הכתיבה במבט היסטורי

 
ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין המתייחס למאמרה  של קתרין ינסי - Writing in the 21st Century. רכישת הקריאה בעבר התפתחה במה שהיא מכנה מבנה פירמידי – קודם כל רכשו את הקריאה המודפסת, אחריה את הקריאה הדיגיטאלית, ולבסוף את הקריאה המרושתת. אבל פרופסור קתרין ינסי טוענת  שהיום אין משמעות למדרג הזה. היום, כולם נרכשים ביחד. והיא טוענת שכך צריך להיות גם עבור רכישת הכתיבה. ינסי איננה טוענת שהכתיבה היא מיומנות של המאה ה-21, אלא שהכלים שעומדים לרשותנו במאה ה-21 מאפשרים לנו להחזיר לכתיבה מקום של כבוד בתרבות שלנו.
 

למאמרון המלא של ג'יי הורוויץ

ראה גם תגובות למאמרון :

"אין ספק שהדגש על קריאה והבנת הנקרא מול הזנחת תחום ההבעה בכתב (ובעל פה) נכון מאד לגבי מערכת החינוך שלנו, כאן בארץ. למרות שהישגי התלמידים בכתיבה נמוכים בהרבה מההישגים בקריאה, משיכים להדגיש את הקריאה ולהפנות את רוב המשאבים לכיוון הזה. בשנים האחרונות כמעט ולא התקיימו השתלמויות למורים על הככתיבה ועל הוראתה בכיתה. מורים רבים פשוט מודים שאין להם מושג איך לקדם את התלמידים בכתיבה.
לדעתי הנקודה החשובה ביותר שמעלה ינסי היא חשיבות המטרה החברתית של הכתיבה. כשתלמידים כותבים לנמען אמיתי בהקשר חברתי, יש להם מוטיבציה לכתוב ורצון להעביר את המסר בטקסט ברור ומשמעותי."

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya