת מיומנויות המידע תוך התייחסות להקשר, כלומר, לנסות למצוא הקשר משמעותי ומאתגר מתוכו יש לגזור את מטלות החיפוש המעניינות לתלמידים (Solomon, 1994). תוך כדי כך יש ללמד את התלמידים כיצד לקרוא את הטקסטים המתקבלים בממצאים באינטרנט וכיצד להעריך את מקורות המידע. עורכי המחקר סבורים כי מודל ספיראלי להקניית מיומנויות חיפוש מתאים יותר למסגרות של הוראה בבתי הספר יסודיים וחטיבות ביניים מאשר המודל הליניארי המפרק את המיומנויות שלב אחרי שלב, בצורה לא טבעית ואינו מחזק את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים.

לרשימה ביבליוגרפית מלאה ראו קישור למאמר המקורי.