היסטוריה בחינוך רב-תחומי: מקרה בוחן בבית ספר יסודי בפינלנד

Mard, N. (2021). History in multidisciplinary education: a case study in a Finnish primary school. Education 3-13, 49(5), 513-528

במדינות רבות הפך החינוך הרב-תחומי להיות יותר ויותר חלק מתוכניות הלימודים. בשנת 2014 בוצעה בפינלנד רפורמה נרחבת בתוכנית הלימודים. על מנת לתמוך בערכים של צמיחה אישית, למידה מתמשכת לאורך החיים, חיים ברי קיימא וידע נרחב, הוגדרה למידה מבוססת יכולת כיעד העיקרי של החינוך בפינלנד.

תוכנית הלימודים בפינלנד קבעה מטרות לימוד בשבעה תחומי כשירות רוחביים:

1. חשיבה;
2. כשירות תרבותית, אינטראקציה והבעה;
3. ניהול חיי היומיום;
4. רב-אוריינות;
5. כשירויות תקשוב;
6. חיי עבודה ויכולת יזמית;
7. מעורבות בחברה ובניית עתיד בר-קיימא.

כל המקצועות הנלמדים בבית הספר בפינלנד אחראים על פיתוח כישורים אלה. דרך נוספת לטפחם היא באמצעות מודולות רב-תחומיות בהן לומדים התלמידים אודות תופעות בעולם האמיתי ומתוך פרספקטיבות מרובות. המודולות הרב-תחומיות נלמדות במרוכז במשך שישה עד שמונה שבועות.

המאמר מציג מקרה בוחן להוראת ההיסטוריה בגישה הרב-תחומית בבית ספר יסודי. מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד הוראת ההיסטוריה נתפסת ומיושמת במסגרת מודולה ללמידה רב-תחומית.

תיאור המקרה

המחקר נערך בבית ספר יסודי בפינלנד המיישם הוראה המבוססת על מודולות רב-תחומיות. המחקר התמקד במודולה בהיסטוריה הנלמדת בכיתה ו' ומתמקדת בתקופת הרנסנס. המודולה כללה תכנים בהיסטוריה, חינוך דתי, אומנות חזותית, שבדית (כשפה ראשונה) וספרות. מטרת העל של המודולה הייתה להעמיק את הידע של התלמידים על הרנסנס ואת מודעותם למורשתו בחברה הנוכחית.

המודולה כללה מספר יחידות לימוד, כגון אנשי רנסנס (התלמידים אספו מידע על אנשי רנסנס והציגו אותו בכיתה), יצירות אומנות ברנסנס (התלמידים קיבלו משימות באומנות), המלט של שייקספיר (התלמידים צפו בהצגה ולאחר מכן כתבו לה תקציר לסרט) וסיפוח פינלנד לשבדיה.

בכל יחידת לימוד התקיים תהליך עבודה שהחל בסקירה ראשונית של המורה אודות עובדות חשובות בנושא. לאחר מכן, התלמידים קראו טקסטים עובדתיים ועיבדו את קריאתם על ידי מענה על שאלות בדפי עבודה או הכנת מפות חשיבה (כלי גרפי להצגת ידע). למידת התוכן של התלמידים הוערכה באמצעות קהוט (Kahoot!) משחקי חידון, וכן כתיבה רפלקטיבית אודות תהליכי הלמידה.

נתוני המחקר כללו ראיונות עם המורה שלימדה את המודולה ועם יועצת פדגוגית. כמו כן, נערכו תצפיות בכיתה. 

ממצאים ודיון

התלמידים למדו את הנושא בתקופה מרוכזת. סדירות זו יכולה להפוך את הלימודים ליעילים יותר, שכן יש פחות צורך בחזרה על תוכן השיעור הקודם.

תכני הלימוד כללו מושגים מסדר ראשון (ידע תוכן), מושגים מסדר שני (חשיבה היסטורית) וכן קשרים רב-תחומיים.

מושגים מסדר ראשון. על מנת להעמיק את הידע של התלמידים בתקופת הרנסנס, המורה התמקדה בידע תוכן שכלל עובדות על אישים מרכזיים בתקופת הרנסנס, יצירות אמנות, אירועים וחידושים. ידע מושגי הודגש כחלק חשוב של לימוד היסטוריה, וכלל מושגים, כגון מסע צלב, אגדה וזמן היסטורי. 

מושגים מסדר שני. התלמידים למדו מושגים מעולם החשיבה ההיסטורית, כמו עדות היסטורית ותהליכי המשכיות ושינוי.

קשרים רב-תחומיים. בעוד שהיסטוריה הייתה התוכן המרכזי של המודולה, שולבו בתכנים אלה שפה וספרות, מיומנויות קריאה, כתיבה והצגה בעל פה. כמו כן, המורה שמה דגש על הקשר בין היסטוריה וחינוך דתי ועל פרספקטיבות ממדע, מתמטיקה ומאומנות חזותית.

יתרונות לגישה הרב-תחומית בהוראת היסטוריה

הבנת הרלוונטיות של ההיסטוריה. דרך פרספקטיבות מרובות התלמידים מבינים לעומק אירועים היסטוריים ורואים את הקשר שלהם לתחומי לימוד אחרים כמו גם את ההשלכות של פעולות האדם בעבר על החיים בהווה.

מוטיבציה. המוטיבציה של התלמידים ללימוד היסטוריה העמיקה שכן הם נוכחים ברלוונטיות של ההיסטוריה לחייהם.

גמישות. במקום להשתמש בספרי לימוד מסורתיים בלבד, התכנים שנלמדו במודולה התבססו על מגוון ספרי לימוד ומקורות אינטרנטיים. לעיתים קרובות התעוררו בכיתה דיונים לא מתוכננים שעלו מתוך העניין של התלמידים עצמם.

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הוראת היסטוריה