החזון החינוכי של סינגפור: תלמד פחות תכנים בכיתה (מורים)- ותאפשר לתלמידים ללמוד יותר לעומק Teach Less, Learn More

Robin Fogarty and Brian M. Pete. "The Singapore Vision: Teach Less, Learn More", In: James Bellance and Ron Brandt,( Editors); "21st Century Skills-Rethinking How Students Learn", Chapter 5, pp. 97-115. Solution Tree Press. 2010

תקציר :
פרק זה סוקר את ארבעת המרכיבים של מסגרת החשיבה החדשנית והחדשה בסינגפור עבור מערכת החינוך שלה. מסגרת חשיבה ותכנית אסטרטגית חינוכית זו נוצרה (Singapore Ministry of Education, 2004) בשנת 2004 וקיבלה לאחרונה מעמד של תכנית אסטרטגית רב-שנתית. מסגרת החשיבה הזו מורכבת, מארבעה רכיבים נפרדים אך קשורים זה בזה. הנדבך הראשון בתכנית חינוכית אסטרטגית זו : בניית מערך גרעיני של מיומנויות לחיים (חשיבה, יצירה, פתרון בעיות), עמדות (שיתוף פעולה, מעורבות) ונטיות (סובלנות לגבי אי-בהירות, התמדה) אצל התלמידים שייצרו את דפוס החשיבה של חדשנות ויוזמה, החיוניים לשגשוג ולרווחה של האדם ושל המדינה. המיומנויות של המאה ה-21 כוללות מיומנויות גלובליות של למידה וחדשנות; מיומנויות קריירה; מיומנויות של מידע, מדיה וטכנולוגיה; ומיומנויות חיים פרקטיות (משפחה, בית ספר, קהילה, מדינה ואומה). החזון "למד פחות, למד יותר" (Teach Less, Learn More) יושם בבתי ספר במסגרת למידה מופחתת תכנים הנקראת "Teach Less, Learn More (TLLM) Ignite Schools". בתי ספר אלה מתמקדים בקידום העניין הפנימי בלמידה. אלה בתי ספר יסודיים ותיכוניים בגדלים שונים המונחים על-ידי משימות של מיומנות במסגרת של פחות תכני לימוד אך למידתם בצורה יותר מעמיקה.( Robin Fogarty and Brian M. Pete).

החזון החינוכי של סינגפור: תלמד פחות תכנים בכיתה (מורים)- ותאפשר לתלמידים ללמוד יותר לעומק, Teach Less, Learn More .

פרק זה , בקובץ המאמרים שיצא לאור בשנת 2010 , סוקר את ארבעת המרכיבים של מסגרת החשיבה החדשנית והחדשה בסינגפור עבור מערכת החינוך שלה. מסגרת חשיבה זו נוצרה לאחר כניסתה של סינגפור למאה ה-21 (Singapore Ministry of Education, 2004) בשנת 2004 . מסגרת החשיבה הזו מורכבת, כאמור, מארבעה רכיבים נפרדים אך קשורים זה בזה:

1) חזון עבור האומה כולה;
2) חזון עבור החינוך הסינגפורי;
3) חזון עבור יישום שינוי חינוכי;
ו-4) חזון עבור המבנים השיתופיים – קהילות הלמידה המקצועית- ההכרחיים כדי לעגן את השינוי בכל בית ספר.

מסגרת החשיבה

חזון אחד: החזון עבור האומה
החזון הראשון במסגרת העבודה הוא "חושבים על בתי הספר, לומדים את האומה". המשמעות של החזון הזה היא בניית מערך גרעיני של מיומנויות לחיים (חשיבה, יצירה, פתרון בעיות), עמדות (שיתוף פעולה, השתאות) ונטיות (סובלנות לגבי אי-בהירות, התמדה) אצל התלמידים שייצרו את דפוס החשיבה של חדשנות ויוזמה, החיוניים לשגשוג ולרווחה של האדם ושל המדינה.
בסינגפור קיימת סינכרוניות בין העיר, המדינה והארץ שמאפשר לממשלה לתכנן, ליישם ולתמוך בשינוי נרחב. ועל כן, ניתן לפתח תמיכה בתוך הקהילה, בתי הספר והמדינה.

