הכשרה להוראת המתמטיקה: אלטרנטיבות בהוראה – תיאוריות ויישומן

מקור: הכנס הארצי השנתי להכשרת מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי, 24 לפברואר 2004. מקום הכינוס: סמינר הקיבוצים. הרצאה של צוות מכללת אחוה, המכללה האקדמית לחנוך. 

קורס בפדגוגיה לסטודנטים במסלול היסודי (ג'-ו') המתמחים בהוראת המתמטיקה. בקורס נלמדים ההגיונות המרכזיים בהוראה (הגיון החיקוי, העיצוב והפיתוח), האסטרטגיות בהוראה, דרכי ההוראה הנגזרות מהן, יערוך ניתוח משווה של תפיסות חינוכיות שונות.

יושם דגש על העקרונות של דרכי הוראה אלטרנטיביות: הוראה פרונטלית, למידה שיתופית והוראה מותאמת; עקרונות אלו וילוו בדרכי ישום בהוראת המתמטיקה.

על-פי התיאוריות יפותחו שיקולי דעת פדגוגיים להתאמה בין דרכי ההוראה השונות לבין הילד, המורה והתכנים. במסגרת התרגיל יתנסו הסטודנטים באופן אישי בתכנון יחידות הוראה והפעלתן על פי האלטרנטיבות השונות, התאמת שיטות הוראה וחומרי למידה, והתאמת אמצעי הוראה על-פי שיטות הוראה שונות לכיתה הטרוגנית.

קורס זה נלמד  במקביל להתנסות המעשית בבית הספר בהיקף של שש שעות שבועיות.

מטרות הקורס

1. הכרת שלוש שיטות הוראה-למידה חילופיות על מאפייניהן.

חלק א' – האלטרנטיבות בהוראה

הוראה פרונטלית:

עקרונות של הוראה פרונטלית. תרגול מבני שעור שונים: פתיחות, סיומים והצגת הנושא בגוף השעור. טכניקות בהוראה פרונטלית. תרגול הרצאה וניהול רב-שיח עם דגש לשיח מתמטי. שימוש בלוח, באמצעים אור-קוליים ובמחשב – ברמה של המורה וברמה של התלמיד. אופן ההתייחסות לדרכי חשיבה שונות במתמטיקה במסגרת ההוראה הפרונטלית.

למידה מותאמת:

עקרונות הלמידה המותאמת. ארגון והפעלת סדר יום גמיש בכיתה. פיתוח נושא אישי והתאמת תוכנו וסוגו לסגנון למידת המתמטיקה של הילד. תכנון והכנת חומרי למידה המתאימים לכל תלמיד ותלמיד.

למידה שיתופית:

עקרונות הלמידה השיתופית. סוגים שונים של משימות שיתופיות (מתחלקת, מתחברת). ניתוח משווה של סוגים שונים של למידה שיתופית. תכנון והפעלת דרכי למידה שיתופיות. שימוש בדרך הוראה זו להיכרות התלמידים עם תולדות המתמטיקה.

חלק ב'  - המערכת המשפחתית והמערכת הבית – ספרית

 מושג הסתגלות, הגדרת מושג זה אצל חוקרים שונים, ניתוח משווה של ההגדרות.

 קישור בין חוויות הסתגלות אישיות של הסטודנט לחוויות הסתגלות של הילדים, הבנת תהליך ההסתגלות, נורמות התנהגותיות המעידות על הסתגלות, זיהוי בעיות הסתגלות, עקרונות ודרכי עבודה המקלים על הסתגלות.

     · שונות בין מורים שונים והסתגלות המורה החדש לכיתה החדשה ולתפקידו.

     · דרכים שונות ומגוונות להורדת חרדת המתמטיקה בשעורים הראשונים של שנת הלימודים.

חלק ג' – התמודדות עם בעיות משמעת בכיתה

 הצגת מגוון תיאוריות המעמיקות את ההבנה של הגורמים לבעיות משמעת בבית הספר: הורים, מורים, קהילה, תלמידים ובית הספר.

