המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בקרב פרחי הוראה במגזר הערבי – דוח מחקר

זהו מחקר חלוצי הבודק את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית. המחקר מאיר נקודה נעלמה שנתפסה עד כה כמובנת מאליה. מטרת המחקר הייתה לזהות את המניעים העיקריים שמביאם סטודנטים ערביים לבחור בהוראה כמקצוע. ההנחה הייתה שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ועל תכונותיהם ולסרטט פרופיל אופייני שלהם.

אוכלוסיית המחקר כללה 280 סטודנטים משנה א' בכל המסלולים. כלי המחקר היה שאלון של שלושה חלקים (מרמר,1975; מרגלית, 1996), שתורגם לערבית.

מן הממצאים עולה כי: (א) בקשת ההורים או המלצתם או שכנוע של בן משפחה אחר הם שני הגורמים המכריעים ביותר בתהליך בחירת ההוראה כמקצוע. גורמים הקשורים לחוויה אישית בתחום ההוראה נמצאו כבעלי השפעה בינונית, ולהכוונה בבית הספר הייתה השפעה מועטה; (ב) המניעים הפנימיים לבחירה בהוראה - ובראשם: התפתחות אינטלקטואלית, יצירתיות, תחושת הנאה וסיפוק ומחויבות חברתית - נתפסו כמניעים מכריעים באופן בולט יותר ממניע הסטאטוס החברתי והכלכלי.

המחקר נערך במסגרת המכללה הערבית לחינוך בישראל ובסיוע מכון מופ"ת.

דוח המחקר נמצא בחדר העיון של מרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת. מידע נוסף עליו ניתן למצוא במאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר.