היבטים לשוניים וחברתיים-תרבותיים בהפקת שיח כתוב ושיח דבור בקרב לומדים יוצאי אתיופיה בישראל

שלייפר, מ' (2014). היבטים לשוניים וחברתיים-תרבותיים בהפקת שיח כתוב ושיח דבור בקרב לומדים יוצאי אתיופיה בישראל. בתוך ס' דוניצה-שמידט וע' ענבר-לוריא (עורכות), סוגיות בהוראת שפות בישראל: חלק א' (עמ' 200-185). תל-אביב: מכון מופ"ת.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

קליטתם של יוצאי אתיופיה בישראל העמידה אתגרים של ממש לפני גורמים מקצועיים העוסקים בהוראת השפה העברית כשפה שנייה לבני קהילה זו. אחד מדפוסי ההיקלטות המוצלחת בקרב מהגרים הוא היכולת שלהם ללמוד את השפה החדשה. יוצאי אתיופיה, שרבים מהם אינם שולטים אף בשפות האם הכתובות שלהם, עומדים מול אתגרים מורכבים: רכישת שפה שנייה ורכישת שפה כתובה לראשונה בחייהם.

במחקרים רבים העוסקים בלמידת שפה שנייה של מהגרים מקשרים לעיתים קרובות בין הגירה לבין השתייכות חברתית-כלכלית נמוכה. ממחקרים ישראליים, שבהם נבדק השימוש הלשוני בעברית של תלמידים יוצאי אתיופיה ושל תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, עלה שיש דמיון רב בין הקבוצות מבחינת השימוש הלשוני בשפה המדוברת ובשפה הכתובה.

מכאן שאותן תכניות הוראה לטיפוח השפה העברית כשפה שנייה יכולות לשמש את העוסקים בהוראה ללימוד שתי קבוצות אוכלוסייה – תלמידים מהגרים ובני המהגרים וגם תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. עם זאת עולה השאלה אם התלמידים יוצאי אתיופיה השיגו מראש תוצאות דומות לאלה של המשתייכים למעמד חברתי-כלכלי נמוך משום שהם נבחנו במבחנים מוטים מבחינה תרבותית.
כדי לנקוט התאמה (אקומודציה) נאותה של מבדקים סטנדרטיים שאינם מותאמים לתרבות, יש להתחשב בדפוסי התקשורת, באסטרטגיות הלמידה והחשיבה, במערכות הסמלים המילוליים והלא מילוליים ובדרכי ארגון המידע הייחודיים לתרבות יוצאי אתיופיה. לאחר מכן יש להשוות בין הנתונים המתקבלים מהמבדקים הסטנדרטיים לבין אלה שמתקבלים מהמבדקים המותאמים לתרבות, ולראות אם אכן יהיו הבדלים ניכרים בתוצאות.

רק כך נוכל לדעת אם ההשתייכות התרבותית של יוצאי אתיופיה משפיעה על ההישגים שלהם בשפה. היום עדיין אין מבדקים המותאמים לתרבות של אוכלוסיית התלמידים יוצאי אתיופיה, ולכן כלי ההערכה המקובלים אינם מסוגלים להבחין בין הידע האורייני הייחודי ליוצאי אתיופיה לבין הידע האורייני של הבאים ממעמד חברתי-כלכלי-נמוך.

מטרת מאמר זה היא לבדוק אם ההשתייכות של תלמידים יוצאי אתיופיה למעמד חברתי-כלכלי נמוך היא הגורם המשפיע ביותר על הישגיהם בשפה, ולאו דווקא השתייכותם לקבוצה אתנית מסוימת, או העובדה שהם מהגרים. הטענה המרכזית של מאמר זה היא שמדידת הישגיהם של עולי אתיופיה באמצעי מדידה סטנדרטיים מערביים, שאינם רגישים לתרבותם ולמגוון סוגי הידע האורייני המאפיינים את הקהילה, עלולה להשפיע על רמת הישגיהם.

במאמר מוצגים מחקרים ותכניות התערבות שבהם ניסו החוקרים – ובין השאר, מחברת מאמר זה – להתאים לתרבות יוצאי אתיופיה את כלי ההערכה ואת המתודולוגיה המחקרית, הקשורים לרכישת העברית המדוברת והעברית הכתובה. אחריהם מפורטים סוגי ההתאמות התרבותיות שעשויים לשפוך אור על ההתנהגויות התקשורתיות והאורייניות הייחודיות לבני הקהילה האתיופית. בסיום המאמר מוצגות המלצות לטיפוח העברית כשפה שנייה והמלצות למחקר עתידי.