המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בקרב פרחי הוראה במגזר הערבי
מאת: ראיד זידאן , סלמאן עליאן , Zehava Toren
מילות מפתח:
הכשרת מורים
מגזר ערבי
מניעים לבחירה
סטודנטים להוראה
סטודנטים להוראה: עמדות
סטודנטים ערביים
מקור: הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים: "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת
מחקר זה הוא מחקר חלוצי, הבוחן את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית בישראל. מטרת המחקר הייתה לזהות את המניעים העיקריים המכוונים את הסטודנטים הערביים בבחירה בהוראה כמקצוע, ולבדוק את הגורמים המשפיעים על תהליך הבחירה. הנחת המחקר הייתה שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם, תכונותיהם ולשרטט פרופיל אופייני של הפונים להוראה.
חוקרים שעסקו בנושא (Hamachek et al.,; Brembeck, 1966 Ashley et al., 1970;
Soles, 1964; Mori, 1965; 1966 1964;) הצביעו על שלוש קטגוריות של מניעים, המשפיעים על התלמידים לבחור בהוראה כמקצוע.
1) מניעים הקשורים בתגמולים חיצוניים כגון: משכורת, חופשות, נוחות עבודה ומספר מועט של שעות עבודה, יציבות ובטחון, קבלת קביעות לאחר תקופת עבודה, אפשרות קידום וקבלת תפקידים.
2) מניעים הקשורים בתגמולים פנימיים כגון: תחושות הנאה וסיפוק בעבודה עם ילדים בגילאים שונים, עניין, רצון ושאיפה לעבוד כמורה, הזדמנות ליזום רעיונות, לבטא כשרונות, מיומנויות, יצירתיות והתפתחות אינטלקטואלית, לממש את האהבה ואת העזרה לזולת, אמונה בהוראה כשליחות וככלי לתיקון ולשיפור פני החברה.
3) מניעים הקשורים בהזדהות עם דמויות חינוכיות של מורים מהעבר שהיוו מופת ואידיאל ובכך משמשים כמודל לחיקוי.
ג'ק והורוביץ' (1985) הצביעו על מניעים חיצוניים ופנימיים. המניעים החיצוניים כוללים סטטוס חברתי, תגמולים כספיים ושעות עבודה נוחות. המניעים הפנימיים כוללים את קשר בין-אישי והרצון להמשיך ללמוד תחום מועדף ברמה גבוהה. שור ולוי (2003), שערכו מחקר בקרב סטודנטיות הלומדות במסלול לגיל הרך, מצאו כי המניעים הפילנתרופיים (אהבת ילדים, אהבת המקצוע ועניין בו, מניעים אינטלקטואליים), הגשמה עצמית ומניעים פרקטיים (חופשות, זמנים נוחים, קריירה נוחה) הם השכיחים ביותר.
נראה שמקצוע ההוראה מספק איזון בין המניעים החיצוניים והפנימיים (גולדברג, 2003). היתרון המרכזי של מקצוע ההוראה הוא השילוב בין מקצוע מספק, שמאפשר יצירת שינוי, סיפוק בעבודה, הנאה בעבודה עם ילדים ותחושת שליחות לבין מקצוע נוח, המאפשר ניהול חיי משפחה תקינים. יחד עם זאת המקצוע סובל מבעיות תדמית ומתגמול נמוך.
לעומת מחקרים אלה פייגין, משיח וואולי (1991) ציינו, שכל הסטודנטים הדגישו את המניעים הפנימיים (מהות המקצוע) יותר מאשר החיצוניים (הכנסה, שעות עבודה). גם במחקר בו הקבוצה הנחקרת כללה 81 סטודנטיות למתמטיקה (בקר ולבנברג, 2003), הן ציינו שאהבת המקצוע, העניין בו והאתגר בהוראת המתמטיקה הם השיקולים המכריעים ביותר, שהניעו אותן לבחירה בהוראה כמקצוע.
ז'ק, קרמר ורם (1981) התמקדו בחמישה מניעים לבחירת המקצוע: יוקרה, מגע וייעוד, המשכיות ההשכלה, נוחיות וחוסר אלטרנטיבות אחרות. דניאלי (1986) סבר גם הוא, שבמקרים רבים, הבחירה בהוראה כמקצוע נעשתה מתוך חוסר ברירה, כבחירה בעדיפות שנייה. כאשר המועמד חושב שלא יוכל להתקבל ללימודים בתחום אחר או שיוכל ליישם את מה שלמד לתואר הראשון רק בהוראה. גולדברג (2003) מצאה שמרבית הנבדקות מתלבטות ושוקלות בחירת מקצוע חלופי למקצוע ההוראה.
