הערכה של תכניות לימוד במדעים לחינוך הכללי: שימוש בתיק עבודות, Portfolio

Oferdahl, Erika, & Impey, Chris. Assessing General Education Science Courses: A Portfolio Approach. Journal of College Science Teaching May/Jun2014, Vol. 43 Issue 5, p19-25.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

קורסים כלליים בחינוך מהווים לעיתים קרובות מרכיב בתכנית הלימודים לסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ומכללות באמריקה. למרות שתכנית הקורס משתנה ממוסד אחד למשנהו, הכוונה של קורסים כלליים לספק ידע ומיומנויות נרחבים לכל הסטודנטים בוגרי מכללות, ללא תלות במקצוע ההתמחות הראשי שלהם. ביחס לסטודנטים שההתמחות הראשית שלהם היא לא במדעים, המטרות העיקריות בדרך כלל הן, פיתוח של הבנת והערכת האופי של המדע ויכולתם להעריך בצורה ביקורתית חדשות הקשורות למדעים בתקשורת ולתקשר באופן מדעי עם נושאים שיפתחו את האוריינות המדעית שלהם.

Backward design, הינה גישה אפקטיבית לתכנון תכנית לימודים למימוש מטרות שכאלה ולבסוף תכניות הקשורות בהתנסויות מדעיות. כתוצאה מכך, הערכה בקורסי מדעים לסטודנטים לתואר ראשון לעיתים מתוכננים דרך גישת " מידה אחת לכולם", "one-size-fits-all" ולא צורות יותר מקוריות ואמיתיות של הערכה. הערכות מקוריות של סטודנטים דורשות מהם ליישם ולהציג את הידע שלהם על ידי מעורבותם בבעיות אנלוגיות לאלו שיפגשו בהן בחיי היום יום כאזרחים בוגרים.

נמצא כי תלקיטים ,Portfolios, מהווים כלי עבודה טוב להערכה מקורית של למידת סטודנטים. השימוש בפורטפוליו להערכת למידת סטודנטים שכיח מאד במדעי החברה ופחות במדעים. בהגדרה הפשוטה ביותר, הפורטפוליו הוא לא יותר מאשר מיכל לאסוף בו ראיות למטרה מסויימת. לכן מפעיל Portfolios צריך לקבל שתי החלטות והן, לאיזו מטרה הפורטפוליו ישמש ומה יחשב כראיה. למרות שהשימוש בפורטפוליו נפוץ מאד בתכנית לימוד K-12 ולימודים ברמת המכללה עם פרחי הוראה במדעים, השימוש בהם בקורסי מדעים לתואר ראשון חלקי ביותר. יתרה מכך, המסורת של שימוש בפורטפוליו במדעים טרם מוסדה, שמשמעותה שהנסיונות לפתח פורטפוליו יאותגרו עד שיותר מודלים, מנטלים ומעשיים, יהפכו לזמינים.

מטרת מאמר זה, היא, לתרום למספר המוגבל של דוגמאות שימוש בפורטפוליו במדעים לתואר ראשון ולהביא בעתיד להטמעת שיטות הערכה אלטרנטיביות להערכת למידת סטודנטים בקורסי מדעים בחינוך הכללי למי שמדעים הוא לא המקצוע הראשי שלו. בנוסף, למצוא את סוגי הראיות והניהול המעשי של הנפח הגדול של עבודות הסטודנטים. מודגש בזאת שהמטרה לא היתה רק הטמעה של פורטפוליו אלא יישום הצורות האלטרנטיביות של כתיבה שעוזרת לסטודנטים ללמוד על שיטה מדעית כפי שהיא מיושמת לשטח במחקר דינמי.

למה פורטפוליו?

שטח האסטרוביולוגיה הוא אחד השטחים הויטאליים, המשנה דיסציפלינות ב-15 השנים האחרונות, גילוי של עוד יותר מ-500 פלנטות חדשות. גילוי בתי גידול אפשריים במאדים ומיני מיקרוביאלים החיים בתנאי קיצון על כדור הארץ. הנושא, "החיים ביקום" הוא מאד פופולרי, גם לסטודנטים וגם למרצים מאחר והוא מרמז על השאלה העמוקה והנחרצת, מהו תפקידנו ביקום? רמת עניין גבוהה זאת, גרמה לריבוי בקורסים באסטרוביולוגיה, לתלמידי תואר ראשון, תחת הכותרת, "חיים ביקום" והם מכוונים למי שלא לומד מדעים כמקצוע ראשי ובכוונתם למלא את הדרישות של חינוך כללי. זה הטבע המגוון ורב הדיסצפלינות של אסטרוביולוגיה שעושה אותה כתכן מיוחד להצגת הרוחב והעומק החסרים ברוב כתות המדעים האחרות, הנותנת הזדמנות לסטודנטים לראות את הטבע בפעולה ביותר מהקשר אחד.

הפורטפוליו נבחר בגלל הפוטנציאל שלו לשמש כלי להערכה יותר מקורית ודרך טובה לכלול חומר ניסיוני פורמלי כתוב בתכנית הלימודים החינוכית הכללית. כדי לתמוך באינטגרציה של הפורטפוליו, צוות ההוראה של הכתה תוגבר והוא כולל מורה מנחה ושלושה אסיסטנטים,GTA, Graduate Teaching Assistants. מטרות העל של הקורס היו לתת לסטודנטים שאינם מתמחים במדעים, אפשרות להעמיק את ההבנה שלהם באופיו של המדע ולפתח את המיומנויות שלהם בתקשורת מדעית.

