הוראה פרטנית בכיתה או הוראה בקבוצה קטנה/ מזווית המורה
מאת: נורית אלקלעי
לחצו כדי להאזין לפריט
מאת : נורית אלקלעי
החשש של המורה מהקבוצה הקטנה נובע גם מהעובדה, שבקבוצה קטנה יש "אינטימיות" בין המורה והתלמיד/ים. מורים לא רוצים (ברוב המקרים) להגיע לאינטימיות עם תלמידיהם. נוח להם לשמור על "דיסטאנס" . אני המורה ואתה התלמיד ! "שבירת המסגרת הכיתתית" מעוררת "חרדה" אצל חלק מהמורים.
אז איך באמת עוברים להוראה פרטנית איכותית? ואיך יצליחו המורים שלנו ללהטט (להטוטים) בין שני המצבים, כאשר בחלק מהיום הם נדרשים להוראה בכיתה מלאה ובחלקו האחר להוראה פרטנית.
הוראה פרטנית- הזדמנות פז
מקובל לחשוב שהוראה פרטנית, המותאמת לכל תלמיד, בקבוצות קטנות קלה ונוחה יותר עבור המורה. לרוב אכן נחסכת מהמורה עמידה על כללי משמעת, כפי שנדרש ממנו בהוראה בכיתה מלאה. נינוחות זו היא הבסיס למצב של התייחסות אחרת מצידו של המורה לשיעור ולתלמידיו. קבוצה קטנה היא הזדמנות פז לקשר חם, רגיש, אישי ואכפתי כלפי כל תלמיד. בנועם ובנינוחות יכול המורה לאפיין את יכולותיו של כל תלמיד, וללמדם מתוך הבנת צרכיהם האישיים האמיתיים.
המאמר המלא של נורית אלקלעי :
" אופק חדש" הציף את העובדה שלמורים שלנו קל ונוח יותר ללמד בכיתה מלאה מאשר להורות בקבוצה קטנה.( תלמיד אחד עד חמישה תלמידים). אין זה סוד שכאשר מורה טוען " למדתי את הנושא" הוא אכן עשה זאת, אך נשאלת השאלה האם אכן, הפנים התלמיד ורכש את המיומנות או הידע החדש שנלמד?
אני הכותבת חשה הערכה עמוקה לעבודתם ה"קדושה" של המורים במערכת החינוך בישראל, אני מקדימה אמירה זו לבל יתפרשו דברי כביקורת על עבודתם הקשה, האחראית והמתסכלת לעיתים, של מורי ישראל.
כאשר בודקים את היתרונות הגלויים והנסתרים בהוראה בכיתה מלאה מגלים עד כמה העניין מורכב. בשורות אלו אנסה להצביע עליהם:
א. הנוחות הקיימת אצל מרבית המורים המנוסים, מסורים והותיקים, ב" מוכר הבטוח והחביב" היא נוחות מפתה ביותר. למרבית המורים ישנם מערכי שיעור איכותיים מוכנים בהם הם נעזרים כדי שלא "להמציא את הגלגל שוב ושוב". גם אם יוגמשו מערכי שיעור אלו הם מכוונים להוראה בכיתה מלאה.
ב. בהוראה בכיתה מלאה, המורה שולט ומנהיג את התנהלות הכיתה כקבוצה אחת, (לעיתים שתיים) שליטה זו מקנה למורה תחושת בטחון וסיפוק. " כשהכול מתנהל כשורה" המציאות בכיתה היא של מורה מלמד, התלמידים חלקם קשובים ועוקבים אחר הנאמר וחלקם מ"עבירים את הזמן" בעיסוקים שונים שאינם גורמים להפרעה משמעותית בכיתה. תחושה זו היא נוחה, ואף מספקת תחושת הצלחה בהוראה.
ג. הכיתה המלאה מהווה לעיתים "תירוץ" מסוים ונוח לחוסר יכולתו של המורה להגיע לכל תלמיד באופן אישי. בהוראה פרטנית על המורה להבין היכן נמצא התלמיד, וממקום זה עליו ללמדו ולקדמו.
