הערכה מתוקשבת , טכנולוגיה ושינוי
מקור וקרדיט:
Jody Clarke-Midura, Chris Dede. " Assessment, Technology, and Change", Journal of Research on Technology in Education. Eugene: Spring 2010. Vol. 42, Iss. 3; pg. 309, 20 pgs
מאמר זה מתאר מחקר הבוחן אפשרות של שימוש בטכנולוגיה מתוקשבת וירטואלית כדי לשפר את ההערכה מעבר לשיטות הישנות להערכה הנפוצות כיום. יש צורך בהתקדמות כזו בהערכה משום שהשיטות הנוכחיות של בחינה והערכה אינן מדדים תקפים למדידת ביצועים פסיכולוגיים ואינטלקטואליים מתוחכמים. שימוש בטכנולוגיה מתוקשבת כדי להעביר גרסאות ממוחשבות של מבחנים המבוססים על פריט אינו מראה את כוחו של ה-ICT לגבש הערכה באמצעות התנסויות עשירות ומגוונות שמאפשרות לצפות ולנתח את ביצועי התלמידים. כדי להדגים גישה זו, המחברים מתארים מחקר מוקדם שלהם לגבי שימוש בטכנולוגיות מוטמעות כדי לפתח הערכות ביצוע מתוקשבות
שימוש בטכנולוגיות מוטמעות להערכת ביצוע
בעזרת מימון מהמוסד למדעי החינוך (Institute of Education Sciences (IES) בארה"ב , המחברים מפתחים ולומדים את ההתכנות של הערכות ביצוע וירטואליות כדי להעריך חקירה מדעית לשימוש במסגרת בית הספר.
שאלות המחקר בפרויקט:
- האם אנו יכולים לבנות הערכה וירטואלית שמודדת חקירה מדעית, כפי שמוגדרת על-ידי "הסטנדרטים הלאומיים לחינוך במדעים" ((National Science Education Standards (NSES)? מה ההוכחה לכך שההערכות שלנו מעוצבות כדי לבחון את יכולות החקירה לפי NSES?
- האם הערכות אלה מהימנות?
תכנון מסגרת העבודה
המחברים משתמשים במסגרת של ECD כדי להבטיח תקפות של מבנה של ההערכות שהם מבצעים.
ECD הוא מסגרת עבודה מקיפה שכוללת ארבעה שלבים של תכנון:
שלב 1: ניתוח התחום
שלב 2: שימוש בדוגמא עבור התחום
שלב 3: מסגרת הערכה קונספטואלית וההדרה
שלב 4: ארכיטקטורה של העברה בעלת ארבעה שלבים.
שלבים 1 ו-2 מתמקדים במטרות של ההערכה, בטבע של הידיעה ובמבנים של צפייה וארגון הידע.
שלב 3 קשור ל- Assessment Triangle. בשלב זה מעצבי ההערכה מתמקדים במודל של התלמיד (אילו מיומנויות יוערכו), במודל ההוכחה (אילו התנהגויות/ביצועים יעוררו את הידע ואת המיומנויות שיוערכו) ומודל המשימה (איזה מצבים יעוררו את ההוכחה/התנהגויות). כמו משולש ההערכה (Assessment Triangle), היבטים אלה של תכנון קשורים ביניהם. בשלב ההדרה של שלב 3, נוצרות המשימות. המטרה היא לפתח מודלים עבור כתיבת משימה המבוססת על סכימה ופיתוח פרוטוקולים להתאמה והערכה של מודלים פסיכומטריים.
שלב 4, ארכיטקטורת ההעברה, מתמקד בהצגה ובמתן ציונים למשימה (Mislevy et. al. 2003, Mislevy 8c Haertel, 2006).
הערכות וירטואליות
ההערכות שהמחברים יוצרים הן סימולציות של מערכות אקולוגיות אמיתיות ביסודן מונחים מודלים סיבתיים. המחברים לקחו מערכת אקולוגית אמיתית ויצרו סביבה וירטואלית באיכות גבוהה.
בהערכה זו, התלמידים חוקרים את המערכת האקולוגית הימית וחייבים לגלות מדוע יער אצות הים מתכלה. הם קיבלו זהות של מדען ויש להם דמות המייצגת אותם (avatar) שהם מזיזים אותה ברחבי העולם הוירטואלי . הדמות שלהם יכולה לתקשר עם דמויות מתוכנתות בעולם הוירטואלי, שאינן שחקנים; להסתובב ולצפות ברמזים ויזואליים; ולהשתמש בכלים של מדענים כדי למדוד מליחות, ניטרט וטמפרטורה בכל מקום בעולם.
