הוראת המושג ויראלי: שימוש במחשבים ניידים, כוננים ניידים וסרטי וידאו מיוטיוב כדי להדגים את המבנה ודרך הפעולה של וירוסים

Crawford, C., Beason-Abmayr, B., Eich, E., Scott, J., & Nichol, C. (2014). GOING VIRAL. Science Teacher, 81(6), 51-56.

המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

וירוסים נמצאים בכל מקום, מסביבנו ובתוכנו. הם משתכפלים בתוך התא של האורגניזם החי. לפי הערכה 1.6 מיליון עד 40 מיליון וירוסים, תופסים כל מטר מעוקב של אויר שאנחנו נושמים. הפעילות המתוארת במאמר זה עוזרת לתלמידים להבין איך המבנה של הוירוס מאפשר לו להדביק קבוצה מסויימת של אורגניזמים וסוגי תאים. התלמידים גם מגלים את הקשר שבין מרכיבי הווירוס למנגנון השכפול שלו.

הפעילות בעבודה זאת עושה שימוש בטכניקות של למידה פעילה הכוללת מעורבות תלמידים בהצגה הניתנת למימוש של תהליך ביולוגי, שהופכת אותם למשתתפים פעילים בכיתה. תלמיד המעורב בלמידה פעילה, מגלה תהליכים ומיישם מידע חדש, לפתרון בעיות. בעוד שהמורה משמש כמאמן או גורם מזרז, התלמידים יוצרים את ההבנות שלהם מהמושגים. פעילות תלמידים הקשורה לנושא בכיתה תגרום להשגת רמות גבוהות יותר של הישגים מכל רקע סוציו-אקונומי.

הפעילות

נעשה שימוש בוידאו מתוך ה-You Tube הנקרא, התקפת השפעת, כדי להכיר באופן פשוט, איך וירוסים פועלים. סרט הוידאו עושה שימוש באנלוגיה של מנעול ומפתח כדי להסביר איך הוירוס נקשר לתא הפונדקאי שלו. הפעילות בכיתה כוללת עבודת צוות של שלושה עד שישה תלמידים, כל אחד, הבנויים על אותה אנלוגיה.

בסיום הפעילות התלמידים יוכלו:

- לזהות את מבנה הוירוס שעושה אותו לבעל יכולת הדבקה של תאים
מסוימים;

- להסביר איך השכפול שונה עבור וירוסי DNA וירוסי RNA ורטרו וירוסים;

- השוואת וירוסים על בסיס הדרך שבה המבנה הגנטי משפיע על כיוון השכפול;

- להסביר איך למודל זה, כמו לכל המודלים האחרים, יש יתרונות וחסרונות.

פעילות זאת מציעה שתי צורות של הערכה מעצבת. בראשונה, קבוצות התלמידים משוות את ההערות שלהן לסרטון הווידאו, מתנסות ומתאמנות בתהליך בדיקה עצמי. הקבוצות תציינה כל סתירה בהערות שלהן לפני שהן מציגות את ההצגה שלהן. הצורה השניה להערכה היא הצגה כיתתית. ההצגה מאפשרת למורה להעריך ולקבוע באיזה אפקטיביות כל קבוצה מתארת את המבנה והשכפול של הווירוס שלהן.

הערכה מסכמת ניתנה על ידי מורים שניסו בעצמם את הפעילות. על בסיס הערכות אלה עולה אתגר אופציונלי: לאפשר לתלמידים לבנות "סופר-וירוס" משלהם, על בסיס הידע שרכשו.

במחקר זה התמודדו עם נושא ה'מבנה-פעילות' שהוגדר בארה"ב על ידי ה-Next Generation Science Standards כבעל חשיבות בהוראת הביולוגיה. בדרך כלל האינטראקציה בין המבנה לפעילות מודגמת בעזרת מודלים של חלבון-חלבון. נוסף לכך, מחקר זה ממחיש שהמבנה של החומר הגנטי בתוך הוירוס משפיע על תהליך השכפול שלו.

בחירת חומר מתאים ללימוד בכיתה נותן לתלמידים אפשרות התנסות בבחירת חומר רלוונטי המכוון להתמודד עם שאלה או בעיה. המחקר האיר בדרך חדשה את הנושא לתלמידים מעבר למה שנלמד בעזרת אנימציה והרצאות, ותרם לפיתוח חשיבה ברמה גבוהה.

 לסקירת ביקורת באנגלית על המאמר