הערכה ללא ציונים: תמיכה בסטודנטים דרך פדגוגיה של טיפול
Ferns, S. et al. (2021). Ungrading, Supporting Our Students through a Pedagogy of Care. International Journal for Cross-Disciplinary Subjects in Education (IJCDSE), 12 (2), 4500-4504
עיקרי הדברים:
- השימוש בציונים נפוץ כיום ברוב מוסדות החינוך ונחשב למאפיין בסיסי של הערכה
- עם זאת, יש עדויות לכך שציונים אינם כלי יעיל למדידה של הלמידה או לקידומה
- הערכה ללא ציונים היא הערכה שאינה כוללת הערכה מספרית או מדרגת
- גישה זו של הערכה תומכת במוטיבציה של הלומד ומאפשרת לו להתרכז בלמידה
- שינוי אופן ההערכה דורש תכנון וארגון מראש
- חשוב להסביר ללומדים את שיטת ההערכה החדשה בצורה ברורה וישירה
- רצוי תחילה ליישם הערכה ללא ציונים בהתנסויות בהיקף מצומצם
- מומלץ ליישם את אסטרטגיית ההערכה החדשה במסגרת נושא מורכב להוראה או ללמידה
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הערכה
מתן ציונים ללומדים נחשב באופן מסורתי למאפיין בסיסי של הערכה. השימוש בערכים מספריים או בדירוג לצורך מדידה ומיון לומדים החל באוניברסיטת ייל במאה ה-18, והלך והתבסס בתחילת המאה ה-20. ציונים מאפשרים למוסדות להתמודד עם מספרים גדולים של לומדים וכאמצעי לתקשר מידע לגבי הישגי לומדים בין מוסדות חינוך ובעלי עניין אחרים. כיום, הולכות ומצטברות עדויות המצביעות על כך שציונים אינם כלי יעיל למדידה של הלמידה או לקידומה. לנוכח עדויות אלה, זנחו לא מעט מוסדות חינוך פרטיים את השימוש בציונים מתוך השאיפה לתמוך במוטיבציה של הלומדים ולעודד את שיתוף הפעולה ביניהם (Sackstein, 2015; White and Fantone, 2014).
הערכה ללא ציונים (ungrading) מהווה גישת הערכה אלטרנטיבית, אשר הולכת וצוברת תאוצה. גישה זו היא חלק מגישה הוליסטית כוללת, המכונה פדגוגיה של טיפול (Bali, 2019), שמטרתה לבנות מערכת יחסים קרובה יותר בין הלומד למורה תוך הדגשת השיח הדיאלוגי ביניהם. להערכה ללא ציונים יתרונות רבים (Blum, 2017): היא מגבירה את המוטיבציה בקרב לומדים, מקדמת את העצמאות שלהם, מפחיתה את תחושת הלחץ והמתח, מסייעת ביצירת הרגלי למידה חדשים, מאפשרת יצירתיות בעבודה האקדמית, מקדמת תקשורת טובה יותר בין מורים ללומדים ומזמנת אפשרויות חדשות לעיצוב ההוראה.
אסטרטגיות ליישום הערכה ללא ציונים כוללות מתן משוב מעצב לאורך הקורס, שימוש בהערכת עמיתים והערכה עצמית ופיתוח מיומנויות מטא-קוגניטיביות של לומדים באמצעות רפלקציה. על מנת לעמוד בדרישות המוסד האקדמי לציון סופי ניתנת ללומדים אפשרות לתת לעצמם ציון (Sackstein, 2015; Stommel, 2018). מעורבותם של הלומדים כשותפים בהערכה הוכחה כמשפרת מוטיבציה, למידה ביקורתית עצמית, כמו גם ביצועים אקדמיים (Panadero and Al-Qassab, 2019).
מתן ציונים (grading)
מילון קיימברידג' מגדיר מתן ציונים כ"תהליך של שיפוט איכות התוצר, הארגון או הביצועים". הגדרה זו מתייחסת למתן ציונים כהערכה מסכמת הניתנת לתוצר או לביצוע בסוף תהליך הלמידה. המילון של קולינס מגדיר מתן ציונים כ"פעולה של סיווג דבר מה לפי איכות, דרגה, גודל או התקדמות". הגדרה זו רומזת על הערכה הנעשית תוך כדי תהליך הלמידה.
