היבטים חברתיים ורגשיים בנגישות של ילדים עם מוגבלות פיזית בחברה הערבית הבדואית בנגב: תפיסות הורים
אבו עג'אג', א' (2018). היבטים חברתיים ורגשיים בנגישות של ילדים עם מוגבלות פיזית בחברה הערבית הבדואית בנגב: תפיסות הורים. כנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי, רמת גן
כיצד מטפלת מערכת החינוך במגזר הבדואי בנגב, ובמיוחד בילדים בדואים הסובלים ממוגבלות פיסית? בשאלה זו עסקה הרצאתו של ד"ר איברהים אבו עג'אג' בכנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי שנערך ביוני 2018 ברמת-גן.
בנגב מתגוררים 270 אלף בדואים, כ-128 אלף מהם ב-35 כפרים לא מוכרים. זו הקבוצה הענייה ביותר בישראל, הסובלת משיעורי האבטלה הגבוהים ביותר. לדברי ד"ר אבו עג'אג', הכפרים הבלתי מוכרים מצויים בבועה משפטית ופוליטית, וסובלים מאפליה בתקציבים ובתכנון. אפליה זו מתבטאת בתחום החינוך בהיעדר בנייה מספקת של בתי ספר וכתוצאה מכך ילדים רבים נאלצים לעבור מרחק רב כדי להגיע ללימודים. במציאות בה רק לנשים בדואיות מעטות יש רישיון נהיגה, הדבר קשה במיוחד.
כמו כן, ילדי המגזר כמעט שאינם נהנים מפעילות חברתית אחר-הצהריים בגלל מיעוט מתנ"סים, חוגים ופעילויות שונות שבדרך כלל ממומנים לפחות בחלקם על ידי המדינה או המועצות המקומיות. לדברי ד"ר אבו עג'אג', גם במקרים המעטים מדי שנבנים בתי ספר חדשים במגזר הבדואי בנגב, אין בהם נגישות והדבר מקשה על שילובם של ילדים הסובלים מנכויות וממגבלות פיזיות.
לקריאה נוספת