הצגה והתנסות של דרכים שונות שיסייעו לסטודנטים להפחית תופעות של בעיות משמעת בכיתה.

מתן כלים לבחירת אסטרטגיות אשר מתאימות לארגון וניהול שיעורים יעילים.

הפעלת שקול דעת באיתור ובטיפול בבעיות משמעת.

ניתוח מקרים מתוך תצפיות בכיתת האימון בבית הספר תוך כדי מציאת אלטרנטיבות לפתרון בעיות משמעת.

דרכי הוראה

הרצאות, דיונים, תצפיות בבתי ספר וניתוחן, צפייה מונחת בסרטים, קריאה ביקורתית של חומר עיוני, הוראת עמיתים, מיפוי מושגים, הדמיה – משחקי תפקידים.

תפקוד שוטף (נוכחות מלאה בכל הסדנאות, השתתפות תורמת בדיונים ובמטלות, דיוק בזמן) – 20%

עבודת סיכום (פורטפוליו)  – 80%

ביבליוגרפיה לחלק א'

אשל י., גרוסברגר מ. (1993). למידה פעילה ופיתוח עצמאות של הלומד, מגמות, ל"ה (1) , עמ' 62-75.

 בק ש., (1999). המסרן, המיילד, הבמאי, החוקר ומדוע לא שחקן, בתוך: הכשרה להוראה   כהכשרה לפרופסיה אקדמית, ניירות עמדה, מכון ון ליר, ירושלים, עמ' 16-34.

הרפז י. (1996). חינוך לחשיבה ביקורתית – לקראת "הדפוס הרביעי", האיניברסיטה העיברית, הוצאת מאגנס, ירושלים.

הרץ-לזרוביץ', ר., פוקס, א. (1987). למידה שיתופית בכיתה, אח, חיפה.

חטיבה, נ. (1997). הוראה יעילה באוניברסיטה – מתיאוריה למעשה, רמות, אוניברסיטת תל-אביב.

חרמון, א., רוטקופ-הרמתי, ש., פונו חוה (2002). תרבות השיחה והדיון, משרד החינוך, מנהל חברה ונוער.

יהל, ש. (1991). שילוב משחק בלמידה, הוצאת מכללת לוינסקי, תל-אביב.

כהן, א. (1995). שיטות הוראה מפעילות, הוצאת אח, חיפה.

לם, צ. (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה, ספריית פועלים, תל-אביב.

לם, צ. (2000). לחץ והתנגדות בחינוך – מאמרים ושיחות, ספרית פועלים, תל-אביב.

נחמיאס ומיודוסר (2000). שילוב האינטרנט בחינוך, בתוך: אאוריקה, כתב-עת להוראת המדעים וטכנולוגיה בבית הספר היסודי, המרכז לחינוך טכנולוגי, אוניברסיטת תל-אביב, גיליון 14, עמ' 6-15.

פרי, י., (1996). פרקים בתורת ההוראה, אוצר המורה.

קרמר-חיון, ל. (1986). שיקולי דעת בהוראה, צ'ריקובר, תל-אביב.

רון, צ. (1990). מכיתה הטרוגנית לכיתה אינטגרטיבית, עיונים בחינוך, 54/53, עמ' 25-51.

ריץ', י., בן-ארי, ר. (1994). שיטות הוראה לכיתה הטרוגנית, רכס, אבן-יהודה.

שויצקי, ד., ברט, א. (תש"ס). צמתים בדרך – מודל לפתרון בעיות בכיתה, מכון מופ"ת וכליל – הוצאת ספרים בנושאי חינוך.

שפטיה ל. (1989).  שיטות הוראה אלטרנטיביות, מכון הנרייטה סאלד ומישרד החינוך והתרבות.

שרן ש. (1989). למידה שיתופית בקבוצות קטנות – סקירה של שיטות מחקר, עיונים בחינוך, 51-52, עמ' 87-114.

