העתיד כבר כאן? חללי הוראה חדשניים בבתי ספר יסודיים בפינלנד

Niemi, K. (2021). The best guess for the future? Teachers' adaptation to open and flexible learning environments in Finland. Education Inquiry, 12, 3, 282-300

עיקרי הדברים:

● רוב בתי הספר מתוכננים, מעוצבים ונבנים ללא כל ייעוץ או מעורבות מטעם תלמידים, מורים, מנהלים או חוקרי חינוך

● בשלבי הבנייה והעיצוב של חללים בית ספריים חדשניים, יש לשמוע את ההצעות, השאיפות והמשאלות של המורים, כמו גם את חששותיהם וספקותיהם, ולהפגישם עם צוות הבנייה

● בטרם תחל העבודה בחללי הלמידה החדשים, יש לתדרך את חברי הסגל, לאפשר להם לתרגל ולהתנסות בכלים החדשים ולהסביר את הרציונל העומד מאחורי הפונקציות החדשניות

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חדשנות בהוראה

חדשנות חינוכית

במערכת החינוך בפינלנד, כמו גם באיסלנד, אנגליה וניו זילנד, מקודמות רפורמות פדגוגיות, תפיסתיות וארכיטקטוניות בבתי הספר. שולחן המורה, כיתה תחומה בארבעה קירות ושולחנות סדורים מוחלפים בעיצוב גמיש, בלתי-רשמי, רב-תכליתי ורב-שימושי. למשל, וילונות אקוסטיים, ריהוט מתנייד, חללי עבודה מפוצלים (לעבודה פרטנית, זוגית, קבוצתית ורבת-משתתפים) ויכולת לשנות ולהתאים את המבנים הכיתתיים בן-רגע  (Ministry of Education, 2014; Wood, 2018).

רפורמה זו שואפת לקדם למידה-מבוססת-תלמיד, הוראה רב-תחומית, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, עבודה בסביבות טכנולוגיות, אוטונומיה פדגוגית, קשרי בית ספר-קהילה, מנהיגות ארגונית ויזמות. לשם כך, משרד החינוך בניו זילנדי שואף לחדול משינון של ידע תיאורטי ולהתמקד בנושאים עכשוויים, בשיתופי פעולה, בקדמה טכנולוגית, בהרחבת אופקי התלמידים ובטיפול בבעיות מקומיות ועולמיות בוערות - כמו התחממות גלובאלית (Arvaja et al., 2020; Cardellino & Woolner, 2019).

מידע, תקשורת וטכנולוגיה בחינוך

כדי להטמיע וליישם חזון פדגוגי-טכנולוגי חדשני, מן ההכרח לבצע את השינוי תוך שיתוף פעולה עם המורים והמנהלים ולוודא כי הם נכונים לשינוי. שכן, מהפכות פדגוגיות ומבניות בתוך בית הספר עלולות להיתפס כתובעניות ומרתיעות על ידי המורים ואף להידחות על ידם ולהתמסמס. חשוב להבין: יכולת ההסתגלות של אנשי חינוך לסביבות למידה חדשניות מוגבלת. שכן, שגרת העבודה שלהם נשענת על זיכרון מוסדי ונטייתם הטבעית היא להמשיך לבצע את מלאכתם כפי שהם מכירים אותה (Imms & Byers, 2017).

מתודולוגיה

21 מורים משישה בתי ספר יסודיים בפינלנד, אשר שופצו או נבנו מחדש כחלק מרפורמת הלמידה החדשנית, רואיינו בשנת הלימודים 2019-2018. במקביל, בוצעו תצפיות מצולמות בבתי הספר במשך כשבוע.

השינוי מתחיל מלמטה

פיתוחים פדגוגיים חדשניים מאתגרים את המורים ומאלצים אותם לשתף פעולה בדרכים שלא הכירו, לסגל לעצמם שיטות הוראה מתקדמות, להתאים מחדש את מערכי השיעור, להתנסות בהוראה משותפת, לקבל על עצמם תחומי אחריות נוספים ולשדרג את האוריינטציה הטכנולוגית. השינויים הללו לוקחים זמן, הן ברמה הארגונית והן ברמה האינדיבידואלית.