ד. הערכת עבודת התלמידים לכאורה קלה יותר בקבוצה פרטנית, אך המורים שלנו רגילים להתייחס להערכה כאל הערכה בה מושווים כל תלמידי הכיתה זה לזה, ובהתאם למצאי והישגי חבריהם הם מוערכים. בקבוצה פרטנית הערכת התלמידים היא המעצבת את תכנית ההוראה האישית לקידום כל תלמיד בקבוצה.מחויבות המורה להישגים ברורה ומחייבת.
ה. החשש של המורה מהקבוצה הקטנה נובע גם מהעובדה, שבקבוצה קטנה יש "אינטימיות" בין המורה והתלמיד/ים. מורים לא רוצים (ברוב המקרים) להגיע לאינטימיות עם תלמידיהם. נוח להם לשמור על "דיסטאנס" . אני המורה ואתה התלמיד ! "שבירת המסגרת הכיתתית" מעוררת "חרדה" אצל חלק מהמורים.
אז איך באמת עוברים להוראה פרטנית איכותית? ואיך יצליחו המורים שלנו ללהטט (להטוטים) בין שני המצבים, כאשר בחלק מהיום הם נדרשים להוראה בכיתה מלאה ובחלקו האחר להוראה פרטנית.
הוראה פרטנית- הזדמנות פז
מקובל לחשוב שהוראה פרטנית, המותאמת לכל תלמיד, בקבוצות קטנות קלה ונוחה יותר עבור המורה. לרוב אכן נחסכת מהמורה עמידה על כללי משמעת, כפי שנדרש ממנו בהוראה בכיתה מלאה. נינוחות זו היא הבסיס למצב של התייחסות אחרת מצידו של המורה לשיעור ולתלמידיו. קבוצה קטנה היא הזדמנות פז לקשר חם, רגיש, אישי ואכפתי כלפי כל תלמיד. בנועם ובנינוחות יכול המורה לאפיין את יכולותיו של כל תלמיד, וללמדם מתוך הבנת צרכיהם האישיים האמיתיים.
הוראה פרטנית נינוחה שתעשה ממקום רגוע ואוהב תצמיח תלמיד האחראי להתקדמותו וללמודו.
ידע חדש נרכש בעזרת קישור הידע חדש, לידע הקודם של הלומד, חשוב שיהיה אוטנטי לעולם התוכן שלו, רלוונטי למציאות חיו הצעירים. בהוראה פרטנית קל ונוח לפתח בלומד יכולות לרפלקציה על עבודתו ותהליך הלמידה שלו. קבוצה קטנה היא אידיאלית להוראה איכותית כזו.
הערכה בהוראה זו תשען על יכולות התלמיד להעריך את עצמו, כאשר הפערים בין הערכת המורה להערכת התלמיד יהיו הבסיס לדיאלוג בונה ומקדם ביניהם.
יתרונה של מסגרת ההוראה הפרטנית, הוא באפשרות שהמורה יתייחס ליכולת הביצוע האמיתית של התלמידים, כנקודה להתחלת הטיפוח והפיתוח של התלמיד. במסגרת זו יוכל המורה להתמקד בקידום הישגים לימודיים, טיפוח מיומנויות חשיבה ולמידה וחיזוק הדימוי העצמי של הלומד, כבעל יכולת ומסוגלות.
בהוראה פרטנית מוצעת למורה הזדמנות נפלאה להיות מלווה ומקדם אמיתי של התלמיד מתוך התייחסות אישית לכל לומד וראיית צרכיו האישיים, בעוד בכיתה השלמה, ההתייחסות היא לישות אחת בעלת צרכים ויכולות אחידות.
שיתוף הלומד בתכנון ובניית תכנית הלימודים האישית הוא בסיס לפיתוח אמון, התורם להעלאת המוטיבציה ללמידה והישגים. מומלץ להכין יחד את כלי המעקב וההערכה לתכנית הלימודים במגמה להעביר ללומד את האחריות למשימותיו והישגיו.
לסיום " אופק חדש" הוא הזדמנות לעשות מעשה אמיתי במערכת החינוך בישראל, אם נשכיל ל"מקסם", ( הכוונה שנהנה מהקסם וגם נפיק את המקסימום), את האפשרויות שגלומות בהוראה פרטנית.
ראה גם :
מאת: נורית אלקלעי
לחצו כדי להאזין לפריט
מאת : נורית אלקלעי
החשש של המורה מהקבוצה הקטנה נובע גם מהעובדה, שבקבוצה קטנה יש "אינטימיות" בין המורה והתלמיד/ים. מורים לא רוצים (ברוב המקרים) להגיע לאינטימיות עם תלמידיהם. נוח להם לשמור על "דיסטאנס" . אני המורה ואתה התלמיד ! "שבירת המסגרת הכיתתית" מעוררת "חרדה" אצל חלק מהמורים.
אז איך באמת עוברים להוראה פרטנית איכותית? ואיך יצליחו המורים שלנו ללהטט (להטוטים) בין שני המצבים, כאשר בחלק מהיום הם נדרשים להוראה בכיתה מלאה ובחלקו האחר להוראה פרטנית.
הוראה פרטנית- הזדמנות פז
מקובל לחשוב שהוראה פרטנית, המותאמת לכל תלמיד, בקבוצות קטנות קלה ונוחה יותר עבור המורה. לרוב אכן נחסכת מהמורה עמידה על כללי משמעת, כפי שנדרש ממנו בהוראה בכיתה מלאה. נינוחות זו היא הבסיס למצב של התייחסות אחרת מצידו של המורה לשיעור ולתלמידיו. קבוצה קטנה היא הזדמנות פז לקשר חם, רגיש, אישי ואכפתי כלפי כל תלמיד. בנועם ובנינוחות יכול המורה לאפיין את יכולותיו של כל תלמיד, וללמדם מתוך הבנת צרכיהם האישיים האמיתיים.
המאמר המלא של נורית אלקלעי :
" אופק חדש" הציף את העובדה שלמורים שלנו קל ונוח יותר ללמד בכיתה מלאה מאשר להורות בקבוצה קטנה.( תלמיד אחד עד חמישה תלמידים). אין זה סוד שכאשר מורה טוען " למדתי את הנושא" הוא אכן עשה זאת, אך נשאלת השאלה האם אכן, הפנים התלמיד ורכש את המיומנות או הידע החדש שנלמד?
אני הכותבת חשה הערכה עמוקה לעבודתם ה"קדושה" של המורים במערכת החינוך בישראל, אני מקדימה אמירה זו לבל יתפרשו דברי כביקורת על עבודתם הקשה, האחראית והמתסכלת לעיתים, של מורי ישראל.
כאשר בודקים את היתרונות הגלויים והנסתרים בהוראה בכיתה מלאה מגלים עד כמה העניין מורכב. בשורות אלו אנסה להצביע עליהם:
א. הנוחות הקיימת אצל מרבית המורים המנוסים, מסורים והותיקים, ב" מוכר הבטוח והחביב" היא נוחות מפתה ביותר. למרבית המורים ישנם מערכי שיעור איכותיים מוכנים בהם הם נעזרים כדי שלא "להמציא את הגלגל שוב ושוב". גם אם יוגמשו מערכי שיעור אלו הם מכוונים להוראה בכיתה מלאה.
ב. בהוראה בכיתה מלאה, המורה שולט ומנהיג את התנהלות הכיתה כקבוצה אחת, (לעיתים שתיים) שליטה זו מקנה למורה תחושת בטחון וסיפוק. " כשהכול מתנהל כשורה" המציאות בכיתה היא של מורה מלמד, התלמידים חלקם קשובים ועוקבים אחר הנאמר וחלקם מ"עבירים את הזמן" בעיסוקים שונים שאינם גורמים להפרעה משמעותית בכיתה. תחושה זו היא נוחה, ואף מספקת תחושת הצלחה בהוראה.
