הכשרת מורים והתפתחות מקצועית נמשכת מזווית ראייה השוואתית – דרכי- עבודה עכשוויות במדינות ה-OECD וסקירת ספרות על השפעות אפשריות.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר המתורגם במלואו מצורף כקובץ WORD, בטור המידע מצד שמאל ( "חומרים נוספים" )

הערה: שלא כנהוג אצלנו המושג "teacher education" כולל את שלב ההכשרה (Initial teacher education)) ואת שלב ההתפתחות המקצועית.

תקציר מנהלים
עיצוב מדיניות המאפשרת להכשיר מורים שיוכלו לסייע לתלמידים לרכוש את הכשירויות הנדרשות כדי להתפתח בחברות ובשווקי העבודה של ימינו הוא אתגר חשוב. בהקשר של ימינו אלה, לנוכח השינויים הכלכליים והחברתיים, מורים והוראה איכותיים חשובים 
תפישת ההכשרה וההתפתחות המקצועית כרצף – העקביות בין ההכשרה וההתפתחות שופרה. כדי להיות יעילים ומשפיעים ככל האפשר יש לראות את ההכשרה והלמידה ואת החלטות המדיניות כרצף של למידת מורים הכולל פעילויות פורמליות ובלתי-פורמליות.
למידת מורים היא התנסות לאורך החיים העוברת משלב ההכשרה הראשוני ועד גיל הפרישה. ראוי שיהיה קשר פנימי בין השלבים הללו, כך שבשלבים הראשונים ייווצר בסיס ידע איתן ומאגר של כשירויות שהמורים יזקקו להם להוראה, ובשלבי ההתפתחות הנמשכת יוכלו להתעדכן ולסגל את הידע לשינויים של סביבת העבודה. ההסבר והתיאור של שלבים אלה הוא הכרחי שכן ברור הוא שמתקיימת ביניהם סינרגיה המשפיעה על ה"מה" ועל ה"איך" בהוראה.

הכרה בחשיבות של חינוך רציף/מתמשך – למידה מתמשכת היא מרכיב מרכזי המהווה חלק מאחריותו המקצועית של המורה. יש צורך בתיאור רהוט וברור של תהליך הלמידה של המורים, שכן לרוב לא קיימת רציפות או קוהרנטיות בין ההתפתחות המקצועית לבין שלב ההכשרה. יש להתפתחות המקצועית השפעה כאשר היא ארוכה דיה, מבוססת על צרכי בית הספר ומאפשרת אינטראקציה בין מורים(עמית עם עמית, חונכות). התפתחות מקצועית היא בסיס חיוני למורים שאיכותם אינה גבוהה: המחקר מראה שיש לכך השפעה חיובית על ידע ומיומנויות ועל ביצועי תלמידים. בהקשר זה יש ליצור מערכת של גמולים המתחשבת בעומס העבודה של המורה.
אריגת קשרים שיתופיים בין הספקים השונים בחינוך כדי שייווצר רצף אמיתי. ראוי שמוסדות ההכשרה הראשונית ומעצבי ההתפתחות המקצועית יהיו אותם אנשים כדי להבטיח תיאום טוב יותר ולאפשר קשרים בין מורים עובדים לבין מורים מתכשרים.

סיכום והמלצות

הסקירה מראה שהכשרה והתפתחות של מורים היא עשייה מורכבת. היא מציבה אתגרים רבים ובהם: (א)העדר הסכמה בין מומחים, קובעי מדיניות ורפורמיסטים לגבי מה חשוב ביותר; (ב) מחלוקות על החשיבות של תחום הדעת, הפדגוגיה, ידע הלומדים וכו'; (ג) הקשר הבעייתי בין תיאוריה למעשה; (ד) רמת הקוהרנטיות הנמוכה על פי רוב בין שלב ההכשרה לבין שלב ההתפתחות המקצועית. למרות זאת חשוב להתייחס לנושאים אלה, לעצב מדיניות כוללת המאפשרת משיכה ושמירה על מורים איכותיים במערכת.

יש לשקול לעומק את הייחודיות של כל מערכת חינוכית כבסיס לעידוד הכנסת רפורמות. להכשרה הראשונית יש השפעה מרכזית על האיכות והכמות של מורי העתיד, ויש לשקול שילוב של מסלולים אלטרנטיביים בעיקר במצבים של מחסור במורים. האופי של הכשרת המורים עשוי להוות תמריץ לכניסה של אנשים טובים ומתאימים להוראה. אין להתייחס בשלב זה רק לכמות האנשים אלא "לתפירה" הנכונה של התוכן ולהתאמתו למתכשרים בעלי מאפיינים שונים. בהקשר זה ניתן להבחין בדינמיות כפולה: כיוון אחד- תוכניות ההכשרה הופכות להיות גמישות יותר במונחים של משך, תקשוב, תגמול ועוד. מהכיוון השני, בו בזמן, הציפיות מהמורים הולכות וגדולת ויש דרישה למקצוענות , לרמה ולאיכות גדולות יותר.

תפקיד בתי הספר בהכשרה ובהדרכה של מורים משתנה: יש להם מטרה שונה בשלב ההכשרה הראשוני, מכיוון שניתנות להם, במדינות OECD רבות, אוטונומיה רבה יותר בגיוס מועמדים וגם בתכני התוכניות עצמן.

המאמר המתורגם במלואו מצורף כקובץ WORD, בטור המידע מצד שמאל ( "חומרים נוספים" )