הפוטנציאל של סביבות סימולציה וירטואליות בהכשרת מורים: אפשריות עכשוויות ועתידיות

Dieker, L.A., et al. (2014). The potential of simulated environments in teacher education: Current and future possibilities, Teacher Education and Special Education, 37(1), 21-33.

מילות מפתח: הכשרת מורים, סביבות וירטואליות, סימולציה

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר עוסק במקומה של סימולציה כדרך להכשרת מורים ולהשתלמויות מורים. הספרות בתחום על סימולציה בהכשרת מורים מוגבלת (Clarke, 2013) והחלה לצמוח רק בשנים האחרונות, בעוד היא מצויה לרוב בהקשר של דיסציפלינות אחרות כמו רפואה, טיס או עסקים. נראה שגם הכשרת המורים יכולה לפתח סביבות וירטואליות וסימולטיביות לשיפור הצמיחה המקצועית (Mullen et al., 2007).

סימולציה בהכשרת מורים – סימולציות מאפשרות לפרטים ניסיונות חוזרים ונשנים במצבים שיש בהם סיכון מבלי לסכן דבר (אנשים, כסף, זמן וכו'). כאן מדובר ביצירת הזדמנויות כאלה במסגרות ההכשרה (et al., 2008 Dieker, McPherson et al., 2011). מתוך הספרות העוסקת בסימולציות בדיסציפלינות האחרות עולים שלושה מרכיבים שקיומם חיוני בפעילויות מסוג זה:

1) למידה מותאמת ללומד (personalized learning) – ניתן כבר היום למצוא מערכות המאפשרות שימוש בהכוונה עצמית של טכנולוגיה ע"י תלמידים ומורים. סביבות למידה גמישות (למשל, www.cast.org ) יהוו בעשורים הבאים אתגר לעוסקים בהכשרה; מדובר במתן כלים שיסייעו בידי המורים בביסוס כישורים מרכזיים הנדרשים להצלחתם ולהצלחת תלמידיהם;

2) השעיה/שיהוי של חוסר אמונה (suspension of disbelief ) - מתן תחושה של "נוכחות ממשית" בהתנסות הסימולטיבית (Dede,2009). הדבר דומה להבדל בין קריאה על ניהול כיתה לבין התנסות בניהול כיתה. זהו מאפיין חיוני להצלחת למידה סימולטיבית, שבמהלכו המורה משעה/משהה את חוסר תחושת הניתוק מסביבת הסימולציה ומפתח יכולת של נוכחות פיסית וקוגניטיבית בה. זהו תהליך שגם מחייב את המורה המתנסה ליטול אחריות על צמיחתו המקצועית בתהליך של רפלקציה עצמית ביקורתית.

3) הליכים מעגליים להבטחת ההשפעה ((Action Review Cycle- תהליך מעגלי מקובל בהכשרה הוא: תכנון שיעור, תצפית בשיעור, שיחת משוב והוראה חוזרת על בסיס המשוב. גם כאן מדובר בדיון אינטראקטיבי כדי לבחון מה קרה, מדוע קרה וכיצד לשפר או לשמר דברים לעתיד. זוהי הזדמנות לרפלקציה עצמית של מורים, לשאילת שאלות, לאימון ולחשיבה מחוץ לסביבתם הבטוחה.

ההנחה היא שמורים המעורבים בלמידה בסביבות סימולטיביות וירטואליות המכילות את שלושה המרכיבים הנ"ל ישפרו את ידע התוכן של התלמידים ויתייחסו לצרכיהם האישיים וכן ישפרו את ידע התוכן ואת הידע הפדגוגי שלהם כמורים. הנחה נוספת היא שתלמידים ייטו יותר ללמוד ממורים בעלי ניסיון בסיבות וירטואליות.

