הכשרת מורים לחינוך מוסרי במכללות לחינוך בישראל

אהרן, בוזגלו. "הכשרת מורים לחינוך מוסרי במכללות לחינוך בישראל". חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", הוגש לסנט של אוניברסיטת בר אילן, אלול, תש"ע.

התגברות האלימות, לחץ חברתי שלילי, העדר יחסי אנוש ופגיעה ביושרה במוסדות החינוך בארץ ובעולם, מצביעים על הצורך הרבה בהכשרת מורים אתית שתוביל לשינוי ברמתם המוסרית של תלמידי בית הספר. למרות זאת, קיימים מחקרים בודדים העוסקים בתהליך הכשרת המורה לחינוך מוסרי, הן בארץ והן בעולם.

שאלת המחקר

עוסקת בבירור המדיניות, האקלים, המטרות והתכנים של תוכנית ההכשרה וכן בעמדותיהם, השקפתם של מרצים וסטודנטים כלפי החינוך המוסרי והשפעת משתני רקע עליהם.

שיטת המחקר
המחקר הנוכחי הינו מחקר מעורב שיטות: כמותי ואיכותני, המתבסס על הפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית. המחקר נערך בשמונה מכללות להכשרת מורים משלושת המגזרים" ממלכתי, ממלכתי דתי וערבי. במחקר השתתפו 127 מרצים ו- 536 סטודנטים.

ממצאים

הממצאים המרכזיים מצביעים על העדר הכשרה ישירה, העדר למידה של תיאוריות מגוונות וכן העדר הוראת מתודיקה לחינוך המוסרי. בנוסף, מרצים וסטודנטים במכללות לחינוך טוענים כי אינם מכירים מדיניות ברורה של המכללות שלהם בתחום ואף אינם חשים אקלים מוסרי משמעותי במכללה או עידוד למעורבות חברתית. סטודנטים מביעים מורת רוח על שתוכנית הלימודים שלהם אינה כוללת חינוך מוסרי.

מרצים וסטודנטים מכלל המגזרים טוענים כי אינם מוכשרים להורות ערכים מוסריים. עם זאת, מרצים וסטודנטים מהמגזר הממלכתי והממלכתי דתי מגלים פתיחות לתחום לעומת סטודנטים מהמגזר הערבי המביעים עמדות שמרניות יותר ביחס להוראת מוסר בכיתה. מרצים וסטודנטיות מתחום התמחות הומאני מגלים עמדות חיוביות יותר כלפי חינוך מוסרי מאלו שבתחומים אחרים.

קשרים רבים בין מדדי המחקר מצביעים על כך שבמקרים בהם קיימים יותר מרכיבים מוסריים בתוכניות הלימודים, ניתנת חשיבות רבה יותר למטרות חינוכיות חברתיות, דמוקרטיות ודתיות וכן מובעות עמדות המאופיינות בפתיחות רבה יותר כלפי החינוך המוסרי, כך עולה מידת השימוש של מרצים וסטודנטים באסטרטגיות הוראה מרמות חשיבה גבוהות ובאסטרטגיות הוראה ייחודיות למוסר, במהלך עבודתם החינוכית. ממצאי המחקר נדונו בהרחבה והוצעו להם הסברים מגוונים ואף ניתנו המלצות מעשיות ליצירת שינוי בתחום וכן המלצות למחקרי המשך.