הלומדים צריכים לפתח את השאלות החיוניות שלהם

 "Learners Should Be Developing Their Own Essential Questions" 

שאלת שאלות חיוניות המניעה את הלמידה ואת תכנית הלימודים הופכת למרכז של הפרקטיקות הלימודיות עבור מחנכים רבים.

Grant Wiggins בעבודתו על Understanding By Design מתאר שאלה חיונית כ:

שאלה חשובה, רחבה בהיקפה ונצחית מטבעה. ולנצח ניתן להתווכח לגביה. כגון: האם אמנות היא עניין של עקרונות או טעם אישי?

אנו מחויבים לשנות את חשיבתנו בתגובה לניסיון ולרפלקציה הנוגעים לשאלות כאלה , ושינויי חשיבה אלה אינם רק צפויים אלא יעילים.
חינוך טוב מושתת על שאלות מעין אלה, אפילו אם אנו לעתים לא שמים לב אליהן בעת התמקדות בתוכן.

שאלות חיוניות מאותתות שחינוך אינו רק למידה של "התשובה" אלא לגבי למידה כיצד ללמוד.

שאלות חיוניות מניעות את תכנית הלימודים, אך המחנך ולא הלומדים מעלה את השאלות. המחנך עשוי למצוא שאלות מעין אלה חיוניות ושיתופיות, אבל אין זה מבטיח שהתלמידים גם יראו זאת כך.

גיי'מי מקנזי (Jamie McKenzie) מתאר מה למעשה מתרחש ברוב בתי הספר והכיתות במונחים של שאלת שאלות.
בבתי הספר תמיד עלו שאלות רבות, אבל רוב השאלות נשאלו על ידי המורה, לעתים בקצב של שאלה מדי 2-3 שניות.
אולם, שאלות מהירות כאלה נוטות להיות שאלות הדורשות היזכרות בחומר הנלמד יותר מאשר שאלות הדורשות חשיבה מסדר גבוה.

השאלות החשובות ביותר הן אלה שנשאלות על ידי התלמידים כאשר הם מנסים להבין מידע ונתונים. אלה שאלות המאפשרות לתלמידים לחשוב עליהן בעצמם.

שאלות חכמות הן הבסיס לכוח המידע, המערב אוריינות מידע ולמידה.
לרוע המזל, רוב המחקרים לגבי חילופי רעיונות בשנים שחלפו מדווחים שהשאלות של התלמידים הן זן נכחד מזה זמן מה.

Steve Denning במאמרו "ללמוד לשאול את השאלה הנכונה" (Learning To Ask The Right Question) בפורבס טען:
בחינוך מושם לעתים קרובות יותר דגש על הוראה מאשר על למידה.

המערכת המונעת על ידי מבחנים, הרואה את ההוראה כמעניקה לתלמידים את התשובות הנכונות, לא מציידת את התלמידים בכלים למציאת השאלה הנכונה. בעוד שחשוב כי התלמידים יוכלו לשאול את השאלות הנכונות מאשר יידעו את התשובה הנכונה.

מקנזי (McKenzie, 1997) ממשיך לדון כיצד האמנות של שאלת שאלות על ידי הלומד רלוונטית במיוחד לעידן הנוכחי של שפע המידע: 

במציאות שבה מוציאים לאור ובתי ספר מקדישים עשורים לדחיסת הידע האנושי לחבילות יעילות כמו ספרי לימוד והרצאות, הם לא יהיו מוכנים לנוף של המידע החדש הקורא לחשיבה עצמאית, לחקירה, להמצאה ולניווט אינטואיטיבי.

שאלות מגיעות באופן טבעי מילדים ונראה כי הן הופכות למיומנות אבודה ככל במתבגרים.

פול האריס (Paul Harris), פסיכולוג התפתחותי ב- Harvard Graduate School of Education, טוען כי השאלות תופסות מקום מרכזי יותר ממה שאנו מכירים בהתפתחות הקוגניטיבית בילדות.

האריס טוען כי ילד השואל שאלה צריך קודם כל להבין שהוא לא יודע משהו...ושאנשים אחרים הם סוכנים הנושאים את המידע. לאחר מכן, הילד צריך להיות מסוגל להבין שהשפה היא כלי להעברת דברים מאותו אדם אליו.

המבוגרים נוטים להחיש שלבים אלה, ייתכן משום שהם רואים בכך טבע שני. אבל ההבנה מה מוביל לשאלה טובה אינה דבר פשוט כל כך אפילו עבור מבוגרים.

עלינו לעצור ולחשוב על מה שאנו מנסים להבין, מה האדם שאנו מדברים עמו עשוי לדעת, ובאילו מלים עלינו להשתמש כדי להשפיע על האדם האחר שיעזור לנו.

להיות טוב בשאלת שאלות זו אמנות של זיהוי הפערים הללו, מיונם וההבנה כיצד למלא אותם. זו היכולת לארגן את החשיבה שלך סביב משהו שאינך יודע שום דבר לגביו.

זה נעשה קשה יותר ככל שאנו מתבגרים, בחלקו הגדול משום שאנו נעשים בעלי ביטחון רב יותר ככל שאנו מבינים את העולם סביבנו, ומאבדים את היכולת לראות מעבר לאמונות שלנו.

המחבר מאמין שרוב המחנכים יסכימו כי ללמוד לייצר שאלה טובה זו מיומנות שהתלמידים צריכים לדעת.

קיימות מספר פעילויות כיתתיות שהמחנכים יכולים לעשות כדי ללמד טכניקות של שאלת שאלות.

ג'יימי מקנזי (Jamie McKenzie) והילרי ברייס דיוויס (Hilarie Bryce Davis) מציעים במאמר, אסטרטגיות בכיתה כיצד ליצור שאלת שאלות" (Classroom Strategies to Engender Student Questioning) חלק מהפעילויות שלהלן כדי לגרום לתלמידים לשאול שאלות בעצמם.

- התחילו ללמד יחידת לימוד חדשה עם תלמידים שיפתחו שאלות: נסו להתחיל ללמד יחידת לימוד חדשה בכך שתבקשו מהתלמידים לחשוב על שאלות שניתן לשאול לגבי הנושא.

- צרו טקסונומיה של שאלות: כאשר התלמידים מתחילים לתייג סוגים שונים של שאלות, הם לומדים לבחור סוגים שונים של שאלות כדי לבצע סוגים שונים של חשיבה.

- בקשו מהתלמידים ליצור שאלות כשיעורי בית: אם התלמידים קוראים את המטלה לשיעורי הבית, תנו להם לחשוב על שאלות עבור הדיון בכיתה . בקשו מהם:

- לכתוב שלוש שאלות השוואה לגבי סיפור שהם קוראים;
- לזהות את השאלה שהמחבר מנסה לענות עליה;
- למצוא שאלה שאין לגביה תשובה, או שאלה שיש לגבי מספר אינסופי של תשובות.
- שאלו שאלה שהיא תולדה של שאלה גדולה יותר ולאחר מכן בקשו מהכיתה לזהות את השאלה הגדולה.

הצוות של Right Question Institute הציע תהליך ב ןששה שלבים שיאפשר לתלמידים ללמוד כדי לנסח שאלות משלהם:

שלב 1: המורים מתכננים את מוקד השאלה.
מוקד השאלה הוא רמז שניתן להציגו בצורה של הצהרה או עזרה ויזואלית או שמיעתית כדי למקד ולמשוך את תשומת הלב של התלמיד ולעורר במהירות שאלת שאלות.
מוקד השאלה משמש כמוקד עבור השאלות של התלמיד, כך שהתלמידים יכולים לזהות ולחקור בעצמם טווח רחב של רעיונות ונושאים.

שלב 2: התלמידים מייצרים שאלות.
התלמידים משתמשים במערך של כללים שמספק פרוטוקול ברור ליצירת שאלות ללא קבלת עזרה מהמורה.

ארבעת הכללים הם:
שאלו שאלות רבות ככל האפשר;
אל תעצרו לדון, לשפוט, או לענות על השאלות;
כתבו כל שאלה בדיוק כפי שנשאלה;
ושנו את ההצהרות שהועלו לשאלות.

שלב 3: התלמידים משפרים את השאלות שלהם.
התלמידים לאחר מכן יכולים לשפר את השאלות שלהם על ידי ניתוח ההבדלים בין שאלות פתוחות לשאלות רבות ברירה ועל ידיד שינוי סוג השאלות מסוג אחד לסוג השני.

שלב 4: התלמידים קובעים סדרי עדיפויות לשאלות שלהם
המורה מציע החניות וקריטריונים לבחירת העדיפות של השאלות.

שלב 5: התלמידים והמורים מחליטים על השלבים הבאים.
בשלב זה, התלמידים והמורים עובדים ביחד כדי להחליט כיצד להשתמש בשאלות.

שלב 6: התלמידים עושים רפלקציה לגבי מה שהם למדו.
המורה סוקר את השלבים ומספק לתלמידים הזדמנות לסקור מה הם למדו על ידי ייצור, שיפור, וקובעים את העדיפויות לגבי השאלות שלהם. הפיכת תהליך זה לשקוף מסייע לתלמידים לראות מה הם עשו ואיך התהליך תורם לחשיבה וללמידה שלהם. הם יכולים להפנים את התהליך ולאחר מכן ליישמו למסגרות אחרות.

קישור למאמר באנגלית

 הסיכום נכתב ע"י מיכל זרזבסקי , עורכת תוכן ומידענית במכון מופ"ת

ראה גם:

אסטרטגיות אפקטיביות לשאלת שאלות בכיתה

מיומנות שאילת שאלות בעקבות הקורס "פדגוגיה עדכנית במציאות משתנה"