שרן, ש., הרץ, ל. (1978). שיתוף פעולה ותקשורת בבית הספר, שוקן , תל-אביב.

21.  Birk, Lisa. (1997). "What's So Bad About the Lecture?  Don't Throw Out the Baby With the Bath Water". In Education Digest, May, Vol. 62 Issue 9, pp. 58-61.

 Clarke, J. “Pieces of the Puzzle: The Jigsaw Method”. In Handbook of Cooperative  Methods.  pp. 34-50

 Dunne, E., Benett, S.N. (1995).Talking and learning in groups. London: Routledge

 Jensen, E. and Davidson, N.(1997). "12-Step Recovery Program for Lectureholics." In College Teaching, Summer, Vol.45 Issue 3, pp. 102-103.

Ur, Penny. (1981). Discussions that Work.  Cambridge: Cambridge University Press.

קריאת ההעשרה:

ניל א. ס., סאמרהיל – גישה רדיקלית לגידול ילדים, הוצאת יבנה, ת"א, 1977.

פיאז'ה ז., הפסיכולוגיה של הילד, ספריית הפועלים, ת"א, 1984.

שמאק א., שמאק פ. א., תהליכים קבוצתיים בכיתה, אח , חיפה, 1978.

ביבליוגרפיה לחלק ב'

דרויאן, ש. (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה, רמות, תל-אביב.

הילגארד, א., אטקינסון, ר. (1973). קונפליקט והסתגלות, בתוך: מבוא לפסיכולוגיה, אוצר המורה, תל-אביב, עמ' 642-636.

טטה, מ. ואח' (1994). חקר סוגיות נבחרות בתחום קליטת תלמידים עולים בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים בישראל.  האוניברסיטה העברית, ירושלים.

לוינסון, ש. (עורכת), (1993). פסיכולוגיה בבית הספר ובקהילה, הוצאת הדר, תל-אביב.

לזרוס, ר. (1967). קונפליקט והסתגלות, בתוך: אישיות והסתגלות, גומא, תל-אביב, עמ' 11-22.

לזרוס, ר. (2001). רגש והגיון, זמורה ביתן, חיפה.

לסט, א. (1996). המושג "טמפרמנט" והשתמעויותיו הפסיכו-חינוכיות בבית הספר, בתוך: לסט, א., זילברמן, ס. (עורכים): סוגיות בפסיכולוגיה של בית הספר: שיקולים ויישומים, מאגנס, ירושלים, עמ' 76-92.

מלר, ו. (1965). אי-הסתגלות, בתוך: פסיכולוגיה, אורים, תל-אביב, עמ' 486-497.

סבר, ר. (1997). כאילו שהכל בסדר, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

 Emmer, E. and Others (1980). Effective Classroom Management at the Beginning of the School Year, Elementary School Journal, v80, n5, pp. 219-231.

קריאת העשרה:

בק ש. (1994). מושג האיזון במשנתו של פיאז'ה והשלכותיו על הכשרת מורים, דרכים להוראה, 2, עמ' 7-32.

זכין, ג. (1996). האדם הראשון, האדם השני וגן העדן. שיחות, י' (3), עמ' 236-242.

פוקס, ש. (1990). שלבי ההתפתחות בתהליך ההסתגלות לשינוי, פיתוח אירגוני בישראל, 2, עמ' 10-17.

פסטרנק, ר. (1989). השפעת מבנה המשפחה וסוג בית הספר על הישגים לימודיים והסתגלות חברתית, עיונים בחינוך, 50/49, עמ' 125-136.

שריד, מ. (1995). מעברים, אתגר תשנ"ה, עמ' 98-104.

דאוד-נוכסי, ס. (1999). השפעת אלימות גופנית במשפחה על הסתגלות ילדים בבית הספר, מגמות, כרך מ' , מס' 1, עמ' 72-109.