מקור :
Enterline, S., Ludlow, L.H., Mitescu, E., & Cochran-Smith, M. (2008). Learning to teach for social justice: measuring changes in beliefs, Paper Presented for the AERA New York.
הכשרה להוראה לצדק חברתי: מדידת השינויים שחלו באמונות המתכשרים
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י פנינה כץ , מכון מופ"ת
מילות מפתח: הוראה לצדק חברתי, מדידה והערכה, הכשרת מורים
הכשרת מורים להוראה לצדק חברתי הופכת למטרה מקובלת בתוכניות הכשרה. אף שקיימים נושאים המשותפים לתוכניות השונות (למשל, הכרה בשונות, קידום הזדמנויות של תלמידים, גישור על פערים ועוד), בו בזמן יש וריאציות שונות בהבנת המשמעות של "הוראה לצדק חברתי" (North, 2006). בנוסף יש רק מעט כלים המנסים למדוד מתכשרים להוראה ומורים בהקשר מורכב זה ( Hollins & Guzman, 2005). בתגובה קבוצת המחקר בקולג' של בוסטון ניסתה ליצור כלי שיאפשר למדוד "התכשרות להוראה לצדק חברתי".
מהי "התכשרות להוראה לצדק חברתי"?- הוראה לצדק חברתי מבוססת על ודורשת ידע (למשל, ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע העצמי ועוד), מסגרות לפרשנות (למשל, אינטגרציה בין ידע לבין אמונות, ערכים ומחויבויות מוסריות ועוד) ודרכי עבודה הולמות (למשל, פדגוגיות מבוססות-תחום דעת, אסטרטגיות לתמיכה בתהליך הלמידה ועוד). כמו כן נדרשת מחויבות של המורה להיות חלק מתנועות חברתיות רחבות תוך עבודה כמסנגר וכפעיל למען תלמידיו(Ludlow et al., 2008). המשגות נוספות של התחום מדברות על מאפיינים נוספים של הוראה לצדק חברתי ובהם:
הוראה רפלקטיבית המטפחת עמדה של חקר, המתבססת על ידע תרבותי, לשוני והתנסותי קודם של התלמידים,
הוראה המפעילה את הקוריקולום ואת הפדגוגיה בדרך מגיבה(responsive ) לכל התלמידים,
הוראה המספקת תמיכה חברתית לכולם,
הוראה המקדמת הזדמנויות חינוכיות והזדמנויות שוות לכול,
הוראה המציגה שאלות, מבקרת ופועלת לשבירת מבנים מוסדיים המשמרים פערים סוציו אקונומיים, גזעיים, מגדריים, תרבותיים ולשוניים,
הוראה המכינה את התלמידים להיות אזרחים פעילים בחברה דמוקרטית,
הוראה המקיימת שיתופיות עם משפחות וקהיליות לקידום הלמידה,
הוראה המאתגרת והמשנה את הקוריקולום מתוך רפלקציה על אמונות אלה.
Ludlow et al., 2008, Michelli & Keiser, 2005, Zeichner, 2003)).
מדידת "התכשרות להוראה לצדק חברתי"-כיצד? – הנחת היסוד בבסיס פיתוח כלי למדידה הייתה שיש רצף עליו נעים בנושא זה מתכשרים ובוגרים. הם שונים בשיעור שבו הם מבינים, מקבלים ויודעים ללמד בדרכים ההולמות עקרונות של צדק חברתי. מעבר לשונות בין האנשים קיימת גם ההשתנות האישית של כל לומד לאורך זמן. מורים מתחילים או מתכשרים יהיו בעלי הבנה פחותה ולכן יפגינו מחויבות פחותה כלפי הוראה לצדק חברתי. ובשונה מכך, מורים מנוסים, במיוחד אלה שלמדו בתוכנית שזה המוקד המפורש שלה, יציגו מחויבות חזקה והבנה מעמיקה יותר.
פיתוח הכלי – המאמר מתאר בפירוט כיצד פותח הכלי, אילו שיטות שמשו את החוקרים, כיצד הכלי תוקף ומה נמצא בהערכה של מתכשרים ובוגרים תוך השוואה למצבם ביחס לצדק חברתי החל מהסקר הראשון שנערך ב-2005.
מתוך קבוצה של מעל 200 פריטים הקשורים לצדק חברתי שנאספו מהספרות העוסקת בנושא זה, הורכבה מערכת של 25 פריטים לצורך בניית הגרסה הראשונית של הכלי שהופץ ל-284 בוגרי הכשרת מורים באביב 2004. ניתוחים נוספים הובילו לקביעת 12 הפריטים הסופיים בכלי. במאמר זה מדובר בפריטים הקשורים לסולם האמונות (פותח גם סולם של דרכי עבודה). הפריטים מוצגים להלן. כל פריט דורג על סולם של 1 – 5 כש-1 = לא מסכים באופן מוחלט ו-5= מסכים באופן מוחלט) חלק מהפריטים מנוסחים ניסוח חיובי ואחרים – שלילי.
