המדיניות של אגף ההתמחות והכניסה להוראה

זילברשטרום, ש' (2013). המדיניות של אגף ההתמחות והכניסה להוראה. בתוך ש' שמעוני וא' אבידב-אונגר (עורכות), על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה (עמ' 100-95). תל-אביב: מכון מופ"ת ומשרד החינוך.

בישראל הוכר שלב הכניסה למקצוע ההוראה כשלב מובחן בנתיבה המקצועית של כל עובד הוראה. זהו שלב המורכב משלוש השנים הראשונות של עובד ההוראה במערכת החינוך, והוא כולל את שנת ההתמחות בהוראה (שנת הסטאז') ואת השנתיים שלאחריה. ההכרה בשלב זה כשלב מובחן – אשר יש לו מאפיינים משלו מבחינת עובד ההוראה החדש, והוא מצריך דרכי פעולה ייחודיות מצד המערכת הקולטת ומצד המערכת המכשירה – הביאה להבניית תפיסה סדורה ולמיסוד נורמות מחייבות , המעוגנות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך.

כל עובד הוראה נכנס למערכת החינוך במעמד של "מתמחה". בשנת ההתמחות חווה המתמחה את המעבר משלב ההכשרה לשלב העבודה בפועל. לצורך התמחות נדרש עובד ההוראה להשתבץ במערכת החינוך בהיקף של שליש משרה לפחות, בהתאם לתחומי הכשרתו, מבחינת הגיל ומקצועות ההוראה. העבודה היא בשכר מלא (ולא בהתנדבות), כעובד הוראה לכל דבר. עבודת המתמחה כוללת הוראה פעילה ורציפה, ניהול כיתה, מילוי תפקידי חינוך, קשר עם ההורים וכלל התפקידים המתחייבים מהשתלבות מלאה בצוות.

לצד העבודה בפועל, מקבלים כלל המתמחים תמיכה מקצועית בשני מעגלי תמיכה מרכזיים: המעגל האחד – תמיכה אישית על ידי חונך, שהוא עובד הוראה עמית, העובד אף הוא במוסד החינוכי שבו נקלט המתמחה לעבודה. החונך חייב להיות בעל רישיון לעיסוק בהוראה, בעל ותק של ארבע שנים לפחות במערכת החינוך, ועליו להיות בוגר קורס להכשרת חונכים. החונך מתחייב לקיים מפגש שבועי עם המתמחה ולסייע לו בתהליכי הכניסה לתפקידו מבחינה מקצועית, חברתית וסביבתית, סך הכול כ-30 שעות במהלך השנה. המעגל האחר – תמיכה קבוצתית בסדנת התמחות, המתקיימת במוסד להכשרת מורים, מכללה לחינוך או אוניברסיטה, בהיקף של קורס אקדמי בן 60 שעות. בסדנת ההתמחות (סדנת הסטאז') מושם דגש על ניתוח אירועי הוראה העולים מצד המתמחים השותפים בסדנה.

במקביל למעגלי התמיכה, מתקיים תהליך שיטתי של הערכה, אשר מטרתו להעריך את התאמת המתמחה לעיסוק בהוראה. האחריות על תהליך ההערכה מוטלת על מנהל בית הספר בחינוך היסודי והעל-יסודי, ועל הפיקוח בחינוך הקדם-יסודי, בשיתוף החונך ובעלי תפקידים נוספים. ההערכה מתבצעת על סמך תצפיות ושיחת משוב. תחומי ההערכה כוללים התייחסות להוראה, ניהול כיתה, תפקידי חינוך, השתלבות בצוות ואחריות מקצועית. ההערכה המסכמת קובעת אם המתמחה מתאים להשתלב כעובד הוראה במערכת החינוך או לא. במקרי ספק תקבע ההערכה המסכמת כי המתמחה נדרש לשנת התמחות נוספת על מנת להכריע את דבר התאמתו למקצוע. מתמחה זכאי להגיש ערר על ההחלטה. הדיון בערר יתקיים בפני ועדת ערר ארצית מטעם אגף התמחות וכניסה להוראה.

