המגבלות של רפורמות בהכשרת מורים

מילות מפתח: גישות פילוסופיות הוראת תחומי הדעת הכשרת מורים הכשרת מורים: תפיסות רפורמות בהכשרת מורים

מקור וקרדיט :

Popkewitz, T. (2010). The limits of teacher education reform: school subjects, alchemies and an alternative possibility, Journal of Teacher Education, 61(5), 413-421.

מילות מפתח: רפורמות בהכשרת מורים, הוראת תחומי הדעת, פוליטיקה בהכשרת מורים

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מכניסי רפורמות בבתי ספר בארה"ב כיום קוראים למורים להיות בעלי ידע דיסציפלינארי ופדגוגי רב יותר בהוראת מקצועות בית הספר. מכניסי הרפורמות אינם בוחנים במהלך מאמציהם להכניס רפורמות, את החוקים והסטנדרטים של "ההיגיון" שמארגן באופן את מקצועות בית הספר.

הרעיון של אלכימיה מספק "כלי" אנאליטי לשקול את התהליכים של תרגם מידע דיסציפלינארי לדרכי הוראה. הטיעון הוא שאין כמעט קשר בין הכלים האינטלקטואליים של פדגוגיות בית הספר לבין התחומים הדיסציפלינאריים. מבחינה היסטורית האסטרטגיות הפסיכולוגיות להגדרת מקצועות בבית הספר הן אסטרטגיות של שליטה בשאלות מיהו הילד ומי עליו להיות.

קיימת איכות אירונית באלכימיה זו של מקצועות בית הספר. מאמצים להגדיל את השתתפות התלמידים עלולים להצר את האפשרויות של רפלקציה ושל מעשה/פעולה. דפוס חלופי לחשיבה על תרגום התחומים הדיסציפלינאריים לקוריקולום ול"שיטות" של הוראה נדון במאמר, תוך התבססות על מחקרים בתחומי מדעים, טכנולוגיה ומתמטיקה.

הקריאה למורים לשפר את הידע הדיסציפלינארי והפדגוגי שלהם בהוראת תחומי הדעת בבית הספר(פיסיקה, מתמטיקה, היסטוריה וספרות וכו') עומדת במרכז תנועות לרפורמות חינוכיות בארה"ב. הטעון המרכזי לקריאה זו היא שבסיס איתן זה יאפשר למורים לשפר את איכות החינוך. "הם ייצפו וייענו לדפוסי הבנה ולתפיסות שגויות של תלמידים בתחומי הדעת ויפגינו יכולת להביא דוגמאות וייצוגים שונים בנושאים מאתגרים שיהפכו את התוכן לנגיש למגוון של לומדים"(Grossman & Schoenfeld, 2005, p.201). ההנחה שתגבור בידע יתרום לקיום ההבטחה לדמוקרטיזציה ולחברה צודקת ושוויונית המקופלת ברפורמה חשובה אך אינה מובנת מאליה. בהוראת תחומי הדעת בבית הספר מתקיימים תהליכי תרגום ההופכים תחומי דעת מורכבים לעשייה פדגוגית. יש בהם תהליכים של רפלקציה ופעולה באמצעות חוקים וסטנדרטים פדגוגיים.

תהליכים של תרגום היוצרים תחומי דעת בית-ספריים אינם חוזרים על עצמם, הם ייחודיים. השיח הפדגוגי היוצר הוראת תחומי דעת הוא פעולת בריאה: הפדגוגיה הופכת את הפרקטיקות למושגים הקשורים לפסיכולוגיה של הילד ושל הלמידה, להכנסת שיטתיות באסטרטגיות ייחודיות שעניינן התנסויות כיתתיות. הכותב רואה בכך תהליך הדומה לאלכימיה(Popkewitz, 2004,2008). יש איכות אירונית לאלכימיה של בתי הספר ברפורמות הרווחות כיום. הפדגוגיות של פתרון בעיות ושיתוף/השתתפות בכיוון של דמוקרטיזציה של בתי הספר עשויה ליצור היררכיה ייחודית של מומחיות המצמצמת את היקף הרפלקציה והמעשה ומשמרת יותר מאשר מאפשרת הבנייה חברתית(Popkewitz 2008).

ניתן להציע דרך חלופית לבניית תחומי הדעת בבית הספר, דרך הנשענת על מחקרים במדעים, בטכנולוגיה ובמתמטיקה. הסוציולוגיות וההיסטוריות של דיסציפלינות אלה הן שיטות לתרגום של התחומים היוצרים תחומי דעת בית ספריים, ובכך מספקים מסגרת פרשנית חלופית לחשיבה על מתודות של הוראה של תחומי הדעת השונים (למשל, Czarniawska & Sevon, 2005, Serres, 1983). בשימוש במחקר במדעים ובטכנולוגיה אין הכוונה לרדוקציה. הכוונה היא לומר שהמשורר והפיסיקאי אינם רואים אותם דברים בהתעוררם בבוקר לאור השמש הזורחת(Polanyi,1967).