לוח מס' 1 התכשרות להוראה לצדק חברתי – סולם האמונות (עמ' 7 במאמר)
השב להיגדים הבאים המתייחסים לאמונותיך על הוראה
- חלק חשוב מההתכשרות להוראה הוא בחינת העמדות והאמונות של כל אחד לגבי גזע, מעמד, מגדר, נכויות ואוריינטציות מיניות.
- יש לדון בכיתה בפתיחות בנושאים הקשורים לגזע ולחוסר שוויון.
- בדרך כלל, טיפול בנושאים של רב-תרבותיות רלוונטי רק לתחומי דעת מסוימים כמו מדעי החברה וספרות.
- הוראה טובה משלבת תרבויות והתנסויות מגוונות בשיעורים ובדיונים בכיתה.
- המטרה החשובה ביותר בעבודה עם ילדים עולים ועם לומדי אנגלית היא שהם ייטמעו בחברה האמריקאית.
- סביר שלמורים תהיינה ציפיות נמוכות יותר לגבי תלמידים שאינם דוברים אנגלית כשפתם הראשונה.
- חלק מתחומי האחריות של מורה הוא לאתגר נוהלי בית-ספר המשמרים אי-שוויון חברתי.
- על מורים ללמד תלמידים לחשוב חשיבה ביקורתית על עמדות ופעולות ממשלתיות.
- לתלמידים מאוכלוסיות נמוכות כלכלית יש סיכוי להרוויח יותר בבית הספר מאחר שהם מביאים פחות לכיתה.
- למרות שמורים צריכים להתייחס לשונות, אין זה תפקידם לשנות את החברה.
- הצלחת תלמידים בבית הספר תלויה בראש וראשונה בעבודה הקשה שהם משקיעים בלימודים.
- באופן מציאותי, תפקיד המורה הוא להכין את התלמידים לחיים שהם ככל הנראה יחיו.
סיכום הממצאים ודיון – במחקר נמצא שהשונות בין סטודנטים להוראה בראשית ההכשרה להוראה לצדק חברתי הייתה גבוהה יותר מזו שנמצאה בקרב בוגרי התוכנית. התשובות לכלי שלעיל הראו שהנכנסים להכשרה היו פחות "בטוחים", בעוד בוגרים ומורי שנה ראשונה נאבקו בין "מסכים בהחלט /לא מסכים בהחלט" לבין "מסכים/לא מסכים". הסטודנטים המתחילים גם הראו מחויבות פחותה יותר להוראה לצדק חברתי לעומת האחרים, שתשובותיהם הראו שהם "למדו" ללמד לצדק חברתי בתוכנית ההכשרה של המכללה. המורים בפועל נמצאו מחויבים כמו הבוגרים ודפוס זה נשאר עקבי. ההתמקדות באשכול של תלמידים לתואר שני הראתה שבשלב הכניסה הם בטאו מחויבות גדולה יותר להוראה לצדק חברתי אך סיימו ברמת מחויבות דומה לכל האחרים באותו שלב. ניתן להסביר זאת בכך שלומדי התואר השני נכנסו לתוכנית לאחר שנתנו ביטוי למחויבות פורמלית להשכלה גבוהה יותר בתחום מסוים, מעבר למה שנדרש מסטודנט לפני התואר הראשון. השימוש בשיטות המחקר לבניית הכלי אפשרו לחוקרים לבחון מבנה מורכב ולהגיע לגישה מכוונת למטרה של הבנה מהי "הוראה לצדק חברתי". לאחר שהסולם של "התכשרות להוראה לצדק חברתי – אמונות" הוגדר ותוקף כאמצעי מדידה יציב ואמין, פונה קבוצת המחקר להתמקד בהשוואות בין אמונות ודרכי עבודה תוך שימוש בסולם של "התכשרות להוראה לצדק חברתי – דרכי עבודה", שעדיין לא פורסם. המאמר מצביע על כך שפיתוח הסולם ממחיש את האתגר שבמדידה של מבנה מורכב בדרך אמינה ותקפה. אולם מחקרי גישוש רציניים כמו גם תוצאות עקביות לאורך זמן הובילו לסולם שלדעת החוקרים מאפשר מדידה הולמת וראייה של השינויים במחויבות להוראה לצדק חברתי בקרב מתכשרים ובוגרים במהלך ההכשרה והכניסה למקצוע.
ביבליוגרפיה
Hollins, E., & Guzman, M. (2005). Research on preparing teachers to diverse population, In: M. Cochran-Smith & K. Zeichner (Eds.), Studying teaching: The report of the ARA panel on research in teacher education, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum, 477-548.
Ludlow, L.H., Enterline, S., & Cochran-Smith, M. (2008). Learning to teach for social justice – beliefs scale: an application of Rasch Measurement principles, Measurement and Evaluation in Counseling and Development, 40(4).
Michelli, N., & Keiser, D. (2005). Teacher education for democracy and social justice, New York: Routledge.
North, C. (2006). More than words? Delving into the substantives meaning(s) of "social justice" in education, Review of Educational Research, 76(4), 507-535.
Zeichner, K. (2003). The adequacies and inadequacies of three current strategies to recruit prepare and retain the best teachers for all students, Teachers College Record, 105(3), 490-515.