ציונים יוצרים מתח רב מדי בקרב סטודנטים ואף מסיחים את דעתם מהלמידה (Schneider and Hutt, 2014). אנשי הנהלה ופקידים הואשמו בכך שמה שמעסיק אותם הם הציונים שלומדים משיגים ולא הלמידה שלהם. עוד נטען כי האדמיניסטרציה היא הסיבה העיקרית לשימוש בציונים ובדירוגי לומדים (Grant and Green, 2013), ושהשימוש בציון מספרי וביטויים כמו "תלמיד טוב" או "תלמיד חלש" מתייחסים ללומדים כאל תוצרים של מערכת ולא כבני אדם.
הערכה ללא ציונים (ungrading)
הערכה ללא ציונים היא הערכה נטולת הערכה מספרית או מדרגת, המקדמת את הלמידה באמצעות משוב, דיון ושיח דיאלוגי בין הלומד למורה. המטרה של הערכה זו היא לסייע ללומד להתקדם בלמידה ולשפר עבודתו. גישה זו להערכה שמה במרכז את הלומד ואת הלמידה שלו. הלמידה מוערכת אל מול מטרותיו של הלומד עצמו, במטרה לסייע לו לשפר את הלמידה, לרכוש תובנות ולהתקדם (Hughes, 2011; Stommel,2018).
עם זאת, על מנת לעמוד בדרישות המוסדיות, יש שניתן ציון סופי שעליו מסכימים הלומד והמורה או שהוא ניתן באופן מלא על ידי הלומד (הערכה עצמית). יש מוסדות המשלבים הערכה עצמית עם הערכת עמיתים (הערכה של הלומד על ידי עמיתיו ללימודים).
ניתן להצביע על שישה מאפיינים של הערכה ללא ציונים:
- שימוש נרחב במשוב. המשוב מאופיין בשיח דיאלוגי בין הלומד למורה או בין לומד ללומד.
- מיקוד ביכולת המתפתחת מתוך שאיפה למצוינות. השאיפה היא לסייע ללומד להשתפר באופן מתמיד.
- קצב למידה עצמי. הלומדים קובעים את קצב הלמידה, וכל לומד פועל להשגת רמת הלמידה המתאימה לו.
- ההזדמנות לשפר את העבודה על סמך משוב. המורים מעודדים את הלומדים לשאוף לשיפור ולהתקדמות.
- תמיכה באוטונומיה של הלומד. תוכנית הלימודים מאפשרת ללומד בחירה.
- קהילת למידה תומכת. הלמידה מתקיימת בשיתוף בין לומדים ומרצים.
הערכה ללא ציונים
סטודנטים נוטים לחוות לחץ והיעדר מוטיבציה כאשר עליהם להגיש עבודתם להערכה (Bruce et al., 2017). המיקוד של הלומד בציונים עלול להסיח אותו מתהליך הלמידה ולהדגיש יתר על המידה את התוצר הסופי. כמו כן, ציונים עלולים לעורר פחד מכישלון הפוגע במוטיבציה של סטודנטים (Pulfrey et al., 2011), כמו גם לגרום לכך שיימנעו מלקיחת סיכונים בתהליך הלמידה (Blum, 2017). למשל, על מנת להימנע מלסכן את הציון, לומדים יעדיפו לבחור במשימה פשוטה על פני משימה מאתגרת. בנוסף, ציונים הם צורה מובהקת של מוטיבציה חיצונית, אשר מפסיקה להניע את הלומד ברגע שהציון מתקבל. מחקרים (Panadero and Al-Qassab, 2019) מראים שבעוד שציונים מובילים להסחת הלומדים מהלמידה, משוב ללא ציון מהווה כלי אפקטיבי לקידום המוטיבציה של הלומד.
למוטיבציה פנימית חשיבות מכרעת ללמידה לאורך החיים. במחקר עם סטודנטים לרפואה (White and Fantone, 2014) נמצא שהערכה ללא ציונים לא רק משפרת את הגישה ואת המוטיבציה הפנימית, אלא גם תומכת בשיתוף פעולה בין לומדים, אשר הוא כשלעצמו מפחית את המתח והלחץ. במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטה הלאומית של סינגפור נמצא שלהערכה ללא ציונים הייתה השפעה חיובית על הרווחה הנפשית של הסטודנטים תוך הפחתת רמות הלחץ שלהם (McMorrana et al., 2017). לבסוף, בשנים האחרונות הצביעו חוקרים על הבעיה של אינפלציה בציונים בהשכלה הגבוהה. הערכה ללא ציונים עשויה לפתור בעיה זו (Lash, 2017).