הערכת פורטפוליו תוכננה ושולבה כדי לתמוך בהתקדמות הסטודנטים בהתמודדות עם המטלות הלימודיות הבאות:

• זיהוי טיעונים מדעיים המוצגים בתקשורת הציבורית והערכת הראיות התומכות בטיעונים אלה
• זיהוי מדע כתהליך דינמי מחזורי יותר מאשר שיטה בודדת ליניארית
• אינטרפרטציה של נתונים מדעיים לבניית היפותזות ופתרונות אפשריים
• לקשר תכן מדעי בדייקנות לקהל מאזינים או עמיתים

תכנון והטמעת הפורטפוליו

בשלב ראשון נקבע ציר הזמן להערכות הפורטפוליו וההיזן החוזר. כל שלב מפורט באופן מירבי. הפורטפוליו מחולק לארבעה חלקים בעלי קשר זה עם זה, כל אחד מתוכנן להבנות על תכן, הבנה או כישורים שנרכשו ביחידות קודמות. כל יחידה אמורה להביע באופן כלשהו את סוג התהליך או הפעילות שמדענים עוקבים אחריו כשהם עושים מחקר או רוכשים ידע חדש.

ביחידה הראשונה הנקראת Getting Your Feet Wet, הסטודנטים נחשפים לתכן המדעי הבסיסי בקורס מלווה בפעילות התנסותית. היחידה מחולקת לשני חלקים, הראשון מורכב מפעילות בסגנון "העפרון ונייר", "pencil- and- paper", וזאת כדי להתחיל עם סוג פעילות מוכר להם. בחלק השני, הסטודנטים מעורבים בפעילות קריאת מאמר בנושא אסטרוביולוגיה ומשתמשים בטרמינולוגיה מדעית כדי לנתח ולסכם את המאמר.

ביחידה השניה בודקים את כובד הראיות Weithing the Evidence הסטודנטים מבקרים כתבה תקשורתית במושגים של טבע ואיכות הראיות המוצגות על ידי המדענים.

ביחידה השלישית הנקראת מדע בעולם האמיתי Science in the Real World הסטודנטים מבצעים אנליזה של מתודולוגית המחקר של האסטרוביולוג ולומדים איך מוגדרות ולאן ממוענות שאלות מחקר על מנת להבין שמדע הוא דינמי ולא לינארי.

ביחידה הרביעית הנקראת, מחוץ לקופסה, Outside the Box, הסטודנטים עובדים ביחידות או בקבוצות קטנות על פרוייקטים סמסטריאלים כשהם מחברים את אחת המיומנויות או העניין בנושא שהם מתענינים בו, לנושא בכיתה. כתוצאה מכך הפעילויות סביב הפרוייקט הופכות לפחות מסורתיות וכוללות הזדמנויות גדולות יותר לסטודנטים לקביעת הכיוון של ההוראה.

הדרישות מקורסים כללים בחינוך הן, שהסטודנטים יפתחו גישות ביקורתיות, חקר והערכה של האופי הרב גווני של תחומי המחקר של נושאי המחקר השונים. הוכנסו לפורטפוליו כמה מרכיבים של בחירה חופשית. לדוגמא, כשהסטודנטים מתקדמים בארבע היחידות , הם יכולים לבחור בין מעורבות המאפיינים של דיסציפלינות האסטרוביולוגיה לבין התמקדות והרחבה בדיסיציפלינה מסויימת המעניינת את הסטודנט במיוחד. מכל אלה מורכב תפריט הפורטפוליו.

הפורטפוליו מספק הוכחה ללמידת סטודנטים של מידע שלא נאסף בדרך הרגילה, בהרצאות רבות משתתפים. הסטודנטים בקורסים אלה הם משתתפים פסיביים בעוד שהשימוש בפורטפוליו הופך אותם למעורבים פעילים.

מסקנות המחקר הנוכחי הינן שברוב האוניברסיטאות, במסגרת קורסי חינוך כלליים, נדרש לפחות קורס אחד במדעים וסביר להניח שזה יהיה הקורס האחרון במדעים של סטודנטים רבים. לכן לא מפתיע שמרצים רבים של קורסים אלה, שמים את הדגש על הערכת והבנת האופי של המדע, בנוסף לתכן.

כמו שהוצג במאמר זה, הערכת הפורטפוליו הינה גישה התואמת מטרות הוראתיות כאלה. פורטפוליו יכול לספק מסלולים רבים לסטודנטים שאינם לומדים מדעים כמקצוע ראשי, להפעיל ולהציג הבנה בדרכים משלימות בדיסציפלינה שלהם. הם מתעדים לעיתים קרובות היזון חוזר, שכאשר הוא מוצמד למשימות כתיבה כבדות משקל, יכול לעזור לסטודנטים לשפר את מיומנויות הכתיבה שלהם ובאופן סימולטני הם רוכשים מבט בוחן על המדע, כפי שהוא מקובל אצל מדענים. למרות שהפורטפוליו שהוצג כאן עוסק באסטרוביולוגיה, ניתן באופן אנלוגי לחבר חומרים מתאימים להשגת יעדי למידה בקורסי מדעים אחרים בחינוך הכללי.