כיום ניתן למצוא סביבות סימולטיביות הכוללות את שלושת המרכיבים הנ"ל בשלושה כיווני פעולה שהולכים ומתפתחים: (א) למידה מרחוק כסביבת סימולציה (Rock et al., 2009, Mason, 2011); ב) למידה שיש בה שילוב של למידה מרחוק ולמידה פנים אל פנים Second Life)) ג) סימולציות אימרסיביות (שהן נדירות עדיין).

סקירת-מחקרים על /Teach Live™ TLE – מדובר במעבדה של מציאות-מעורבת של סביבת הוראה התומכת בניהול כיתה, פדגוגיה ותכנים. המעבדה פותחה בפלורידה ומיושמת ב-42 קמפוסים בארה"ב ומתפתחת לקראת שילוב מספר מחוזות וגם שותפים בינלאומיים. כל שותף משתמש במעבדה בדרך ייחודית על פי צרכי התלמידים, המורים, המנחים וקהיליית השותפים. המעבדה מספקת למתכשרים ולמורים בפועל הזדמנות ללמוד כישורים חדשים ולהעמיק בפרקטיקה מבלי "לסכן" תלמידים "אמיתיים" במהלך הלמידה.

ככלל הרעיונות שפותחו ונוסו בסביבות וירטואליות מבוססים על האמונה שהערכת ביצוע ושיפור מקצועי יהיו אפקטיביים ביותר במסגרות משמעותיות מעוגנות הקשר. נושא חוזר בשדה החינוך הוא העדר יכולות העברה של כישורים ממסגרת אחת לאחרת. מה שנלמד בכיתות המכללה, בהוראה-זוטא, בתצפיות בכיתות ובהתנסויות מעשית לא נמצא מבטיח יכולות של מורים מתחילים להוביל תלמידים להישגים טובים. התנסויות הכשרה אלה אינן מאפשרות חזרה (repetition) אחרי רפלקציה ואינן חושפות מתכשרים או מורים מתחילים למצבים ייחודיים כמו הפרות משמעת, תפיסות שגויות וטעויות של תלמידים במצבים המאפשרים התנסות בטוחה.

הזמן והדרך הנכונים לעשות זאת אינם תוך כדי עבודה עם תלמידים אלא בהזדמנויות המאפשרות ניסוי, רפלקציה וחזרה מתקנת בסימולציות.. המפתח הוא לאפשר סימולציות אותנטיות תוך שימוש במציאות מעורבת מתרחשת תחושת נוכחות אמיתית (Hughes et al., 2005). יצירת סביבה בטוחה ומבוקרת כזו עשויה לאפשר למתכשרים ולמורים מתחילים ו/או מתקשים התמקדות בהשגת תוצרים רצויים לשיפור הצלחה כמורים.

ראה גם : מרכזי סימולוציה להכשרת מורים במערכות חינוך : ניתוח ממצאי חיפוש במאגרי מידע בינלאומיים

ביבליוגרפיה

Clarke, L. (2013). Virtual learning environments in teacher education: A journal, a journey, Technology, Pedagogy and Education, 22, 121-131.
Dede, C. (2009). Immersive interfaces for engagement and learning, Science, 323, 66-69.
Dieker, L.A., et al., (2008). Implications of mixed reality and simulations technology on special education and teacher preparation, Focus on Exceptional Children, 40, 1-20.
Hughes, C.E., et al., (2005). Mixed reality in education, entertainment and training, IEEE Computer Graphics and Applications, 25, 24-30.
Mason, R.B. (2011). Student engagement with and participation in an e-Forum, Educational Technology & Society, 14, 258-268.
McPherson, R., et al., (2011). Using a computerizes classroom simulation to prepare pre-service teachers, Journal of Technology & Teacher Education, 19, 93-110.
Mullen, L., et al., (2007). Redefining field experiences: Virtual environments in teacher education, International Journal of Social Sciences, 2, 22-28.
Rock, M.L., et al., (2009). Can you hear me now? Evaluation of an online wireless technology to provide real-time feedback to special education teachers in training, Teacher Education and Special Education, 32, 64-82.