החשיבות של חקירת המניעים לבחירת מקצוע ההוראה במגזר הערבי, נעוצה בעובדה, שקיימת כיום נהירה רבה למקצוע ההוראה והצפת המגזר במורים רבים ובעיקר במורות. בעשור שבין 1989- 1990 לבין 1999 - 2000 גדל מספר התלמידים הכללי במכללות להכשרת מורים ב-140% כאשר הגידול בחינוך העברי היה 130% והגידול בחינוך הערבי היה למעלה מ-350% (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד החינוך, התרבות והספורט 2005 עמ' 16). יתר על כן, במספר מכללות יהודיות בהם לומדים כיום 3800 סטודנטים, לומדים בהם 970 סטודנטים ערבים במסגרת כיתות מיוחדות והם מהווים 39% מכלל הלומדים במכללות אלה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2003, עמ' 8.35).
קיימת כיום נהירה רבה למקצוע ההוראה במגזר הערבי והצפתו במורים רבים - בעיקר מורות.
מחקרים על מניעים לבחירה במקצוע ההוראה בעולם, נערכו דווקא על רקע של מיעוט הפונים לעיסוק בהוראה ומחסור חמור במורים (Ashley, Cohen, McIntyre & Slatter,1970; Brembeck, 1966; Coulthard & Kyriacou, 2000; Kyriacou, Kunc, Stephens & Hultgren, 2003; Lorti, 1975; McGraw, 2001; Menter, Hutchings & Ross, 2002; Mori, 1965, 1966; Morris, 2001; Priyadharshini & Robinson-Pant, 2003; Ross, 2002;), ואילו בישראל נערכו מחקרים בנושא זה ע"י מרמר (1975), ז'ק, קרמר ורם (1981), מרגלית (1996), פייגין, משיח וואולי (1991) ושור ולוי (2003), ואלה התמקדו, בעיקר, במגזר היהודי.
סוגיית המניעים לבחירה במקצוע ההוראה בחברה הערבית בישראל בקרב המתכשרים להוראה במכללות האקדמיות הערביות לא נחקרה, ומחקר זה הינו חלוץ בתחום זה.
מסקנות המחקר יוכלו לסייע בעיצוב תהליך ההכשרה ותכניה מחד גיסא ועל ההתייחסות הרצויה לסטודנט - מאידך גיסא.
זיהוי מניעיהם העיקריים של סטודנטים הבוחרים במקצוע ההוראה במגזר הערבי, עשוי לספק מידע בדבר אישיותם, תכונותיהם, ופרופיל אופייני שלהם, ולהיעזר באלה לגיבוש ההחלטה בדבר קבלתם ללימודים (Kyriacou, et al., 2003).
מחקר זה בחן את המניעים והגורמים שהשפיעו על פרחי ההוראה במגזר הערבי לבחירת ההוראה כמקצוע וכן את ההשפעה של משתני רקע שונים כמו: מין, תחום התמחות, עדה, מצב סוציו אקונומי, יישוב, מצב משפחתי, מקצוע והשכלת ההורים, על הבחירה בהוראה כמקצוע.
אוכלוסיית המחקר כללה 280 סטודנטים משנה א' מכל המסלולים והמגמות במכללות האקדמיות הערביות.
כלי המחקר היה סולם מרווח של שלושה חלקים (מרמר, 1975; מרגלית, 1996), שתורגם לערבית ועבר מהימנות ותיקוף.
מתוך המחקר עולה כי:
א. המניעים הפנימיים לבחירה בהוראה כמקצוע ובראשם: התפתחות אינטלקטואלית, יצירתיות, תחושת הנאה, הזדמנות ליזום רעיונות ולבטא כישרונות, סיפוק בעבודה עם ילדים בגילאים שונים ואמונה בהוראה כשליחות וככלי לתיקון ולשיפור פני החברה – נתפסו כמניעים המשפיעים באופן בולט יותר ממניעי הסטטוס החברתי והכלכלי.
ב. נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסת מניע המעמד, המניע האינטלקטואלי, המניע היצירתי, המניע האישי ומניע המחויבות לפי ההתמחות, ומעניין שתלמידי ההתמחות בחינוך (חינוך מיוחד וגיל רך) דירגו את מניע המעמד במקום הגבוה ביותר. מאחר שמרבית הלומדים בהתמחות לגיל הרך ובהתמחות בחינוך מיוחד הן בנות - נראה שבנות משכילות במגזר הערבי רואות בהוראה מקצוע יוקרתי העשוי להביא למוביליות חברתית. קבוצה זו דירגה גם את המניע האינטלקטואלי, היצירתי, האישי והמחויבות במקום הגבוה ביותר בניגוד לתלמידי ההתמחות במדעים.
ג. בקשת ההורים או המלצתם, או שכנוע של קרוב משפחה, הם שני הגורמים המכריעים ביותר בתהליך בחירת ההוראה כמקצוע, בעוד שלגורמים הקשורים לחוויה אישית בתחום ההוראה, מורה נערץ או לאיש מקצוע מוכר ואהוב היתה השפעה בינונית.
ד. להכוונה בביה"ס, להמלצת חברים ולחוסר ברירה ומספר מוגבל של אפשרויות בבחירת מקצוע היתה השפעה מועטה.
