היבטים תרבותיים על אופי עניין התלמיד במדעים

Mary Ainley and John Ainley. "A Cultural Perspective on the Structure of Student Interest in Science", International Journal of Science Education, Vol. 33, No. 1, 1 January 2011, pp. 51–71.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

במאמר זה, בוחנים החוקרים את אופי העניין במדעים, כפי שמוצג בנתונים של התכנית הבינלאומית להערכת תלמידים PROGMME FOR INTERNATIONAL STUDENT ASSESSMENT (PISA) משנת 2006. הם דנים ביחסים בין מדידות של ידע, הנאה וערכים כמרכיבים של העניין במדע. העבודה בוצעה תוך הכרה שהרבה מהמודלים של מוטיבציה המופיעים בספרות פותחו במדינות מערביות. נבדק האם הדרכים בהן ידע, הנאה וערכים מחוברות ומשולבות במבנה העניין של התלמידים במדעים, עלולות להשתנות כתוצאה ממנהגים מסורתיים תרבותים והיסטוריים.

נבחרו ארבע מדינות לצורך הצגת ערכים תרבותיים סותרים כפי שהוגדרו ב-PISA ובסקר הערכים האירופי. המדינות הן, קולומביה, אסטוניה, ארה"ב ושבדיה. מתוארים מודלים המראים סטיות בהתאמה בארבע המדינות.

רוב ההיבטים של החיים במדינות מפותחות במאה ה-21 עוצבו בדרך כלשהי על ידי ידע מדעי. אפשרויות תעסוקה, גדלו באופן משמעותי למי שיש רקע ומיומנויות במדעים. על בסיס ממצאים שהתקבלו בסקר של התכנית הבינלאומית להערכת תלמידים (PISA) שנערך בשנת 2006 החוקרים ואנשי מדעים הביעו חשש שהירידה ברצון התלמידים ללמוד מדעים עלולה להוביל לירידה לרמה נמוכה יותר של הישגים המדעיים. בסקר מקביל, שנערך בשנת 2006 על ידי הארגון Organization for Economic Cooperation and Development's(OECD) מצאו החוקרים כי בנוסף להישגים, יש עוד תוצאה חשובה לאנשים הצעירים בימינו והיא, גישה שנותנת למעורבות במדע, מקום חשוב בחייהם גם בהווה וגם בעתיד. מטרה לימודית זאת, מוגדרת לעיתים, כמחוייבות ללימודים לאורך החיים, עם השלכות לא רק של בחירת קריירה מדעית, או השכלה בעתיד, אלא, יכולה לבוא לידי ביטוי דרך השתתפות בפעילויות מדעיות ופרוייקטים במסגרת הלימודית העכשיווית. בין הארצות השייכות לארגון OECD שהשתתפו בסקר PISA בשנת 2006 קיימת שונות תרבותית רחבה והמשימה הייתה למצוא איך מידת העניין, ההישגים והמעורבות במדעים, תלויה בהבנה ואיך תגובת התלמידים תושפע מהרקע התרבותי שלהם. בין הארצות המשתתפות,

 יש שפע של ממצאים להשפעת גורמים סוציואקונומיים על הישגי תלמידים, אבל זה רק היבט אחד מיני רבים של אפשרות מעורבות השפעה תרבותית על מידת העניין שתלמידים מגלים במדע. יכולים להיות גורמים תרבותיים, כבדי משקל הטבועים בהיסטוריה ובמסורת שישפיעו גם הם. מתוך סקר מקיף על אוכלוסית העולם שנערך בשנת 2005, זוהו שני כיוונים דו קוטביים תרבותיים מנוגדים, המורכבים מהמסורת מול החילוני-רציונלי,( tradition(T) versus secular-rational(SR) וההישרדות מול ערכים עצמיים. survival(S) versus self-expression(SE) .