כיום יש תומכים רבים בשדה החינוך לגישת הערכה ללא ציונים. ישנם מוסדות להשכלה גבוהה אשר זנחו את השימוש בציונים לטובת הלמידה של הסטודנטים שלהם (Lash, 2017). זהו אינו צעד של מה בכך. יש כמה חלופות מומלצות להערכה המתמקדות בלומד כלומד רפלקטיבי ומשתמשות במתן משוב מותאם אישית (Sackstein, 2015).
ביטול ציונים כרכיב בפדגוגיה של טיפול
מגפת הקורונה אילצה מורים לשנות את שיטות ההוראה ולבחון מחדש את דרכי ההערכה. בתוך כך, פדגוגיה של טיפול נתפסת כיום כמהותית להצלחת הלומדים. הדבר עשוי להיות כרוך בשינוי היחסים בין מורה ללומד. במקום התמקדות בביצועי הלומד, הדגש מושם על מתן תמיכה הן ללומד כאדם והן לביצועיו האקדמיים. אף על פי שהרעיון של פדגוגיה של טיפול היה קיים עוד לפני המגפה (Stommel, 2018), המעבר ללמידה מקוונת סיפק דוגמאות רבות לגישות מוצלחות המציבות את הלומד וצרכיו במרכז. הערכה ללא ציונים נכללת כרכיב של גישה כוללת זו.
באלי (Bali, 2020) זיהה שלושה מאפיינים של פדגוגיה של טיפול:
- טיפול ואכפתיות דורשים ידע אישי אודות אנשים.
- טיפול מצריך שיתוף ואמפתיה עם אחרים שונים מאיתנו. מכיוון שהמטרה היא לפתח קהילת למידה, מבני כוח מסורתיים יאותגרו.
- טיפול מצריך בחירת התגובה המתאימה ביותר בהקשר הנדון. התגובות ישתנו בהתאם לקהילה הלומדת, כמו גם בהתחשב בנורמות תרבותיות וחברתיות.
יש מי שעשוי לחלוק על השימוש בגישת הפדגוגיה של טיפול בטענה שאין זה תפקיד האקדמיה לספק ללומדים טיפול הקשור בנפש. עם זאת, אין זה אומר שעלינו להתעלם מהיבט זה.
הערכה ללא ציונים יכולה למלא חלק בבניית פדגוגיה של טיפול בתוך מרחב הלמידה, בין אם פנים אל פנים או באופן מקוון. העברת המוקד מהציון אל הלומד יכולה להוות בסיס ללמידה מותאמת אישית הן ללומד והן למורה. ברגע שהלומד מבין שיחסיו עם המורה מתמקדים בלמידה שלו, ולא בשיפוטו, ניתן לבסס קשר אכפתי.
המלצות
הערכה ללא ציונים דורשת תכנון וארגון. רעיון זה עשוי להיראות רדיקלי ללומדים ויש להסביר בצורה בהירה את הרציונל העומד בבסיס השימוש בו (Bali, 2019).
רצוי בתחילת הדרך להימנע מלקרוא לשינוי 'ביטול ציונים'. פשוט יותר להסביר ללומדים שהציונים ייקבעו בשיתוף עם המורה על סמך עבודתם במהלך הסמסטר (Hughes, 2011).
רצוי להימנע מלומר ללומדים שלא להתמקד בציונים. הדבר עלול לעורר חששות שכן רוב חייהם הם חונכו על ברכי תרבות הציונים. לומדים עלולים לחוש תחושת חוסר ודאות לגבי שיטת הערכה זו, ולכן חשוב להסבירה בצורה מאוד ברורה וישירה.
ביצוע שינויים קיצוניים בפרקטיקת ההוראה וההערכה עלול להיות מרתיע. שינוי הרגלים כרוך בזמן ובסבלנות, אך הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל לנסות. התנסויות בהיקף מצומצם יכולות לעתים קרובות להיות הדרך הטובה ביותר להציג שיטות או רעיונות חדשים.
