הטמעת החינוך לחשיבה במערכת החינוך; רפורמה פדגוגית "על אש קטנה"

הרפורמה הפדגוגית, החשובה להתאמת הרלוונטיות של מערכת החינוך הישראלית למאה ה 21- , מתנהלת באיטיות ובהיקף מצומצם.
תלמידים, ב 26- תיכונים ברחבי הארץ, משתתפים בשנת הלימודים הנוכחית בתוכנית ניסוי שמובילה המזכירות הפדגוגית.
במסגרת התוכנית ממירים התלמידים אחת מבחינות החובה לבגרות, ברמת שתי יחידות לימוד, בעבודת חקר. תחומי הדעת שבהם מתקיים הניסוי הם; אזרחות, ספרות והיסטוריה בחינוך הממלכתי והיסטוריה בחינוך הממלכתי דתי. הערכת התלמידים המשתתפים בתוכנית בתעודת הבגרות מתבססת במחציתה על בחינות פנימיות במקצוע ובמחציתה - על תהליך הלמידה, כפי שהוא מתועד בתלקיט של התלמיד  )פורטפוליו( ועל התוצר - עבודת חקר קבוצתית או אישית.
העבודה הכתובה מוערכת גם על ידי מעריך חיצוני. הניסוי מתקיים במסגרת מדיניות משרד החינוך להטמעת החינוך לחשיבה במערכת, המכונה גם "האופק הפדגוגי".
בראיון ל"קו לחינוך" מציינת האחראית על תחום החינוך לחשיבה במזכירות הפדגוגית, עדה רוזנברג, כי מטרותיה של תכנית הניסוי הן לאפשר לתלמידים ללמוד בדרך החקר, להקנות להם מיומנויות חשיבה ולמידה עצמית וגם לגוון את דרכי ההערכה. לדברי תלמיד המשתתף בתוכנית; "לבחינת הבגרות אנו לומדים ומשננים ו"שופכים" בבחינה ושוכחים. כאן עבדנו קשה והידע הוא שלנו. ברור שנזכור את מה שלמדנו בעבודה". לדברי רוזנברג, הכוונה היא שבעתיד תהיה אפשרות לכל התלמידים להגיש עבודת חקר במקום להיבחן בבחינת הבגרות באחד ממקצועות החובה.
תוכנית הניסוי היא רק אחת ממגוון הפעולות לקידום החינוך לחשיבה במערכת החינוך, שמובילה בארבע השנים האחרונות המזכירות הפדגוגית "עקב בצד אגודל". מדובר בשינוי איטי אך עקבי, שהיקפו עדיין מצומצם. כזכור, לפני כארבע שנים הכריזה יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר, פרופ' ענת זוהר, על מדיניות פדגוגית רחבת היקף בשם "האופק הפדגוגי". המרכיב העיקרי של מדיניות זו היה מעבר מהוראה-למידה, המבוססת רובה ככולה על הקניית ידע, להוראה-למידה המדגישה הבנה מעמיקה והקניית מיומנויות חשיבה המתאימות למאה ה 21- , כמו בניית טיעונים, שאילת שאלות, עריכת השוואות, הסקת מסקנות ופתרון בעיות מורכבות. בחינוך לחשיבה נדרשת מהתלמידים גם חשיבה מטה קוגניטיבית - "חשיבה על החשיבה", שבמסגרתה התלמידים משחזרים יחד עם המורה את מהלכי החשיבה שעשו, מאפיינים אותם, דנים בהם, וכל זאת על מנת לשפר את היכולות שלהם גם בעתיד כשילמדו נושא חדש. בעת ההכרזה על האופק הפדגוגי היה מדובר על רפורמה של ממש במערכת החינוך, שתתבצע תוך חמש שנים. 
כמעט ארבע שנים אחר כך עומדות בראש סדר היום החינוכי והתקציבי של משרד החינוך רפורמות אחרות, שעיקרן שינוי מבנה שבוע העבודה והשכר של המורים. עם זאת, הרפורמה הפדגוגית ממשיכה, אולם בהיקף מצומצם בהרבה מהמתוכנן, וזוכה לתמיכתו של יו"ר המזכירות הפדגוגית הנוכחי, ד"ר צבי צמרת.