היו מספר מדינות בהן הייתה סטיה גדולה לכיון ערכי מסורת והשרדות (T/S) גבוהים. לנציגת קבוצת מדינות זאת נבחרה קולומביה. מקבוצת מדינות שניה בעלות ערכים חילוניים והגיוניים חזקים מאד וערכי הישרדות (SR_S) נבחרה אסטוניה כמייצגת. ארה"ב נבחרה לייצג קבוצת מדינות שלישית הייתה בעלת תבנית חזקה מאד של צימוד מסורת עם ערכים עצמיים (T_SE) וקבוצת מדינות רביעית שמיוצגת על ידי שבדיה עם צרוף המחבר ערכים חילוניים-הגיוניים וערכים עצמיים (SR_SE). נבדקה איך השפעת הנאה, ידע ומרכיבים ערכיים על העניין שהתלמיד מגלה במדע ניתנים לניבוי מההשתתפות העכשיווית שלהם בפעילויות מדעיות והמוכנות שלהם למעורבות בעתיד.

לצורך האנליזה השתמשו החוקרים בערך האמין האמיתי הראשון הזמין, כמדד לידע מדעי. כל העניין במשתנים מדעים מוצג כהערכה משוקללת של אהדה (WLEs) weighted likelihood estimates ) של ניקוד המרכיבים בדרוג. בהמשך למודל של עניין, תהליכים שרואים בידע, הנאה וערכים כמרכיבים של עניין אישי, והדברים הקשורים הנלווים,שמשפיעים על מעורבות תלמידים ומעורבות חוזרת, נחקרו ההקשרים הבאים. החוקרים הניחו שההנאה מהמדע, ידע מדעי והחשיבות של לימוד מדעים (ערך כללי וערך אישי), ינבאו את מידת העניין הכללי בלימודי מדעים ובתמורה , ינבא על השתתפות בפעילויות הקשורות במדעים ומוטיבציה ללימוד מדעים עם הפנים לעתיד.

התבניות הסותרות של ממצאי הסקר בארצות השונות, מאמת את ההנחה הכללית שההיתייחסות השונה משקפת את המידה שבה מדע וטכנולוגיה טבועים במארג התרבותי של המדינה. ידע גם הוא מרכיב חשוב במודל הנבחן וחישבו את הידע המדעי הממוצע בכל מדינה. הוצעו שלושה מודלים לניתוח הממצאים. המודל הראשון הוא של עניין אישי במדעים. כל ההתאמות במודל 2 חלשות. הערוצים החזקים במודל 3 מחברים ערך אישי דרך ההנאה מהמדע לעניין כללי במדע ולמעורבות עכשיווית ועתידית . עניין כללי במדע מוסיף במידה פחותה אבל משמעותית לניבוי של השתתפות ומעורבות במדע בעתיד.

על בסיס ממצאים אלה נראה שהניקוד על מדידות של עניין במדע כפי שהן מופיעות במחקר זה צריך להיות חלק מרשת של תהליכים קשורים. ברור שתלמידים שהתנסו בהנאה כשלמדו מדעים, ערים יותר לכך שלמדע יש חשיבות אישית והם בעלי משיכה חזקה למעורבות עתידית ויש הוכחות לכך שכיוונים שכאלה משפיעים על התנהגות התלמידים.

האנליזה המוצגת כאן מהווה הרחבה של מודל בסיסי ובאה להראות שקיימים הבדלים חשובים בדרכים בהן מרכיבים הכרחיים אלה של עניין במדע מחוברים והבדלים אלה יכולים לשקף ניגודים ברקע התרבותי הרחב של התלמידים. מודלים B,C המתוארים במחקר זה, ממקמים את ההנאה מהמדע כמרכיב מרכזי ברשת של יחסים בתוך סט משתנים של עניין במדע. החוקרים מסיקים מבסיס הנתונים של מחקר זה שתכניות בהוראת המדעים שמתקבלות על ידי התלמידים כבעלות חשיבות אישית ושהם נהנים לבצע, תהיינה משולבות בעניין חזק יותר בלימוד מדעים.

מאמצים להגברת המשיכה של התלמידים למדעים, חייבים להתייחס לעובדה שכל המודלים הצביעו על תפקיד מרכזי להנאה שבמדע במסלולים הקושרים ערך אישי, עניין ופעילויות מדעיות נוכחיות עם כוונות לקחת חלק בפעילויות מדעיות בעתיד. הבדלים בין עוצמת החיבור בין ידע מדעי ועניין במדעים תומכים בטענה כי הקשר בין ידע, הנאה וערכים חייב להיות מובן ביחס להקשר החברתי, תרבותי הרחב של התלמידים.