'היום שאחרי': השלכות הטמעת חדשנות בבתי ספר 'ניסויים' על האפקטיביות הארגונית לאחר סיום ההתערבות הניסויית

'היום שאחרי': השלכות הטמעת חדשנות בבתי ספר 'ניסויים' על האפקטיביות הארגונית לאחר סיום ההתערבות הניסויית: אקלים תומך חדשנות ומאפייני המנהל כמתערבים

פרופ' אנית סומך, ד"ר סמדר גלעד –חי

מילות מפתח: הטמעת חדשנות, מנהיגות צ'מפיונית, אקלים תומך חדשנות, רגשות המנהל ביחסו לבית הספר ומטרותיו, לחץ, קונפליקט רגשי, לכידות חברתית, חדשנות, התנהגות אזרחית ארגונית, בתי ספר ניסויים.

תקציר מחקר דוקטוראט

המחקר הנוכחי בחן ההשלכות של הטמעת החדשנות על האפקטיביות הבית ספרית בבתי ספר ניסויים (המתמקדים בפיתוח ויישום חדשנות חינוכית) לאחר תום חמש שנות ההטמעה. בהתבסס על מודלים תיאורטיים של תלות ושימור משאבים (Hobfoll, 1989;Vroom & Yetton, 1973 ), התמקדנו בבחינת ההשלכות על רמות פרט (דחק) ובית הספר (לכידות חברתית, קונפליקט רגשי, חדשנות ארגונית והתנהגות אזרחית ארגונית), וביצענו השוואה בין שלושה סוגי בתי ספר: שסיימו הניסוי(לאחר חמש שנים), מצויים בתהליך הניסויי(עד השנה החמישית), ושלא משתתפים בניסוי (קבוצת ביקורת). בנוסף, נבחנה ההשפעה המתערבת של אקלים תומך חדשנות, 'מנהל צ'מפיון' (Champion leader) ורגשות המנהל ביחסו לבית הספר ומטרותיו בקשר הזה.

במדגם 75 בתי ספר: 23- ללא ניסוי, 25- בתהליך הניסוי ו- 27 לאחר ניסוי. נתונים נאספו ממורים ומנהלים כדי להימנע מהטיות הנובעות ממקור אחד.

ניתוחי השונות מציעים כי סוג בית הספר מנבא את האפקטיביות הארגונית: הבדלים נמצאו בין קבוצת הביקורת לבין שתי הקבוצות בתי הספר הניסויים: לא נמצאו הבדלים בין בתי ספר ניסויים המצויים בתהליך ( עד 5 שנים) לבין בתי ספר ניסויים שסיממו התהליך (לאחר 5 שנים). ואף אפקט האינטראקציה המשמעותי שנמצא בין סוג בית הספר לאקלים תומך חדשנות, מנהל צ'מפיון, רגשות המנהל ביחסו לבית הספר ומטרותיו (בנפרד) מחזק ממצאים אלה. כך, שלתרומת המשתנים המתערבים (בנפרד) יש השלכות חיוביות של המשך צמיחה בית ספרית גם לאחר סיום ההטמעה. עוד עולה כי תחת תנאים חיוניים של כל אחד מהמשתנים המתערבים, כלומר כאשר המנהל פועל 'כצ'מפיון'' (מגן ומטפח חדשנות) והאקלים הארגוני מעודד תהליכי חדשנות מתחזקת המוטיבציה לביצוע בקרב המורים ככלל. דבר התורם לשיפור האפקטיביות גם בבתי ספר הלא ניסויים.

המחקר הנוכחי הוא חלוץ בתחומו, לראשונה נבחנה אמפירית האפקטיביות הארגונית של בתי ספר ניסויים לעומת בתי ספר שאינם ניסויים.

המחקר הרחיב הידע המושגי והאמפירי בתחום החדשנות והשלכותיה על האפקטיביות הבית ספרית. . ממצאי המחקר מבהירים כי בתנאים ארגוניים המעודדים אינטראקציות הדדיות בין המורים מתחזקת האחדות והשייכות בקרב המורים, והדינאמיקה הקולקטיבית המתפתחת של תלות וחליפין מפחיתה בעלויות את המחיר הפסיכו- חברתי (רמות לחץ וקונפליקט נמוכות ורמות לכידות חברתית גבוהות) ומגבירה תוצרים ארגוניים (חדשנות גבוהה ומחוייבות ביצועית קולקטיבית גבוהה). בנוסף, ניתן לומר כי ממצאי המחקר תומכים בשינוי מדיניות משרד החינוך הנעשה באמצעות גף ניסויים ויזמות הפועל לעודד בתי ספר לעסוק בחדשנות העולה מן השטח, קרי המרת מדיניות סמכותית ואחידה של 'מלמעלה למטה' למדיניות פתוחה ודמוקרטית של 'מלמטה למעלה'. מדיניות המאפשרת למורים ומנהלים להשפיע על המתרחש בבית הספר שלהם בהלימה לצרכי קהילת בית הספר.

כמו כן, הממצאים מדגישים את תפקידו הקריטי של מנהל בית הספר (סגנון מנהיגות ספיציפי והפגנת רגשות חיוביים) כדי להניע שינויים בבית הספר בהצלחה: ואף את חשיבות נוכחותם של תנאים ספציפיים בסביבת העבודה ( חזון משותף, מכוונות משימתית, תמיכה בחדשנות וביטחון פסיכולוגי) הנחוצים מחד לנטרול סכנות הכרוכות בהטמעת תהליך אינטנסיבי, מתמשך ורווי מתחים כחדשנות- הקוראת תיגר על הנוח והקיים ובמקביל מטפחים קידום חדשנות פדגוגית וארגונית בבית הספר.

ייחודו  של המחקר : הוא בבחינת המתרחש (רווחה נפשית ורמות הביצוע של המורים )בבתי ספר ניסויים המצויים בתהליך הניסויי
לעומת בתי ספר ניסויים שסיימו התהליך :

ואף בהשוואה שבין שתי קב' הניסויים לקב' ביקורת של ביס' רגילים שלא חוו הטמעת חדשנות כלל. במחקר השתתפו 50 ביס' ניסויים ו 25 ביס' מן השורה (N =כ 900 מורים, 75 מנהלים).