לפני שהתלמידים נכנסים לסביבה, הם צופים בוידאו שמציג להם את הסיפור. החלק הראשון של ההערכה שולח את התלמידים לחיפושים שמובילים אותם לתצפיות ולהסקת מסקנות לגבי האצות הנחקרות . התלמידים אוספים נתונים ואז הם מתבקשים לזהות את הבעיה. קשה לתפוס את שלבי החקירה המוקדמים האלה, כגון: איסוף נתונים וזיהוי הבעיה, במבחן רב-ברירה אבל קל לתפוס אותם באמצעות תנועת התלמיד ופעולותיו בעולם. כחלק מהאינטראקטיביות של הליכה בעולם הוירטואלי, התלמידים יכולים לתקשר עם תושבים שונים הגרים במפרץ. בנוסף, דמויות מתוכנתות אחרות שאינן שחקנים ונמצאות במפרץ מספקות רמזים ומסיחים לגבי מה שגורם לבעיה. הדמויות המתוכנתות הללו יענו לשאלות רבות, אבל התלמידים חייבים לבחור בשאלה אחת או שתיים בלבד שיוכלו לשאול את הדמויות הללו. כך התלמידים צריכים לקבל החלטות לגבי איזה שאלות לשאול אנשים בנוסף לאיזה סוג מבחנים הם צריכים לערוך כדי לאסוף נתונים. כל הפעולות הללו מוקלטות ומספקות הבחנות לגבי תהליכים החקירה של התלמידים.
המחברים יוצרים הערכות מתוקשבות שמאפשרות לתלמידים לחקור את המרחב שבו נמצאת הבעיה ולעסוק בתהליך של חקירה. בתהליך החקירה, התלמיד נע מזיהוי הבעיה, להעלאת השערות ושאלות, ומיד עובר לחקירה. דרך המסגרת הסיפורית, המחברים יכולים לעדכן את התלמידים במידע מדויק שלו הם זקוקים כדי להתקדם בשלבים השונים של החקירה, כגון: זיהוי הבעיה והעלאת השערות, וכך להבטיח שהשלבים השונים של הערכת ההבנה של התלמידים אינם קשורים זה בזה אלא אלה שלבים עצמאיים.
מסקנה
ההערכות המתוקשבות שהמחברים יוצרים משלימות ולא מחליפות את המדדים המתוקננים הקיימים על-ידי הערכת המיומנויות שלא ניתן לבחון באמצעות מבחני נייר ועיפרון או הערכות ביצוע מעשיות בעולם האמיתי.
אחד היתרונות של פיתוח הערכות וירטואליות הוא שהן יקלו על הצורך בהכשרה נרחבת להעברת המשימות. קשה לתקנן את ההעברה של הערכות ביצוע המבוססות על נייר ועיפרון, והכשרה נרחבת נדרשת כדי להעביר את המשימות. עם הערכות וירטואליות, המחברים יכולים להבטיח תקנון על-ידי העברת ההוראות באופן אוטומטי באמצעות הטכנולוגיה.
יתרון שני הוא שהערכות וירטואליות מקלות על הצורך לספק ערכות וחומרים למשימות מעשיות. כל דבר יהיה בתוך הסביבה הוירטואלית.
שלישית, יהיה קל יותר הערכות ביצוע אלה והן ידרשו הכשרה מועטה, אם בכלל, של המורים. מתן הציונים ייעשה מאחורי הקלעים; לא יהיה צורך במעריכים או בהכשרה של מעריכים.
רביעית, הערכות וירטואליות יקלו על נושאים של בטיחות ואי-שוויון בשל מחסור במשאבים.
בנוסף, שימוש במדיה הדיגיטלית לצורך הערכה מאפשר שימוש במדדים המבוססים על ביצוע תוך שימוש בויזואליציה,, בכלים המנתחים נתונים, בייצוגים של GIS. הערכות וירטואליות יאפשרו לנו לכלול ויזואליזציה של מידע ונתונים, כולל תופעות שלא ניתן לצפות בהן בעין בלתי מזוינת או אפילו בזמן אמת.
למידע נוסף על החוקרים :
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י מיכל זרזבסקי , מידענית ועורכת תוכן במכון מופ"ת