המשמעת בכיתה משפיעה על הישגי התלמידים

שרף, ר' (מרץ, 2015). המשמעת בכיתה משפיעה על הישגי התלמידים. שיעור חופשי, 113, 23.

סביבת הלמידה היא נושא העומד בראש סדר היום הציבורי בתחום החינוך, אך אף שתלמידים מבלים את עיקר זמנם בתוך כיתות, ולמרות ההנחה כי בעיות משמעת מצמצמות את זמן הלמידה ופוגעות בהישגי התלמיד, רק מחקרים מעטים עסקו בקשר בין האווירה בכיתה להישגי התלמידים. כרמל בלנק, עמיתת מדיניות במרכז טאוב, ויוסי שביט, ראש תכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב ופרופסור באוניברסיטת תל אביב, חקרו את הנושא בבתי הספר הממלכתיים בישראל.

בלנק ושביט בדקו את מאפייני בתי הספר והכיתות באמצעות שאלון שבו התבקשו התלמידים לדרג את האווירה בבית הספר ובכיתה, את רמת המשמעת, את מדיניות האכיפה של בית הספר ואת מספר ההיעדרויות והאיחורים שלהם עצמם. לאחר מכן הם בחנו את השפעתם של המאפיינים שנבחנו על סיכוייה של כיתה להיחשב בלתי ממושמעת. הממצאים מצביעים על חשיבות תפקידו של המורה: כאשר הוא נתפש בעיני התלמידים כבלתי הוגן, הסיכויים שיהיו בעיות משמעת באותה כיתה כפולים בהשוואה לכיתה שהמורה שלה נתפש כהוגן. בנוסף לכך, יש פחות הפרות משמעת בכיתות שהורי התלמידים בהן מתאפיינים ברמת השכלה גבוהה מהממוצע.

 גם לאקלים הכללי בבית הספר יש תפקיד מרכזי בקביעת רמת המשמעת בכיתה. מספר הכיתות הבלתי ממושמעות בבתי ספר שהפרות המשמעת בהם רבות מהממוצע כפול בהשוואה לבתי ספר שיש בהם פחות הפרות משמעת. בדומה לכך, בבתי ספר המתאפיינים במדיניות אכיפה קפדנית יחסית, שיעור הכיתות הבלתי ממושמעות היא כמחצית משיעורן בבתי ספר שבם מדיניות האכיפה אינה קפדנית באופן יחסי.

הממצא העיקרי במחקר הוא שלהפרות משמעת בכיתה יש השפעה שלילית משמעותית על הישגי התלמידים, ללא קשר להתנהגותו של התלמיד עצמו או להישגיו בעבר. השפעותיהן של הפרות המשמעת של התלמיד ושל הכיתה דומות למדי, כמו גם הפער בהישגים בין תלמיד הלומד בכיתה ממושמעת מאוד לתלמיד בכיתה שאינה ממושמעת כלל (בנטרול הישגים קודמים ורמת המשמעת האישית). לעומת זאת, במחקר לא התגלו פערים בהישגים בין תלמידים שלמדו בבתי ספר בעלי רמות משמעת שונות או בבתי ספר שמדיניות אכיפת המשמעת שלהם הייתה שונה.

המחקר של מרכז טאוב הוא חלק ממגמה גוברת של בחינת השפעת המשמעת על ההישגים, במטרה לשפר את הישגי התלמידים. עם זאת, הוא אחד המחקרים הבודדים שהתמקדו במאפיינים ברמת הכיתה, ולא ברמת בית הספר, וכך התאפשר לחוקרים לגלות כי יש הבדלים ברמות המשמעת בכיתות שונות באותו בית ספר. המחקר גם זיהה כי לרמה נמוכה יותר של הפרות משמעת ולאכיפה קפדנית יותר ברמה הבית ספרית, בשילוב יחס הוגן מצד המורים, יש השפעה חיובית על המשמעת בכיתה.

רמת המשמעת של התלמיד עצמו משפיעה במידה רבה על הישגיו הלימודיים, אולם אפילו לאחר שמאפייניו האישיים של התלמיד נלקחים בחשבון (באמצעות בקרה סטטיסטית), גם למשמעת הכיתתית יש השפעה על הישגי התלמידים. המחקר של בלנק ושביט מראה את חשיבותה של המשמעת בכיתה וגם מכוון את קובעי המדיניות להכיר בחשיבותם של אקלים המשמעת ומדיניות האכיפה בבית הספר כמו גם בחשיבותו של יחס המורים לתלמידים, בעידוד סביבה כיתתית חיובית ויעילה.