הגישה הננקטת במאמר זה שואבת ממחקרים היסטוריים ואתנוגרפיים שונים. הטעון על אלכימיה מכיר בכך שלצורך הוראה בבית הספר נדרשים כלים מתרגמים: ילדים אינם מתמטיקאים או היסטוריונים. החשובים הם העקרונות המכוונים את ביצוע תוכנית הלימודים, או את הפוליטיקה של בית הספר, פוליטיקה במובן של יצירת עקרונות לגבי מה שרואים, מה שחושבים עליו ומה שעושים.

לחקר הכשרת מורים והוראה יש תפקיד מכריע להפוך את הזר למוכר, להעלות שאלות לגבי מה שנתפש כמובן מאליו המתקבל כקונסנזוסיאלי וכקונבנציונלי.

רעיון האלכימיה ממקד את תשומת הלב לעקרונות המתרגמים ומארגנים את מה שמלמדים בבית הספר. במובן זה שיטת החשיבה המארגנת את תחומי הדעת היא הפוליטיקה שבהוראה בבית הספר ((Schooling. החשיבה על הוראת תחומי הדעת בבית הספר במסגרת הרחבה הפוליטית, האתית, המוסרית והאסתטית על ידע פירושה מעורבות ברפלקציה ביקורתית (Rainbow, 2003).

ההתמקדות במדעים ובטכנולוגיה אינה פותרת את שאלת האלכימיה. האלכימיה אינהרנטית לעשייה הבית ספרית שבה מתקיימים, כאמור, כלי תרגום. עד כמה שמבקשים נאמנות בהוראת תחומי הדעת בבית הספר, נבנים כלים אינטלקטואליים, נוצרים תחליפים ומשתנים מיקומים השונים מהמקור. בהישענו על מדעים וטכנולוגיה מכיר הכותב בכך שיש שתי מערכות של אמצעי תרגום: הרעיונות האינטלקטואליים והמושגים הנוצרים על דרכי חיים במחקרים במדעים מתורגמים כאן לחללים חדשים ולתיאורים של בית הספר וההוראה בו. לתהליך התרגום הכפול, כמו לאלכימיה, יש קיום רופף, מגבלות, מחויבויות ופגמים.

המחבר דן בהמשך המאמר באלכימיות חלופיות למקצועות בית הספר ובמגבלות של האלכימיות הללו.

ביבליוגרפיה

Czarniawska, B., & Sevon, G. (2005). Translating is a vehicle' imitation its motor and fashion sits at the wheel, in: B. Czarniawska& G. Sevon (Eds.), Global ideas, objects and practices travel in the global economy, Malmo, Sweden: Liber & Copenhagen Business School Press.

Grossman, P., & Schoenfeld, A. (with Lee, C. )(2005). Teaching subject matter, in: L. Darling-Hammond & J. Bransford (Eds.),Preparing teachers for a changing world: What teachers should learn and be able to do, San Francisco: Jossey-Bass, 201-231.

Polanyi, M. (1967). The tacit dimension, Garden City, NY: Anchor Books.

Popkewitz, T. (2004). The alchemy of the mathematics curriculum: inscriptions and the fabrication of the child, American Educational Research Journal, 41(4), 3-34.

Popkewitz, T. (2008). Cosmopolitanism and the age of school reform: science, education and making society by making the child, NY: Routledge.

Rainbow, P. ( 2003). Antropos today: reflections on modern equipment, Princeton, NJ: Princeton University Press.

Serres, M. (1983). Noise, SubStance, 12(3), 48-60.

עדיין אין תגובות לפריט זה

ביבליוגרפיה
Czarniawska, B., & Sevon, G. (2005). Translating is a vehicle’ imitation its motor and fashion sits at the wheel, in: B. Czarniawska& G. Sevon (Eds.), Global ideas, objects and practices travel in the global economy, Malmo, Sweden: Liber & Copenhagen Business School Press.
Grossman, P., & Schoenfeld, A. (with Lee, C. )(2005). Teaching subject matter, in: L. Darling-Hammond & J. Bransford (Eds.),Preparing teachers for a changing world: What teachers should learn and be able to do, San Francisco: Jossey-Bass, 201-231.
Polanyi, M. (1967). The tacit dimension, Garden City, NY: Anchor Books.
Popkewitz, T. (2004). The alchemy of the mathematics curriculum: inscriptions and the fabrication of the child, American Educational Research Journal, 41(4), 3-34.
Popkewitz, T. (2008). Cosmopolitanism and the age of school reform: science, education and making society by making the child, NY: Routledge.
Rainbow, P. ( 2003). Antropos today: reflections on modern equipment, Princeton, NJ: Princeton University Press.
Serres, M. (1983). Noise, SubStance, 12(3), 48-60.

yyya