הצמדת מדריך למורה – גורם מדרבן להולכת שינוי, או גורם לתחושת חוסר מסוגלות?

מורים וגננות במערכת החינוך הישראלית ממשיכים את התפתחותם המקצועית תוך כדי עבודתם. המורים לומדים לתארים מתקדמים במוסדות להשכלה גבוהה, משתלמים בהשתלמויות הממוקדות בצרכים שונים של עבודת ההוראה ומקבלים הדרכה במקום עבודתם. ההדרכה ניתנת על ידי מורים ותיקים, שהתמחו בתחומי ההוראה השונים.

ההדרכה היא הדרכה אישית או הדרכה המלווה קבוצות קטנות של מורים והיא מתקיימת ב"אתר הפרקסיס" – מקום עבודתם של המורים.

לכאורה, הייתה ההדרכה אמורה לתרום לשיפור איכות ההוראה של המורים המודרכים וכפועל יוצא מכך לשיפור הישגי התלמידים, לשינוי באקלים בית הספר ועוד. מסתבר כי במקרים רבים הצמדתו של מדריך מתפרשת על ידי המורה המודרך, כרמז לכך שהוא "לא טוב מספיק", במקרים אחרים ההדרכה גורמת לתחושה של חוסר מסוגלות ו/או ליצירת תלות. על פי עדויותיהם של המדריכים עצמם, ההדרכה, שהייתה אמורה לעורר מוטיבציה לשינוי ושיפור, משיגה תוצאות הפוכות.

מחקר זה עוסק בשאלת האפקטיביות של ההדרכה הניתנת למורים, כפי שהיא משתקפת מאירועים שהמדריכים עצמם מציגים.

מטרת המחקר

המדריכים הפועלים במערכת החינוך, רובם ככולם הם מורים ותיקים שהתמחו בתחומים מסוימים (לדוגמה – הוראת המתמטיקה, אוריינות, שילוב המחשב בהוראה), אך לא בהכרח רכשו מיומנויות הדרכה והנחיה. מטרת המחקר לזהות ולאפיין קשיים של מדריכים בתהליך ההדרכה ובאינטראקציה עם המודרכים שלהם, כדי להציע כיוונים אפשריים להכשרה טובה יותר לתפקיד ההדרכה.

אוכלוסיית המחקר

20 מדריכים שהשתתפו בקורס לפיתוח כישורי הדרכה, במכללת אורנים.

הקורסים לפיתוח כישורי הדרכה התקיימו במכללת אורנים בחטיבה ללימודי המשך עד שנה"ל תשס"ד. היו אלה קורסים דו-שנתיים, שבהם לקחו חלק מדריכים מכל המגזרים, מדריכים בעלי תחומי התמחות שונים (הוראת המתמטיקה, הוראת אנגלית, תכניות ושיטות, טכנולוגיה בגן הילדים ועוד) ואשר הדריכו גננות, מורים בבית הספר היסודי ומורים בחטיבת הביניים.

מרבית המדריכים נבחרו לתפקיד ההדרכה לאור הצטיינותם בהוראה, הם המשיכו בתפקידי ההוראה וההדרכה היוותה רק חלק ממשרתם.

שיטת המחקר

הלימוד בקורס התבסס במידה רבה על חקר אירועים ועל דיונים בהתרחשויות בסביבות ההדרכה .המחקר נעזר במתודולוגיה האיכותנית ומתבסס על ניתוח תוכן של אירועים שכתבו משתתפי הקורסים, כחלק מהמטלה המסכמת את שנה א' בקורס.מתוך האירועים הכתובים נדגמו ונותחו 20  אירועים שנכתבו על ידי משתתפים שונים

תוצאות ביניים

בשלב זה של ניתוח האירועים, ניתן להצביע על מספר תופעות חוזרות:

א.  ברוב המקרים ההדרכה יזומה על ידי גורם חיצוני ולא על ידי המורה עצמו. לעובדה זו שני ביטויים מרכזיים

1. ההדרכה מתפרשת על ידי המורה המודרך כביטוי לחוסר שביעות רצון מתפקודו וגוררת בעקבותיה תגובות של התגוננות והתנגדות.

 2. ההדרכה לא תמיד מכוונת לצרכיו האותנטיים של המורה המודרך.

ב. תפקיד ההדרכה טומן בחובו שני מרכיבים מנוגדים: מחד גיסא על המדריך ליצור סביבה מכילה, המאפשרת צמיחה והתפתחות, מאידך גיסא כולל תפקידו גם מרכיב שיפוטי הערכתי. מדריכים ומודרכים כאחד מתקשים לקיים בו-זמנית מרכיבים מנוגדים אלה

ג. במקרים רבים נתפס המדריך (גם אם הוא עצמו מורה) כזר במערכת, שאינו מצוי במציאות הבית ספרית שאליה נשלח להדריך

ד.  מקרים רבים נוצרת תלות של המודרך במדריך, תלות שמונעת מהמודרך חשיבה עצמית והתמודדות עצמאית

ה.המדריך והמודרך אינם תופסים את תפקיד המדריך באותו אופן. עובדה זו יוצרת ציפיות שונות ובעקבותיהן אכזבה

ו.  ההדרכה מעמידה מראה מאיימת בפני המורה ומחייבת אותו להסביר את שיקולי הדעת שלו לעשייה רבת שנים. יש מורים שאינם רוצים בכך ואילו אחרים מתקשים לתת ביטוי לידע שלהם שהוא בעיקרו ידע סמוי (Shulman,1988).

ניתוח התוכן עדיין לא הושלם אך הממצאים שנאספו עד כה מעמידים סימני שאלה רבים לגבי מידת האפקטיביות של הדרכת המורים כפי שהיא מתבצעת היום ומצביעים על כיוונים אפשריים בהדרכת מדריכי המורים .

למאמר המלא והביבליוגראפיה , ראה יחידת המחקר של מכללת אורנים .