ג. הכיתה המלאה מהווה לעיתים "תירוץ" מסוים ונוח לחוסר יכולתו של המורה להגיע לכל תלמיד באופן אישי. בהוראה פרטנית על המורה להבין היכן נמצא התלמיד, וממקום זה עליו ללמדו ולקדמו.
ד. הערכת עבודת התלמידים לכאורה קלה יותר בקבוצה פרטנית, אך המורים שלנו רגילים להתייחס להערכה כאל הערכה בה מושווים כל תלמידי הכיתה זה לזה, ובהתאם למצאי והישגי חבריהם הם מוערכים. בקבוצה פרטנית הערכת התלמידים היא המעצבת את תכנית ההוראה האישית לקידום כל תלמיד בקבוצה.מחויבות המורה להישגים ברורה ומחייבת.
ה. החשש של המורה מהקבוצה הקטנה נובע גם מהעובדה, שבקבוצה קטנה יש "אינטימיות" בין המורה והתלמיד/ים. מורים לא רוצים (ברוב המקרים) להגיע לאינטימיות עם תלמידיהם. נוח להם לשמור על "דיסטאנס" . אני המורה ואתה התלמיד ! "שבירת המסגרת הכיתתית" מעוררת "חרדה" אצל חלק מהמורים.
אז איך באמת עוברים להוראה פרטנית איכותית? ואיך יצליחו המורים שלנו ללהטט (להטוטים) בין שני המצבים, כאשר בחלק מהיום הם נדרשים להוראה בכיתה מלאה ובחלקו האחר להוראה פרטנית.
הוראה פרטנית- הזדמנות פז
מקובל לחשוב שהוראה פרטנית, המותאמת לכל תלמיד, בקבוצות קטנות קלה ונוחה יותר עבור המורה. לרוב אכן נחסכת מהמורה עמידה על כללי משמעת, כפי שנדרש ממנו בהוראה בכיתה מלאה. נינוחות זו היא הבסיס למצב של התייחסות אחרת מצידו של המורה לשיעור ולתלמידיו. קבוצה קטנה היא הזדמנות פז לקשר חם, רגיש, אישי ואכפתי כלפי כל תלמיד. בנועם ובנינוחות יכול המורה לאפיין את יכולותיו של כל תלמיד, וללמדם מתוך הבנת צרכיהם האישיים האמיתיים.
הוראה פרטנית נינוחה שתעשה ממקום רגוע ואוהב תצמיח תלמיד האחראי להתקדמותו וללמודו.
ידע חדש נרכש בעזרת קישור הידע חדש, לידע הקודם של הלומד, חשוב שיהיה אוטנטי לעולם התוכן שלו, רלוונטי למציאות חיו הצעירים. בהוראה פרטנית קל ונוח לפתח בלומד יכולות לרפלקציה על עבודתו ותהליך הלמידה שלו. קבוצה קטנה היא אידיאלית להוראה איכותית כזו.
הערכה בהוראה זו תשען על יכולות התלמיד להעריך את עצמו, כאשר הפערים בין הערכת המורה להערכת התלמיד יהיו הבסיס לדיאלוג בונה ומקדם ביניהם.
יתרונה של מסגרת ההוראה הפרטנית, הוא באפשרות שהמורה יתייחס ליכולת הביצוע האמיתית של התלמידים, כנקודה להתחלת הטיפוח והפיתוח של התלמיד. במסגרת זו יוכל המורה להתמקד בקידום הישגים לימודיים, טיפוח מיומנויות חשיבה ולמידה וחיזוק הדימוי העצמי של הלומד, כבעל יכולת ומסוגלות.
בהוראה פרטנית מוצעת למורה הזדמנות נפלאה להיות מלווה ומקדם אמיתי של התלמיד מתוך התייחסות אישית לכל לומד וראיית צרכיו האישיים, בעוד בכיתה השלמה, ההתייחסות היא לישות אחת בעלת צרכים ויכולות אחידות.
