המרצה הדיסציפלינרי במכללה להכשרת מורים – דמות מונוליטית או פסיפס של טיפוסים?

בין שאלות המחקר:

·  מה המרצה הדיסציפלינרי במכללה להכשרת מורים מעמיד במרכז תפקידו?
·  מהי, לדעתו, ההכשרה המקצועית הרצויה לו כדי למלא בהצלחה את תפקידו במכללה? 
· כיצד הוא תופס את מקומו בצוות החינוכי של המכללה? 
· לקראת מה הוא מכשיר- מהי דמות הבוגר, כמורה לעתיד, הניצבת לנגד עיניו?

שיטת המחקר:
גישת מחקר איכותי
אוכלוסייה המחקר היתה 32 מרצים דיסציפלינריים מארבע מכללות גדולות לחינוך המלמדים את מקצועות המדעים ומדעי כדור הארץ במסלול להכשרת מורים לביה"ס היסודי.
כלי המחקר המרכזי היה ראיון בשיטת "ראיון מודרך וממוקד".  הראיון נבנה לאחר תצפיות בשיעוריהם של  17 מן המרואיינים.. ניתוח הראיונות נעשה על פי גישת ה"תיאוריה המעוגנת בשדה"

ממצאים:

אותרו חמישה טיפוסים של מרצים דיסציפלינריים למקצועות המדעים:
"המדען", "המחנך לערכים", "המומחה להוראה", "מטפח הלמידה" ו"הנכנע לאילוצים":

הטיפוסים היו מובחנים זה מזה באופן התייחסותם למגוון נושאים:
*תפיסה צרה או רחבה יותר של תפקיד
*התייחסות למקומו של המרצה הדיסציפלינרי בצוות החינוכי ומידת מעורבותו הראויה באימוני ההוראה של הסטודנטים
*התייחסות לצורכי שדה-ההוראה
*התייחסות לתפקיד המרצה כמורה

בנוסף נמצאו בין הטיפוסים הבדלים הנובעים מתפיסותיהם לגבי תפקידם:
*נטייתם למוקדי שליטה חיצוניים או פנימיים
*תחושה שונה של מסוגלות עצמית כמורים
*נטייתם לרפלקסיביות

מסקנות מרכזיות:

1.  המרצה הדיסציפלינרי אינו דמות מונוליטית.

2.  ההשקפות שהוצגו על ידי המרצים מתגלות כעקביות, מובנות ומנוסחות.

3.  רוב הטיפוסים רואים את ההוראה הדיסציפלינרית במכללה כמקצוע ייחודי.

4.  תפיסות התפקיד האישיות אשר אופיינו במחקר הנוכחי, שונות מן התפיסה הנורמטיבית המשודרת על ידי המערכת המכללתית. רבים מן המרצים הדיסציפלינריים שרואיינו, מגלים נטיה למעורבות, שאיפה להיות חלק אינטגרלי ממעשה ההכשרה ורצון להשפיע יותר על עיצובו של המורה לעתיד. ככל שהפער בין תפיסה האישית ובין התפיסה הנורמטיבית גדול יותר, כך גוברות תחושות התסכול והבדידות שהם משדרים.

לדעת המחברים המכללות עצמן וקובעי המדיניות בהן משדרים מסרים סמויים אודות התפיסה הנורמטיבית אשר התגבשה באופן מסורתי במכללות לחינוך סביב תפקידו של המרצה הדיסציפלינרי, ה"פוטרים" אותו לכאורה משותפות במעשה ההכשרה ורואים בו מומחה לדיסציפלינה בלבד. מסרים אלה נוטים להנציח את המצב הקיים במכללות ולעכב תהליכי שינוי הכרחיים לשיפור הכשרת המורים.