חזון שני: חזון עבור החינוך
החזון השני במסגרת העבודה הוא "למד פחות, למד יותר" (Teach Less, Learn More).
חזון זה מאפשר לגשר בין החינוך של המאה ה-20 למיומנויות של המאה ה-21.
המיומנויות של המאה ה-21 כוללות מיומנויות גלובליות של למידה וחדשנות; מיומנויות קריירה; מיומנויות של מידע, מדיה וטכנולוגיה; ומיומנויות חיים פרקטיות (משפחה, בית ספר, קהילה, מדינה ואומה). החזון "למד פחות, למד יותר" (Teach Less, Learn More) מתבטא בפיילוט לבתי ספר הנקרא "Teach Less, Learn More (TLLM) Ignite Schools". בתי ספר אלה מתמקדים בקידום העניין הפנימי בלמידה. אלה בתי ספר יסודיים ותיכוניים בגדלים שונים המונחים על-ידי משימות של מיומנות.

חזון שלישי: החזון ליישום
הרכיב השלישי הוא "Tight, Loose, Tight". לפי מרכיב זה יש צורך בדבקות בעקרונות תכנון מרכזיים (Tight) עם התאמות לצרכים, למשאבים ולאילוצים שמתרחשים בכל בית ספר או מחוז (loose), כאשר אלה לא מתנגשים עם מסגרת עבודה תיאורטית (tight) ועם המטרות המוצהרות והתוצאות הרצויות (tight ).

חזון רביעי: החזון לשיתוף פעולה
הרכיב הרביעי הוא קהילות למידה מקצועיות (Professional Learning Communities).
בחזון זה, בתי הספר בסינגפור מקבלים אפשרות להתפתח באופן מקצועי כדי לתפקד כקהילות למידה מקצועיות (PLC) עם משאבים הזמינים דרך משרד החינוך, רשת TLLM של בתי הספר, ודרך הצוותים של תכנון ההתפתחות המקצועית שלהם. קהילות הלמידה המקצועית (PLC) נמצאות בכל TLLM Ignite School.
ה- TLLM Ignite Schools מחויבים לחזון קהילות הלמידה המקצועית. משרד החינוך מצפה שבתי הספר הללו יציגו את ההתקדמות שלהם מדי שנה. בתי הספר מורכבים מצוותי למידה, שחברי הצוות עובדים יחד בשיתוף פעולה מובנה כדי להניע את תהליך היישום. חברי הצוות מחויבים ליישם את התוצאות של קהילות הלמידה המקצועית שלהם. ובסוף, התהליך מניב קשרי הוראה ולמידה.

"תלמד פחות, למד יותר" (Teach Less, Learn More).
כעת מתמקד הפרק ברכיב השני של מסגרת החשיבה, בחזון שמשמעותו ",תלמד פחות בביה"ס, אך למד יותר לעומק " (Teach Less, Learn More). המחברים טוענים כי הרעיון הניצב מאחורי חזון זה משמעותו כי הלמידה נמשכת לאורך החיים.
הם מפרקים את המושג לשני מושגים: תלמד פחות (Teach Less) ולמד יותר (Learn More).

הם מסבירים שהרעיון "תלמד פחות" (Teach Less) מתייחס לכך שעולם הידע מתרחב מדי יום בקצב כמעט בלתי נתפס. תכנית הלימודים מוצפת במידע. והציפייה היא שהמורים יספגו את כל הידע בתחום שאותו הם מלמדים ויתעדכנו במגוון רחב של נושאים, כגון: פוליטיקה, כלכלה, רפואה, טכנולוגיה ועוד. בנוסף, הטכנולוגיה מגבירה את עומס המידע. וכיום, עולם הדיגיטלי בתחום החינוך שקוע בעידן של למידה בכל מקום ובכל זמן עם פלטפורמות של Blackboard ו-Moodle ולוחות מידע משותף (Whiteboards) אינטראקטיביים.
על כן, קהילות הלמידה המקצועית של המורים ניסו להבין מה הכוונה ב"תלמד פחות" (Teach Less).
הם הגיעו למסקנה שהכוונה היא "מה ללמד וכיצד ללמד?"
"מה ללמד?" מתייחס לבעיה של איכות/כמות של תכנית הלימודים ו"כיצד ללמד?" מתייחס ישירות לשיטות ההוראה.

