הערכת תוכניות להכשרת מורים: תיאוריה, אג'נדה, גישות והמלצות
Cochran-Smith, M., & Reagan, E. M. (2021). Best practices for evaluating teacher preparation programs (report). National Academy of Education Committee on Evaluating and Improving Teacher Preparation Programs
דו"ח מחקרי זה בוחן בעין ביקורתית 19 מאמרים, ספרים, ניירות מדיניות ודו"חות מחקריים שפורסמו בשנים 2020-2010 ועוסקים בהערכת תוכניות להכשרת מורים בארה"ב. בעזרת הניתוח המטא-אנליטי הזה, מציג המאמר את הגישות הנפוצות ביותר להערכת מורים ומספק תובנות והמלצות לעוסקים בתחום.
המלצות אופרטיביות
מחקר מטא-אנליטי, שנערך בשנים 2020-2010, מותח ביקורת על דפוסי ההערכה (Evaluation) הקיימים במסלולי ומוסדות הכשרת מורים בארה"ב. לפי מסמך זה, יש לאמץ שיטות וגישות הערכה חדשות וערכיות, תוך אימוץ ההמלצות הבאות:
- הציבו במעלה סדר העדיפויות ערכי שוויון, צדק חברתי והכלה;
- הרכיבו את חברי ועדת ההערכה באופן אובייקטיבי, מגוון ובינתחומי מבחינה אקדמית, מגזרית, לשונית והיררכית;
- בחנו מראש את הקשיים האישיים, הקהילתיים, הסוציאליים והתרבותיים שמאפיינים את מוסד ההכשרה ואת הקהילה אותה הוא משרת. למשל, עוני, אפליה, התבדלות חברתית או חוסר גישה למשאבים.
- בצעו את ההערכה לפי חלוקת תפקידים ברורה שנקבעה מראש;
- הימנעו ממאבקי כוחות מיותרים ומתישים הן בין חברי הוועדה לבין עצמם והן מול המוסד האקדמי-חינוכי המוערך;
- הציגו את הבעיות, הממצאים והמסקנות כהזדמנויות לשיפור והתייעלות;
- הימנעו מלהטיח ביקורות אישיות בחברי המוסד המוערך והציגו את הדברים באופן כללי;
הערכה פוסט-פוזיטיביסטית
לפי גישה זו, איכותן של תוכניות הכשרה להוראה צריכה להימדד על פי פעולותיהן, ביצועיהן, בוגריהן, הישגיהן ועל פי כושרן להשתמש ולחלק את המשאבים האקדמיים והכספיים העומדים לרשותם בתבונה. בנוסף, ההערכה אמורה להתבצע על פי יכולת המוסד להתאים את התכנים הפדגוגיים ומגמות הלימוד לצרכי השוק.
הערכה פרגמטית
לפי שיטת הערכה זו, על ועדת ההערכה לגבש את מסקנותיה, החלטותיה ומדיניותה על פי ידע קונקרטי וממוסמך. לאמור, מודל הערכה זה מסתמך על נתונים סטטיסטיים, ציוני תלמידים, משובי סטודנטים, תוצאות מבדקים לאומיים ובינלאומיים, מסקנות מחקריות וראיות מהשטח. מידע מסוג זה עשוי לסייע בקבלת החלטות ובגיבוש מדיניות עבור מנהלים, מפקחים ובעלי עניין.
הערכה טרנספורמטיבית
לפי גישה זו, הערכה הינה תהליך רגיש, מורכב ורב-שלבי שבו המעריכים יכולים לשפוט תוכניות לימוד ומוסדות אקדמיים רק כאשר הם רואים לנגד עיניהם את הערכים החברתיים, האקלים התרבותי והאינטרסים הציבוריים אשר מאפיינים אותם. כלומר, ההערכה אינה אמורה להתבצע בתנאי מעבדה, אינה צריכה לשאוף לאובייקטיביות ואל לה להסתמך על נתונים מספריים בלבד. אלא, עליה לשאוף לשוויוניות, לצדק חברתי, להנגשת שירותים, לחלוקת משאבים ולקבלת השונה. במקביל, על תהליך ההערכה להתחשב בשיח הציבורי, במשתנים הסוציו-אקונומיים, במנטליות, בזכויות אדם ובאוכלוסיות מיעוט.
במילים אחרות, הערכה צריכה להתבצע בצורה מתחשבת, אנושית ופרקטית. אי לכך, על המעריכים למדוד, לבחון ולשפוט על פי ערכים הומאניים ולהישען עליהם, כדי לנטרל את חוסר האיזון החברתי ולהכיר בכך שההערכה מתרחשת בתוך אקלים תרבותי מסוים.
דילמות אתיות של מעריכים
במקרים רבים, ואולי באופן טבעי ומתבקש, מעריכי תוכניות ההכשרה מגיעים מתוך שדה החינוך או האקדמיה. אי לכך, הם עלולים להיות משויכים או מקורבים למוסד הנחקר ולהכיר באופן אישי את הדמויות המוערכות. לחילופין, אותם מעריכים עשויים להחזיק באג'נדות חברתיות או פוליטיות מובהקות, למשל בנושאי צדק חברתי או זכויות מיעוטים, אשר עלולות להטות את שיקול דעתם.
לכן, קשה לקבוע שהערכת מוסדות להכשרת מורים צריכה לשאוף לאובייקטיביות או להיות א-פוליטית וחפה מאינטרסים. ואולי, ההיפך הוא נכון, יש להכיר בעובדה שהערכת מוסדות לימוד עתידה להיות צבועה בגוונים של חוסר שוויון מבחינת דעות, ייצוג, שקיפות, מטרות, יחסי כוחות וחלוקת משאבים.
דיון ומסקנות
בטרם תציג ועדת ההערכה מסקנות ביקורתיות, עליה להקפיד על אתיקה, מוסר ומקצועיות לאורך הדרך, להיות פתוחה לרעיונות חדשים, לבצע את פעילותה בשקיפות ולזכור שמטרתה היא להציע ביקורת בונה. בסופו של דבר, על הוועדה לזכור שהיא מבקרת בני אדם, עובדים שכירים, הורים צעירים, בני משפחות וחברי קהילות מיעוט אשר מתפקדים בסביבת עבודה מתוחה ולחוצה.
לסיום, למרות שקשה להעריך תוכניות אקדמיות להכשרת מורים באופן שוויוני לחלוטין, ניתן בהחלט לשאוף להעמיד את ערך השוויוניות במרכז. בנוסף, יש לסייע למתכשרים להכיר את הקהילות אותם הם עתידים לשרת, לערב מורים מכהנים בגיבוש תוכניות הלימודים ולחזק קשרים בין מוסדות הכשרה לבין בתי ספר.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הערכה