ממצאי מחקר זה משרטטים פרופיל של פרחי הוראה במגזר הערבי הרואים במקצוע ההוראה הגשמה עצמית, רצון להתפתח ללמוד ולחדש, ובאמצעות מקצוע ההוראה יוכלו לשמש סוכני שינוי בחברה הערבית.
המלצות למחקרי המשך
מן הראוי לחקור את רמת השחיקה בקרב מורים בהתייחס למניעים שכיוונו אותם בבחירת ההוראה כמקצוע. כך ניתן יהיה אולי לנבא את שחיקת המורה בהתייחסות למניע שכיוון אותו. לבדוק את האקלים הכיתתי ואת רמת הישגיהם של התלמידים בכיתותיהם של מורים בזיקה למניעים שהנחו אותם בבחירת מקצוע ההוראה. לבדוק את המניעים לבחור בהוראה כמקצוע בקרב סטודנטים המשתייכים לתת אוכלוסייה שונה כגון: בדווים, דרוזים ואחרים. וסטודנטים שמקום מגוריהם שונה, כגון: גליל, משולש ונגב (דבר שלא התאפשר במחקר הנוכחי). לערוך מחקר אורך העוקב אחר השינוי שיחולו במניעים.
yyya
יש לי כמה שאלות לגבי מחקר זה , אשמח לקבל תשובות בהתאם . 1 איזה סוג של מחקר אפשר לחשב מחקר זה ומהם המשתנים בו ? 2 מהי ההגדרה התיאורטית וההגדרה האופרציונלית במחקר למשתנים הבאים : מניעי רווחה , מניעי הגשמה עצמית, מניעי הייעוד . 3 ) מה סוג המדד ששימש את החוקרים בבדיקת המהימנות של המשתנים בסעיף 3 ?,איזה ערכים קיבל המדד ?והאם החוקרים הוכיחו את מהימנות השאלונים ואיך ? 4) לגבי שאלת המחקר הרביעית , האם המחקר אושש אותה או הפריך , אני פשוט לא מבינה , אני מבקשת הסבר דרך המובהקות הסטטיסטית 5) מהו האיום של המחקר על התוקף הפנימי של המשתנים בסעיף 3 ? מה אפשר להציע על מנת להפחית איום זה ?
פרטים מלאים ותשובות מלאות לכל השאלות שלך תמצאי במאמר שלנו:עליאן, ס., זידאן, ר., תורן ז. (2007). המניעים לבחירת ההוראה כמקצוע בקרב פרחי הוראה מהמגזר הערבי, דפים, 44, 123-147. בבהצלחה ראיד
שלום : קראתי את המחקר יותר מפעמיים אבל לא היתה תשובה ברורה מאוד על שאלות של סנאא אם אקבל תשובות אשמח מאות
לי כמה שאלות לגבי מחקר זה , אשמח לקבל תשובות בהתאם . 1 איזה סוג של מחקר אפשר לחשב מחקר זה ומהם המשתנים בו ? 2 מהי ההגדרה התיאורטית וההגדרה האופרציונלית במחקר למשתנים הבאים : מניעי רווחה , מניעי הגשמה עצמית, מניעי הייעוד . 3 ) מה סוג המדד ששימש את החוקרים בבדיקת המהימנות של המשתנים בסעיף 3 ?,איזה ערכים קיבל המדד ?והאם החוקרים הוכיחו את מהימנות השאלונים ואיך ? 4) לגבי שאלת המחקר הרביעית , האם המחקר אושש אותה או הפריך , אני פשוט לא מבינה , אני מבקשת הסבר דרך המובהקות הסטטיסטית 5) מהו האיום של המחקר על התוקף הפנימי של המשתנים בסעיף 3 ? מה אפשר להציע על מנת להפחית איום זה ?אם אפשר בבקשה לקבל תשובות לשאלות האלה ! ותודה רבה
יש לי כמה שאלות לגבי מחקר זה , אשמח לקבל תשובות בהתאם . 1 איזה סוג של מחקר אפשר לחשב מחקר זה ומהם המשתנים בו ? 2 מהי ההגדרה התיאורטית וההגדרה האופרציונלית במחקר למשתנים הבאים : מניעי רווחה , מניעי הגשמה עצמית, מניעי הייעוד . 3 ) מה סוג המדד ששימש את החוקרים בבדיקת המהימנות של המשתנים בסעיף 3 ?,איזה ערכים קיבל המדד ?והאם החוקרים הוכיחו את מהימנות השאלונים ואיך ? 4) לגבי שאלת המחקר הרביעית , האם המחקר אושש אותה או הפריך , אני פשוט לא מבינה , אני מבקשת הסבר דרך המובהקות הסטטיסטית 5) מהו האיום של המחקר על התוקף הפנימי של המשתנים בסעיף 3 ? מה אפשר להציע על מנת להפחית איום זה ?
אשמח ואודה לקבלת השאלון עצמו לצורך עבודת סמינריון.תודה.