"למד יותר" (Learn More)
המורים ב- TLLM Ignite School החלו להתבונן בסוגיה של איכות/כמות החומר בצורה אחרת.
בעוד המערכת שבה הם עובדים התייחסה לתכנית הלימודים לפי כמות החומר הנלמד, הם מצאו שיש להעביר את המוקד של למידה במאה ה-21 למיומנויות חיים שמתייחסות לאיכות של תוצרי התלמיד.

שאלת ה"מה". הדיונים בקהילות הלמידה המקצועית פנו לרעיון של כישורי חיים. חברי הצוות ראו כיצד המיומנויות של לדעת מה ללמוד, למידה המבוססת על בעיות, קבלת החלטות וטכנולוגיה צריכה להישזר בתוך החומר הנלמד ככלים של למידה לאורך החיים.

שאלת "האיך". במהלך הפגישות של קהילות הלמידה המקצועית, שאלו חברי הצוות את עצמם כיצד ללמד, כיצד להעביר את המידע. הם גילו שהמושג " תלמד פחות" (Teach Less) משמעו שימוש ברפרטואר הוראה רחב יותר: מתודולוגיות אינטראקטיביות, למידה תוך התנסות, אינטראקציות שיתופיות ולמידה רב-אופנית בכיתה.
קהילות הלמידה המקצועית של המורים גם הבינו כי התלמידים כיום לומדים יותר באמצעות השליטה שלהם באמצעי הטכנולוגיה השונים.

הפרק מביא שתי דוגמאות ליישום המסקנות שאליהן הגיעו המורים בקהילות הלמידה המקצועית. דוגמא אחת היא מבית ספר יסודי, שבו לימדו את התלמידים שיטה כדי להבין טקסט סיפורי. המורים שמו דגש על הבנת התלמידים לגבי (1) לדעת מה הם יודעים; (2) לדעת מה הם לא יודעים; (3) לדעת מה לעשות כאשר הם לא יודעים.
התלמידים הללו למדו כיצד לקודד ולפענח טקסט סיפורי כדי להבין אותו טוב יותר.

הדוגמא הנוספת היא לגבי בית ספר תיכון. בדוגמא זו, בית הספר שיתף פעולה עם התעשייה והשתמש בגישה של למידה המבוססת על למידה מאותגרת פתרון בעיות (Problem-based learning) עם למידה מובחנת וסט מיוחד של כלים דיגיטליים ללמידה המבוססת על פתרון בעיות (PBL) שמובילים את התלמידים להשתמש בטכנולוגיות של מידע ותקשורת. בפרויקט זה התלמידים מעריכים מקורות מידע ומעבירים רעיונות באמצעות כלי המדיה השונים.

לסיכום, צוות המורים הבין כי החזון של "תלמד פחות (Teach Less) ולמד יותר (Learn More)" משמעו ללמד עם להט וחזון לגבי מה שמלמדים יחד עם רלוונטיות כיצד ללמד.  הדגש היה בהפחתת התכנים אך בהעמקת הלמידה. המורים מתחילים לראות את תכנית הלימודים הכוללת כשזורה במיומנויות של המאה ה-21.

ראה גם :

Educational reform in Singapore: from quantity
to quality

 Education Reforms in Singapore: From "Thinking Schools, Learning Nation" to "Teach Less Learn More"

Transforming learning from quantity to quality

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י מיכל זרזבסקי , מידענית ועורכת תוכן במכון מופ"ת