שיתוף הלומד בתכנון ובניית תכנית הלימודים האישית הוא בסיס לפיתוח אמון, התורם להעלאת המוטיבציה ללמידה והישגים. מומלץ להכין יחד את כלי המעקב וההערכה לתכנית הלימודים במגמה להעביר ללומד את האחריות למשימותיו והישגיו.
לסיום " אופק חדש" הוא הזדמנות לעשות מעשה אמיתי במערכת החינוך בישראל, אם נשכיל ל"מקסם", ( הכוונה שנהנה מהקסם וגם נפיק את המקסימום), את האפשרויות שגלומות בהוראה פרטנית.
ראה גם :
לפריט זה התפרסמו 9 תגובות
אני כרגע עובדת בבית הספר ואני חושבת שהוראה פרטנית היא למידה משמעותית ואין ספק שהיא מניבה פירות מתוקים. ישנם ילדים שממש זקוקים להקשבה מלאה, לביטחון של המורה, ילד יכול לבטא את היכולות שלו לפעמים רק בלמידה פרטנית. אני מאוד מתחברת ללמידה פרטנית, למידה בקבוצות קטנות. ישנם ילדים שזאת הדרך היחידה להגיע אליהם ולהפיק מהם את המיטב. כאשר ילד יושב איתי בלמידה פרטנית אני ממש מרגישה שהביטחון שלו עולה והוא מצליח להביע את עצמו ולענות על שאלות מאשר ליד כל הכיתה , שם הוא מתבייש ולא יודע אם כדאי לו להשתתף. אני אישית חושבת שאם לבית הספר יש את המשאבים והאמצעים כדאי להגיע לכל ילד שצריך על מנת לגרום לו לשפר את ההישגים שלו ולהעלות את הביטחון העצמי שלו.
פורסמה ב 29/11/2020
ע״י שירן עבדיאן
הוראה פרטנית תקדם את הישגי התלמיד תחזק את הקשר בין המורה לתלמיד ויעלה את רמת הבטיחון ותחושת המסוגלות של התלמיד
פורסמה ב 19/11/2020
ע״י איריס כהן
הוראה פרטנית תקדם את הישגי התלמיד תחזק את הקשר בין המורה לתלמיד שיוביל להגברת אחריות ולשייכות לבית הספר. כמו כן יעלה את רמת הבטיחון ותחושת המסוגלות של התלמיד
פורסמה ב 19/11/2020
ע״י איריס כהן
הוראה פרטנית, תקדם את הישגיו הלמודיים של התלמיד, תחזק את הקשר בין המורה לתלמיד שיוביל את התלמיד להגברת אחריות ללמידה ולשייכות לבית הספר. כמו כן, יעלה את רמת הביטחון ואת תחושבת המסוגלות של התלמידים והמורים כאחד.
פורסמה ב 19/11/2020
ע״י איריס כהן
אני יודעת מהשטח שהרבה מורים לא רוו נחת מתכנית "האופק החדש". חשש של המורים עלול לפגוע גם בהתקדמות התלמידים ולא למצות את הפוטנציאל הגלום בתכנית זו בעיקר בשביל החינוך אבל לא רק אלא בשביל דור עתיד.
פורסמה ב 15/11/2020
ע״י נעמה נוב
אני בעד הוראה פרטנית ו/או למידה בקבוצות קטנות בשל היחס האישי והנינוח אותו מקבל הלומד בהתאם ליכולותיו וצרכיו.
הוא יכול להיות שותף לבניית התוכנית ולבטא את עצמו יותר בנינוחות לעומת בכיתה מלאה בה הוא הולך לאיבוד….בכך הוא משפר את ביטחונו העצמי האמון במורה ובסביבה והישגיו
פורסמה ב 15/11/2020
ע״י כרמית גל
אני בעד הוראה פרטנית ו/או למידה בקבוצות קטנות בשל היחס האישי אותו מקבל הלומד בהתאם לפעולותיו וצרכיו. הוא יכול להיות שותף לבניית התוכנית ולבטא עצמו יותר בנינוחות לעומת בכיתה מלאה בה הוא יכול ללכת לאיבוד…ובכך הוא משפר את ביטחונו העצמי והאמון בסביבה…
פורסמה ב 15/11/2020
ע״י כרמית גל
דעתי שהוראה פרטנית באמת טובה ועוזרת לתלמיד , וכך ניתן לקדם את התלמיד בקצב שלו ואף לבנות לו תכנית והכי חשוב לא מפספסים אף ילד ומגיעים לכולם.