לאחר שנת ההתמחות עובר עובד ההוראה ממעמד של "מתמחה" למעמד של "מורה חדש", בעל רישיון לעיסוק בהוראה. בשנה זו ממשיכים מעגלי התמיכה, אם כי באינטנסיביות נמוכה יותר: המעגל האחד – אישי, על ידי מלווה, עמית, העובד אף הוא במוסד החינוכי שבו מועסק עובד ההוראה החדש. המלווה הוא בעל רישיון לעיסוק בהוראה, בעל ותק של חמש שנים לפחות במערכת החינוך, בוגר קורס להכשרת חונכים ומלווים. המלווה נפגש עם עובד ההוראה החדש במסגרת של 20 שעות על פי צורכי עובד ההוראה החדש. המעגל האחר – קבוצתי, במסגרת קורס לעובדי הוראה חדשים, המתקיים במוסד להכשרת מורים – מכללה לחינוך או אוניברסיטה, בהיקף של 40 שעות לאורך השנה.

הליווי האישי והמפגשים הקבוצתיים מרכיבים יחד קורס בן 60 שעות, המוכר לעובד ההוראה לצורך קידום בשכר. הקורס מהווה כעין מסגרת המשך לסדנת ההתמחות (סדנת הסטאז') שהתקיימה בשנת ההתמחות, אולם מתאפשרת בו יתר העצמה והבניית זהות מקצועית לעובד ההוראה החדש, ולא רק תמיכה והישרדות שהיו אופייניות יותר להתמודדויות בשנת ההתמחות. ההכשרה להנחיה בקורס משותפת להכשרה לתפקיד מנחה סדנת התמחות, ומתקיימת במסגרת קורס ארצי מטעם אגף התמחות וניסה להוראה, המתקיים במכון מופ"ת.

בסוף השנה שלאחר ההתמחות מתקיים תהליך הערכה לקראת מתן קביעות במערכת החינוך. תהליך ההערכה לקראת קביעות יקבע אם עובד ההוראה ייכנס לקביעות במערכת החינוך, או שעליו לצאת לגמרי מן המערכת. במקרי ספק עובד ההוראה יידרש לשנת ניסיון נוספת כדי להכריע את דבר התאמתו למקצוע. עובד ההוראה זכאי להגיש ערר על ההחלטה. הדיון בערר יתקיים בפני ועדת ערר מחוזית מטעם הנהלת המחוז שבו התקיים תהליך ההערכה לקראת מתן קביעות. במקרה זה יקבל עובד ההוראה המשך של ליווי על ידי מלווה בהיקף של 20 שעות על מנת לסייע לו.

כלל עובדי ההוראה החדשים מוזמנים אף הם לבחור בהמשך ליווי אישי על ידי עמית מלווה בהיקף של 20 שעות על פי צורכיהם ולצורך התפתחותם המקצועית. אולם ליווי זה אינו מוכר לצורך קידום בשכר, אלא לצורך פדגוגי באמצעות שיח רפלקטיבי מעצים ובמקביל לעבודת ההוראה.

השותפויות בשלב הכניסה להוראה הן רבות ומגוונות:

1. שותפות בין המוסדות הקולטים – בתי הספר וגני הילדים, לבין המוסדות המכשירים – מכללות אקדמיות לחינוך ואוניברסיטאות. המוסדות הקולטים אחראים להעסקת המתמחה, לקליטתו, לחונכות ולהערכה; והמוסדות המכשירים אחראים לסדנאות, לקורסים, להכשרת חונכים ומלווים ולהכשרת המנחים.

2. שותפות בין מטה משרד החינוך, אגף התמחות וכניסה להוראה, חברי ענף ההתמחות ובעלי תפקידים מהאגף הבכיר לכוח אדם בהוראה לבין הנהלת מחוזות משרד החינוך, מפקחים כוללים ומקצועיים, מנהלים, חונכים ואנשי כוח אדם, ובראשם המפקחים הרפרנטים במחוזות ובאגפי הגיל.

3. שותפות בין כלל המתמחים, עובדי ההוראה החדשים, החונכים והמלווים באמצעות אתר ארצי משותף ובאמצעות תחרויות ארציות של סיפורים, כרזות וסרטים העוסקים במתרחש בשלב הכניסה למקצוע.

4. שותפות בין אגף התמחות וכניסה להוראה לבין אגף הכשרת עובדי הוראה ואגף פיתוח מקצועי לעובדי הוראה. שלושה אגפים אלו נמצאים במינהל הכשרה ופיתוח מקצועי ונדרשים לעבוד בשותפות על הרצף: הכשרה ? כניסה ? פיתוח מקצועי. העבודה המשותפת מחדדת את הפן הייחודי ואת התרומה הסגולית של כל שלב בנתיבה המקצועית של עובדי ההוראה, החל מההכשרה הטרום תפקידית ועד לשלב הפרישה.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת