הערכת המגוון האפיסטמי במחקר חינוכי: סדר יום לשיפור ההשפעה המחקרית והכשרת המורים הראשונית

Hayes, Debra; Doherty, Catherine. Valuing epistemic diversity in educational research: an agenda for improving research impact and initial teacher education. Australian Educational Researcher (Springer Science & Business Media B.V.), Apr2017, Vol. 44 Issue 2, p123-139.

מחקר בחינוך משתמש בטווח רחב של מסורות אפיסטמולוגיות הנובעות בחלקן מהטווח הרחב של הבעיות הנחקרות. בעוד שמגוון זה עשוי להיחשב כיתרון לתחום, הוא גם גורם לחוקרים העובדים בתוכו להיות חשופים לחלוקה בין אלה שכדאי להקשיב להם לבין אלה שעל "משתמשי-קצה" להתעלם מהם.

אותם אנשים וקבוצות המתעניינים בתוצרי המחקר החינוכי, כגון קובעי מדיניות וספקי שירות, מצפים במידה הולכת וגוברת שממצאי המחקר יהיו נגישים, וייתרמו לשאלות הנוגעות לרב גוניות של "מה עובד".

תחת אילוץ זה, תהליכי מחקר המספקים פרטים על מורכבותן של הבעיות החינוכיות, וטבעם הזמני, החלקי והמקרי של הפתרונות, נוטים להידחות כמורכבים יתר על המידה ובלתי נגישים. המגוון האפיסטמולוגי במחקר החינוכי מציג גם אתגרים עבור קליטה של מתכשרים להוראה במקצוע.

המחברים מתארים חלק מאתגרים אלה בדיון לגבי מגוון אפיסטמולוגי במחקר בחינוך. הם גם מתארים הבדלים באופן שבו מסורות מחקר מבנות בעיות חינוכיות.

המחברים טוענים שחציית גבולות אפיסטמיים היא תנאי הכרחי לפרקטיות החינוכיות של מורים ושל אלה המתכוננים להצטרף לשורותיהם. הם משווים ומעמתים תהליכי יצירת ידע בחינוך ומזהים את רפרטואר היכולות והרגלי החשיבה המקושרים לאפיסטמולוגיות או "זויות" שונות.

הם מציעים שההשפעה של מחקר חינוכי, כולל תרומתו לתכניות הכשרת מורים, למדיניות ולדיון ציבורי אודות סוגיות בחינוך, עשויה להתגבר באמצעות מערכת היוריסטית של ארבע זויות שכל אחת מובנת כהכרחית אך לא מספיקה לכשעצמה. הם מספקים דוגמא קצרה לדרך שבה היוריסטיקה כזו ניתנת ליישום כדי לתת מובן למגוון גופי המחקר העוסקים במעורבות התלמיד בבית הספר.

קישור לתקציר המאמר באנגלית

ראו גם:

הפרקטיקה הרקורסיבית של המחקר וההוראה: מִסגוּר מחדש של הכשרת המורים