קשיים ואתגרים

עבור המורים, תהליך ההטמעה והיישום כולל תחושות של קושי, תסכול, אי ודאות ויציאה מאזור הנוחות, כמו גם ריגוש, התלהבות ומוטיבציה. בפועל, 21 המורים הגיבו באופן שונה לסביבות הלמידה המשתנות. עבור חלקם, השינוי הונחת מלמעלה, ללא הסבר מקיף על החזון הפדגוגי או הוכחות אמפיריות המעידות על הצלחת התהליך. למעשה, אותם מורים חשו כשפני ניסיונות של משרד החינוך הפיני ומקצתם אף התנגדו נחרצות לשינוי והגדירו אותו ככפוי, מיותר ובלתי-יעיל.

עיצוב חדשני מול כיתה מסורתית

מבחינה היסטורית, בתי ספר רבים מתוכננים, נבנים ומעוצבים על ידי אדריכלים, ללא כל ייעוץ או מעורבות מטעם אנשי חינוך. אולם, כיום ישנה מגמה השואפת לקדם מעורבות או שותפות בין מפקחי הבנייה לבין מורים או מנהלים (Woolner & Cardellino, 2019). במקרה הבוחן המנותח להלן, מורים הוזמנו לקחת חלק בתכנון בית הספר. למרות הרצון הטוב, המורים סיפרו שתפקידם בצוות היה שולי, שדעתם לא נלקחה בחשבון וששינויים בוצעו ללא ידיעתם או עדכונם. מטבע הדברים, תחושת ההדרה שאחזה במורים השפיעה לרעה על מידת המוטיבציה שלהם בסביבת העבודה החדשנית.

עבור רוב המורים, הרעיון ללמד מחוץ לכיתה היווה אילוץ אדמיניסטרטיבי ואתגר טכני. יתרה מכך, חלק מן המורים סבר כי התלמידים זקוקים למקום קבוע וכיתה מוכרת וחששו כי מבנים כיתתיים ותהליכי הוראה יוצאי-דופן יקשו על העברת מושגים מורכבים ויובילו לנסיגתם של תלמידים מתקשים, בתמורה להתבלטותם או פריצתם של המצטיינים והסתגלנים.

חוסר התאמה בין עיצוב בית ספרי לבין שיטות הוראה מועדפות

כניסה לעידן חדש של הוראה מצריכה מעבר לבניין חדש וקבלה ויישום של רעיונות פדגוגיים לא מוכרים. לא זו בלבד, השינויים האלו מחייבים לנהל משאים ומתנים, לעיתים מתוחים, על ציוד טכנולוגי, חומרי לימוד, משאבים, חללי עבודה ותקנון אתי.

כאמור, עבור חלק מהמורים המעבר היווה אכזבה מרה. שכן, חלקם חש שהשינויים האדריכליים והפדגוגיים הינם קיצוניים, מבטלים באחת את פרקטיקות העבודה שפיתחו לאורך השנים ומסרבלים את עבודת הצוות. המורים התרגזו שהאדריכלים שבחרו את הריהוט הכיתתי (למשל, ספות בכיתה, וילונות אקוסטיים, תאים שקופים וכיתות ללא קירות) מעולם לא לימדו בכיתה וראו בעיצוב החדשני רעשני, בלתי הולם ואף מגוחך.

למידה קולגיאליות

אלמנט מרכזי ופורה בלמידה החדשנית הינו שיתופי פעולה של מורים עם עמיתים. מורים רבים דיווחו על שיתופי פעולה ענפים, על סיעור מוחות, פיתוח רעיונות ויוזמות ותובנות פדגוגיות. הם החליפו ידע, חלקו משאבים והמליצו זה לזה על דרכי פעולה אלטרנטיביות בסיטואציות בעייתיות כמו התפרעות תלמידים, ריבים בין תלמידים, קצר בתקשורת עם ההורים ועוד. לא זו בלבד, בזכות סביבת הלמידה הפתוחה, המורים יכלו לצפות בחבריהם מלמדים, להעלות נושאים לדיון, לחלק עצות ולהצביע על נקודות חוזקה ושיפור.

