הכשרת מורות וזהויות, פדגוגיה ביקורתית וצדק חברתי
זלמנסון-לוי, ג' (2018). הכשרת מורות וזהויות, פדגוגיה ביקורתית וצדק חברתי. כנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי
האם אינטגרציה יכולה להתקיים בתוכניות להכשרת מורות?
בנושא זה עסקה הרצאתה של ד"ר גליה זלמנסון-לוי בכנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי שנערך ביוני 2018 ברמת-גן.
זלמנסון-לוי הזהירה כי אם הכשרת המורים תיעשה בכיתות הומוגניות, ללא ייצוג של מגוון האוכלוסיות בישראל, האחידות וחוסר הייצוג יחלחלו ויגיעו גם לבתי הספר. היא סיפרה כי ב-2005 הוקמה בסמינר הקיבוצים תוכנית לצדק חברתי, סביבתי ולשלום – על פי העקרונות של הפדגוגיה הביקורתית הפמיניסטית.
התוכנית פעלה 12 שנה וסיימו אותה בהצלחה למעלה ממאה בוגרים ובוגרות. "החלטנו מראש לבנות את הכיתות ככיתות שמייצגות את החברה הישראלית על יחסי הכוח וקבוצות האוכלוסייה השונות שבה", סיפר זלמנסון-לוי. "הבעיה הראשונה שנתקלנו בה היתה להביא חלק מהאנשים לתוך האקדמיה. כך למשל, יוצאי אתיופיה. בשעתו לא היה אף סטודנט מיוצאי אתיופיה. זה הצריך אישורים מיוחדים כי רובם לא עמדו בקריטריוני הקבלה המקובלים של בגרות ופסיכומטרי. היה צורך לפרוץ את המחסום הזה באמצעות מנגנונים לא פורמליים. קבוצה שנייה שהתקשינו להביא אותה לתוכנית היתה מועמדות ערביות. תנאי הקבלה נקבע ל-125 נקודות במבחן יעל (עברית), תנאי שאפילו חלק מדוברי העברית כשפת אם לא היו עומדים בו. במקרה זה, הפתרון היה לדחות את המבחן לסוף השנה הראשונה".
קושי נוסף, לדברי זלמנסון-לוי, נבע ממצבם הכלכלי של רבים מהסטודנטים, שנאלצו לעבוד לפרנסתם בזמן הלימודים – אפילו אם זכו למלגת שכר לימוד. הפתרון היה לבנות מודל שאז נחשב חדש, של יומיים לימודים בשבוע ועוד קורסים מרוכזים בקיץ. במטרה להקל עוד על הסטודנטים, הוענק להם אישור לעשות את ההתנסות המעשית במקומות מגוריהם. כך, מי שנסעו היה צוות המדריכים, ולא הסטודנטים. העבודה בקהילות שלהם גם הגדילה את סיכויי הסטודנטים להיקלט במקצוע ההוראה.
לקריאה נוספת
מאמר מעניין, חשוב מאד עם כניסת הרפרומה להכלה