העצמת מורים בעמדות מנהיגות

Avidov-Unger, O., Friedman, I., & Olshtain, E., (2014). Empowerment amongst teachers holding leadership positions, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 20(6), 704-720.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע - המחקר בדק דפוסי העצמה (empowerment) בקרב מורים בעלי עמדות מנהיגות בבית-הספר. מעורבות בבית-הספר, התפתחות מקצועית, קבלת תפקידי מנהיגות, עצמאות ומעורבות בקבלת החלטות הם כולם מאפיינים המעלים את רמת שביעות הרצון של מורים ומקדמים תחושת יכולת ומחויבות ברמה האישית והבית-ספרית (Bogler & Somech, 2004). תפקידי מנהיגות מרחיבים את סמכות המורים, מחזקים תחושות של אחריות ונכונות להשקיע מאמץ מיוחד בעבודה ויתר שיתוף פעולה עם ההנהלה.

מורים מועצמים הם מורים המתנסים בתהליך התפתחותי אישי ומקצועי המתחזק כשהמורה נמצא בעמדה מנהיגותית בבית הספר (Day & Gu, 2007 , Newman et al., 2010). סקירת ספרות העוסקת במנהיגות חינוכית מאירה את הצורך לבחון את מרכיב ההעצמה בתהליכים ארגוניים בין בעלי עמדות גבוהות יחסית בביה"ס (Moye et al., 2005). שאלות המחקר היו: מה הם הטיפוסים הבולטים של מורים המעורבים בתהליך העצמה? כיצד תופסים מורים את משמעות התפקיד המנהיגותי? מהם הגורמים המקדמים או מעכבים אינטראקציה עם תהליך העצמה? אוכלוסיית המחקר כללה 43 מורים בעלי תפקידי מנהיגות בבתי-ספר יסודיים בישראל.

מה נמצא במחקר?

א) טיפוסי העצמה - מתוך ראיונות עם המורים הוכללו שלושה טיפוסי העצמה:

• העצמה מוגבלת (23% מהמשתתפים במחקר) – תפישת תפקידי מנהיגות כרכיב משני להוראה בכיתה ומכאן האיפיון של העצמה מצומצמת. אלה מורים החשים הצלחה אישית, מוכנות ליטול אחריות בתחומים מסוימים ומתמקדים במטלות ברמת התלמידים והכיתה. עם זאת הם גם מתאפיינים בתחושת שחיקה ועייפות מקצועית.

• העצמה מתגמלת (43%) – תפישת תפקידי מנהיגות כהעצמה מתגמלת. אלה מורים בעלי הנעה פנימית לתפקיד הכוללת שאיפה להיות פעילים, מחויבות למטלה ומוכנות לעשות את כל הנדרש כדי להצליח. תהליכים שנזכרו בהקשר זה: מעורבות, השקעה, כוח ואחריות. זוהי מנהיגות פעילה יחסית המציבה מטרות אישיות להשגה ורואה את העשוי לצמוח מכך.

• העצמה מקדמת-שינוי (37%) - תפישת המנהיגות כמעצימה משמעותית ניעות בין תפקידים והשפעה על הארגון. אלה מורים שאפתניים בעלי מחויבות גבוהה לתפקיד ותחושות של הנאה מתהליך של הבנייה מחדש בכל תחום הקשור אליהם. המחויבות וההבניה מחזקות את ההשתנות המקצועית התמידית והמהירה שלהם.

ב) המשמעות הנתפשת של העצמה - נמצאו שלושה דפוסים של פרשנות ביחס למשמעות הנתפשת של עמדת המנהיגות:

• קבלה וגיוון: התפקיד המנהיגותי נתפש כמעשיר את הפרספקטיבה התעסוקתית וכמהווה מקור לגיוון בתפקיד המסורתי המקובל של מורה כיתה.

• גילוי אישי: התפקיד המנהיגותי נתפש כחלון המאפשר מבט רחב יותר על עולמו האישי והמקצועי של המורה וכפותח אפשרויות חדשות.

• הנעה: התפקיד המנהיגותי נתפש כמספק מצע רחב לשינוי עתידי בנתיבה המקצועית בהתייחס ליכולת להשפיע על הסביבה ועל העתיד המקצועי.

ג) גורמים מקדמים או מעכבים העצמה –

הגורמים המקדמים: הבנה עמוקה של דרישות התפקיד ומבט כוללני על המערכת.

גורמים מעכבים: העדר שאפתנות, תפיסה עצמית סבילה, תחושת נוחות בקיים וחזון ממוקד-מטלה שאינו מותיר תחושה של אפשרויות קידום.

לסיכום, התרומה המרכזית של מחקר זה היא בשתי רמות: א) חשיפת סולם היררכי של דפוסי העצמה של מורים בעלי תפקידי מנהיגות; ב) חשיפת הגורמים והתנאים ליצירת ניעות של מורים מרמה אחת של העצמה היררכית לאחרת בסולם זה. מורים בתפקידי מנהיגות פועלים בכל בית-ספר כמעט. לדעת הכותבים העצמה על שלושת דפוסיה כנ"ל עשויה להתאים למגוון של מערכות חינוכיות בעולם. בכל מקום שבו מנהל ובית ספר מקיימים תהליכים של שינוי חינוכי, השאלה שעולה תמיד מתייחסת להנעה של מורים להיות מעורבים בתהליך. לדעת הכותבים הבחירה, ההערכה וההנעה של מורים להשתתף במיזמים חדשניים עשויות להתחזק ע"י לקיחה בחשבון של סולמות ההעצמה והתפיסות שהוצגו כאן.

ביבליוגרפיה

Bogler, R., & Somech, A. (2004). Influence of teacher empowerment on teachers' organizational commitment and organizational citizenship behavior in schools, Teaching & Teacher Education: International Journal of Research and Studies, 20, 277-289.
Day, C., & Gu, Q. (2007). Variations in the conditions for teachers' professional learning and development: Sustaining commitment and effectiveness over a career, Oxford Review of Education, 33, 423-443.
Moye, M.J., et al., (2005). Teacher – principal relationships: Exploring linkages between empowerment and interpersonal trust, Journal of Educational Administration, 43, 260-277.
Newman, E.P., et al., (2010). A case study of participatory action research in a public New England middle school: Empowerment constrains and challenges, American Journal of Community Psychology, 46, 179-194.