פורסמה ב 12/11/2020
ע״י כרמית כהן
מרצה
פורסמה ב 21/12/2013
ע״י ליאורה כ"ץ
אני כרגע עובדת בבית הספר ואני חושבת שהוראה פרטנית היא למידה משמעותית ואין ספק שהיא מניבה פירות מתוקים. ישנם ילדים שממש זקוקים להקשבה מלאה, לביטחון של המורה, ילד יכול לבטא את היכולות שלו לפעמים רק בלמידה פרטנית. אני מאוד מתחברת ללמידה פרטנית, למידה בקבוצות קטנות. ישנם ילדים שזאת הדרך היחידה להגיע אליהם ולהפיק מהם את המיטב. כאשר ילד יושב איתי בלמידה פרטנית אני ממש מרגישה שהביטחון שלו עולה והוא מצליח להביע את עצמו ולענות על שאלות מאשר ליד כל הכיתה , שם הוא מתבייש ולא יודע אם כדאי לו להשתתף. אני אישית חושבת שאם לבית הספר יש את המשאבים והאמצעים כדאי להגיע לכל ילד שצריך על מנת לגרום לו לשפר את ההישגים שלו ולהעלות את הביטחון העצמי שלו.
הוראה פרטנית תקדם את הישגי התלמיד תחזק את הקשר בין המורה לתלמיד ויעלה את רמת הבטיחון ותחושת המסוגלות של התלמיד
הוראה פרטנית תקדם את הישגי התלמיד תחזק את הקשר בין המורה לתלמיד שיוביל להגברת אחריות ולשייכות לבית הספר. כמו כן יעלה את רמת הבטיחון ותחושת המסוגלות של התלמיד
הוראה פרטנית, תקדם את הישגיו הלמודיים של התלמיד, תחזק את הקשר בין המורה לתלמיד שיוביל את התלמיד להגברת אחריות ללמידה ולשייכות לבית הספר. כמו כן, יעלה את רמת הביטחון ואת תחושבת המסוגלות של התלמידים והמורים כאחד.
אני יודעת מהשטח שהרבה מורים לא רוו נחת מתכנית "האופק החדש". חשש של המורים עלול לפגוע גם בהתקדמות התלמידים ולא למצות את הפוטנציאל הגלום בתכנית זו בעיקר בשביל החינוך אבל לא רק אלא בשביל דור עתיד.
אני בעד הוראה פרטנית ו/או למידה בקבוצות קטנות בשל היחס האישי והנינוח אותו מקבל הלומד בהתאם ליכולותיו וצרכיו.
הוא יכול להיות שותף לבניית התוכנית ולבטא את עצמו יותר בנינוחות לעומת בכיתה מלאה בה הוא הולך לאיבוד….בכך הוא משפר את ביטחונו העצמי האמון במורה ובסביבה והישגיו
אני בעד הוראה פרטנית ו/או למידה בקבוצות קטנות בשל היחס האישי אותו מקבל הלומד בהתאם לפעולותיו וצרכיו. הוא יכול להיות שותף לבניית התוכנית ולבטא עצמו יותר בנינוחות לעומת בכיתה מלאה בה הוא יכול ללכת לאיבוד…ובכך הוא משפר את ביטחונו העצמי והאמון בסביבה…
דעתי שהוראה פרטנית באמת טובה ועוזרת לתלמיד , וכך ניתן לקדם את התלמיד בקצב שלו ואף לבנות לו תכנית והכי חשוב לא מפספסים אף ילד ומגיעים לכולם.
מרצה