החלל הבית ספרי כפלטפורמה פדגוגית

הפריסה החדשה של החלל הבית ספרי והכיתתי עוררה מתחים וקונפליקטים בקרב המורים. חלק מהמורים טענו שכעת אין בידם מקום שקט שבו אפשר לעבוד פרטנית עם תלמידים מתקשים או, לחילופין, להזניק תלמידים מחוננים. למרות שהמורים הביעו נכונות להיפתח לשינויים חדשניים, חלק מחללי העבודה החדשניים נתפסו כמעיקים וחסרי תוחלת.

לראיה, כאשר נכחו כמה קבוצות לומדים באותו חלל, נאלצו המורים לדבר בלחש ולהימנע מפיתוח דיונים כדי לנסות לשמור על השקט ולשמור על אווירה לימודית. בכך, לא הוגשם החזון המיוחל של למידה-מבוססת-תלמיד. זאת ועוד, הסחות הדעת והרעש גרמו לקשיי ריכוז ומתח הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים. לכן, בחלק מבתי הספר בוצעו שיפוצים נוספים ועובו הכיתות בקירות אקוסטיים.

אופן ספייס ופרטיות

המורים הביעו את מורת-רוחם לגבי העבודה בחלל הפתוח. לטענתם, תלמידים נמנעים מלדבר על נושאים רגישים ומורכבים מהחשש ששומעים אותם מעבר לווילון, קבוצות קטנות נבלעו בתוך כיתות גדולות וקבוצות תלמידים השתלטו על חללי העבודה הפרטיים. לטענת המורים, מרחבי העבודה המשותפים עלולים לפגום בשטף העבודה, באיכות הדיונים ובתחושת האינטימיות. זאת, למרות שתרבות הדיון הינה חשובה ומשמעותית להתפתחותם החברתית של ילדים ומתבגרים.

דיון ומסקנות

הצלחתן של רפורמות בחינוך אינה תלויה בהוראות המוכתבות על ידי דרגי המטה והפיקוח בלבד. אלא, בנכונותם, כישרונם ומסוגלותם העצמית של המנהלים והמורים. לכן, ברמה הארגונית, יש להציג חזון ברור, לדאוג למספיק זמן להכנה ולטפח תרבות של פתיחות, דיון, הקשבה וקולגיאליות.

בשלב בניית ועיצוב חללי בית הספר, יש לשמוע את ההצעות, השאיפות והמשאלות של המורים, כמו גם את חששותיהם וספקותיהם, ולהפגישם עם צוות הבנייה. בטרם מתחילה העבודה בחללי הלמידה החדשים, יש לתדרך את חברי הסגל, לאפשר להם לתרגל ולהתנסות בכלים החדשים ולהסביר את הרציונל העומד מאחורי הפונקציות החדשניות. ברגע שהמורים רואים שעמיתיהם גמישים לשינוי, מתפשרים, סומכים זה על זה ומאמינים בכוחו ובסמכותו של מנהל בית הספר, קל להם להסתגל לשינוי.

רשימת המקורות

Arvaja, M., Sarja, S., Niemi, K., & Pakkanen, M. (2020). Ilmiöpohjainen oppiminen valokeilassa. Ymmärryksen rakentaminen ja refleksiivisyys yliopisto-opintojen alkuvaiheessa. Kasvatus, 1, 6 – 20

Cardellino, P., & Woolner, P. (2019). Designing for transformation – A case study of open learning spaces and educational change. Pedagogy, Culture & Society, 1, 1 – 20

Imms, W., & Byers, T. (2017). Impact of classroom design on teacher pedagogy and student engagement and performance in mathematics. Learning Environment Research, 20, 139 – 152

Ministry of Education. (2014). Finnish National Curriculum: 2014 report. National Board of Education. Retrieved from:http://www.oph.fi/download/163777%5fperusopetuksen%5fopetu

Wood, A. (2018). Selling new learning spaces – Flexibly anything for the 21st century. In L. Benade & M. Jackson (Eds.), Transforming education: Design, technology, government (pp. 95 – 106). Singapore: Springer