מומלץ לבחור נושא שהמורה או הלומדים מוצאים קשה או לא פופולרי ולנסות ליישם במסגרתם את האסטרטגיות החדשות. כאשר מורים או לומדים לא אוהבים נושא מסוים, הם בדרך כלל מתמקדים בדרך המהירה ביותר לעבור אותו. ביטול המיקוד בציונים מאפשר ללומדים להתרכז בלמידה. שימוש בנושא לא פופולרי כדי להציג הערכה ללא ציונים עשוי להפיג את החשש שיש ללומדים, שכן נושאים מורכבים ללמידה יכולים לעתים קרובות ליצור לחץ לגבי השגת ציון ראוי (Stommel, 2018).
סיכום
כחלק מפדגוגיה של טיפול, הערכה ללא ציונים עשויה לשחק תפקיד חשוב ביצירת תרבות של גילוי אינטלקטואלי ולמידה במרחב בטוח. למחנכים שאינם מכירים את הפרקטיקה, הערכה ללא ציונים עלולה להיראות רדיקלית ומאתגרת ליישום. למרות זאת, גם צעד קטן בכיוון זה עשוי לשנות את חווית הלמידה של הסטודנטים ואת איכותה.
ביבליוגרפיה
Bali, M. (2019). Reflections on Ungrading for the 4th time. Reflecting Allowed blog. https://blog.mahabali.me /pedagogy/reflections-on-ungrading-for-the-4th-time/ (Access Date: 15 December 2019)
Bali, M. (2020). Pedagogy of Care - Gone Massive. Hybrid Pedagogy blog. https://hybridpedagogy.org/pedagogy-of-care-gone-massive/ (Access Date: 22 July 2020)
Blum, S. D. (2017). Ungrading. Inside Higher Ed: https://www.insidehighered.com/advice/2017/11/14/signi ficant-learning-benefits-getting-rid-grades-essay (Access Date: 16 December 2019)
Bunce, L., Biard, A. and Jones, S. E., (2017). TheStudent-as-consumer approach in higher education and itseffects on academic performance. Studies in HigherEducation, 42
Grant, D. and Green, W. B., (2013). Grades as incen-tives. Empirical Economics, 44 (3), pp. 1563-1592
Hughes, G., (2011). Towards a personal best: a casefor introducing ipsative assessment in higher education.Studies in Higher Education, 36 (3), pp. 353-367
Lash, J., (2017). De-grading: Why do schools usegrades that teach nothing? New York: HuffPostEducation
McMorrana, C., Ragupathib, K. and Luoa, S.,(2017). Assessment and learning without grades?Motivations and concerns with implementing gradelesslearning in higher education. Assessment and Evaluationin Higher Education, 42 (3), pp. 361-377
Panadero, E., and Al-Qassab, M. (2019). An Empirical Review of Anonymity Effects in Peer Assessment, Peer Feedback, Peer Review, Peer Evaluation and Peer Grading. Assessment and Evaluation in Higher Education, pp. 1253-1278. https://srhe.tandf (Access Date: 16 December 2020)
Pulfrey, C., Buch, C. and Butera, F., (2011). Whygrades engender performance-avoidance goals: Themediating role of autonomous motivation. Journal ofEducation Psychology, Volume 103, pp. 683-700
Sackstein, S. (2015). Hack Learning Series Hacking Assessment: Ten Ways to Go Gradeless in a Traditional
Grades School. (1 ed.). Cleveland OH: Times 10 Publications
Schneider , J. and Hutt , E., (2014). Making the grade: a history of the A–F marking scheme. Journal of Curriculum Studies, 46 (2), pp. 201-224
Smallwood, M. (1935). An Historical Study of Examinations and Grading Systems in Early American
Universities: A Critical Study of the Original Records of Harvard, William and Mary, Yale, Mount
Stommel, J. (2018). How to Ungrade. https://www. jessestommel.com/how-to-ungrade/ (Access Date: 16 Dec -ember 2019).15 July 2021
White, C. B., and Fantone, J. C. (2014). Pass-Fail Grading: laying the Fundation for Self-regulated Learning. Advances in Health Sciences Education, 82 (2), pp. 313-328. doi:10.1007/s10459-009-9211-1