הערכה-עצמית מעצבת של שיח בפורומים

 מקור וקרדיט: המכללה לחינוך ע"ש קיי, באר שבע, הכנס השנתי השני של מיט"ל: תיקשוב בהוראה אקדמית
4/2/2003, אוניברסיטת בר-אילן

 הקורס בו שולבה הערכת הלמידה בפורומים

"סביבות וירטואליות להוראת מדע וטכנולוגיה" – קורס חובה הנלמד מרחוק, לתלמידי תואר שני בהוראת מדע וטכנולוגיה, באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.

 משתתפי הקורס הם מורים למדעים ולמתמטיקה (3 – מורים ו- 27 מורות) הלומדים בשנה שניה לקראת תואר שני בחינוך.

הקורס מבוסס  על מרכיבי הלמידה הבאים: א. משימות כתובות, אישיות או קבוצתיות , המוגשת דרך הרשת למנחה הקורס, ב. למידת עמיתים על ידי הצגת נושאים ודיון קבוצתי מקוון, ג. דיונים וחילופי דעות ורעיונות בפורומים מקוונים.

בקורס אין בחינות והערכת הסטודנטים  נעשית על בסיס המרכיבים הנ"ל .

הפורומים מהווים אחד המרכיבים המרכזיים בסביבת הלמידה.

העקרונות הפדגוגיים להערכת איכות הלמידה בפורומים של הקורס

• הבניית ידע משותף (Harasim 1989)
• הבניית ידע משותף ברשת על פי Stahl (1999)
• הערכה מעצבת – הערכה מועדפת להערכת דיון בפורום שהוא במהותו תהליכי ומחייב רפלקסיה ותהליכים מטא- קוגניטיביים.
• למידה בה הלומד בעל מכוונות עצמית (Self directed learner) – עשוי להתממש בשיתוף תלמידים בבניית מחוון והערכה עצמית –  (מ. בירנבוים 1999)
• חשיבה ביקורתית

כלים להערכת השתתפות תורמת בפורומים

• כלים לאיסוף מדדים כמותיים-סטטיסטיים – מספר הודעות, תגובות, תדירות ההשתתפות.
• כלים מתוקשבים לארגון ועיבוד המידע מחדש (הפורום כמאגר מידע מסודר, העתקת ההודעות ליישומי מחשב אחרים ועיבודן – כמו העתקה ושימוש בגיליון אלקטרוני)
• סביבה התומכת בדיאלוג ומשוב – שימוש בפורום עצמו לדיאלוג בין הלומדים והמנחים על דרכי הערכה והרפלקסיה.
•  מחוון להערכה עצמית המכיל קריטריונים לבחינת מידת התרומה של הסטודנטים ללמידה באמצעות השתתפות בפורומים – מבוסס על ניתוח תוכן.

מדוע להשתמש במחוון ככלי להערכה-עצמית של הלמידה בפורום מקוון?

• הערכה-עצמית של הלמידה מפתחת אצל הסטודנט יכולת לרפלקסיה על הלמידה ונמצאת בהלימה לגישה הקונסטרוקטביסטית  (למידה שיתופית, הבניית הידע על בסיס הידע הקודם האישי והקבוצתי וכיוב').
• סורנסן וטאקל (2000) הראו באמצעות ניתוח תוכן של דיונים בפורומים כי סטודנטים שהשתמשו במחוון מפורט להערכה עצמית, שהכיל פירוט של הניקוד לצורך ציון, שיפרו את תהליך הלמידה השיתופית שלהם.
•  המסקנות של החוקרים מממצאי הניסוי היו כי  איכות הבניית הידע בפורומים השתפרה בעקבות השימוש במחוון שהתבסס על הקריטריונים של Stahl.

מהם הקשיים בהערכת תרומת הסטודנטים ללמידה באמצעות מחוון להערכה-עצמית?

•  סובייקטיביות המעריך את נשוא הערכה שלו (כולל את עצמו).
•  יש קשיים בהערכת התרומה האישית של הסטודנטים ללמידה המשותפת של הקבוצה.
•  שיתוף אמיתי של הסטודנטים בהערכה מסבך את תהליך ההערכה ויעילותו מבחינת זמן ההשקעה בהערכה וקבלת החלטות ברורות לגבי הקריטריונים והשימוש הנכון בהם.
• מידת היכולת וההכשרה של הסטודנטים להעריך את תוצרי עבודתם.

שלבים בתהליך הערכה ואינטראקציות בין המשתתפים

•   הוכן מחוון הכולל 16 תרומות אפשריות ללמידה. המחוון ניתן לסטודנטים לפני תחילת תהליך הערכה.
•   הסטודנטים הביעו דעתם ביחס למחוון בפורום מיוחד והתנהל דיון לגיבושו ועיצובו הסופיים.
•  הסטודנטים העריכו ומעריכים בעצמם את השתתפותם ותרומתם ללמידה המשותפת.
•  המרצה והאסיסטנטית (המנחים) בודקים מדגם של פריטי הערכה ומשווים להערכת הסטודנט.

קריטריונים של המחוון להערכה עצמית בקורס

•     דעות ורעיונות – רלוונטיות, הנמקה, ביסוס ומקורות.
•     הפניה למקורות- רלוונטיות, תאור והערכה.
•     מתן תגובה לעמיתים – רלוונטיות, מקוריות, הנמקה ומקורות.
•      סיכום ומיקוד רעיונות – מיקוד דברי עמיתים בפורום.
•     מתן עזרה ותמיכה – פתרון בעיות פשוטות ומורכבות, אמפטיה,  שיתופיות.
•      שאילת שאלות – עידוד ותרומה לדיון, יוזמה, "הפעלת עמיתים".
•      יוזמה אישית בהובלת דיון – יכולת בחירה, עיבוד, הצגה והנחית דיון.

הסוגיות שעלו מתגובות הסטודנטים למחוון המוצע לתהליך הערכה (מבוסס על ניתוח תוכן של "הפורום לדיון בהערכה")

• זמן ועומס משימתי  - הועלה על ידי סטודנטים רבים.
• גודש פרטים במחוון – תגובות חיוביות ושליליות.
• בהירות הקריטריונים ויצירת הסכמה לגביהם.
• הגבולות בין השתתפות גרידא להשתתפות  תורמת.
• בירור המושג "הערכה עצמית".
• עזרה ותמיכה בעמיתים.
• דיון מאולץ לעומת דיון "זורם".
• חשש מפגיעה ב"יצירתיות" וחופש הבחירה