הוראה כהעברה של חומר הלימודים מותירה מרחב מועט לתלמידים להבנות ידע

Kim, Youngjoo. "The case against teaching as delivery of the curriculum: although many teachers see themselves as curriculum deliverers, this view dismisses the role of the individual learner and contributes to the continuation of social inequities." Phi Delta Kappan 92.7 (2011): 54+

מורה בינוני –אומר
מורה טוב – מסביר
מורה מצוין – מדגים
..ומורה מושלם – מעורר השראה
ויליאם א'. וורד

במאמר נטען כי מורים המאמינים שהוראה היא העברת חומר הלימוד בלבד מתעלמים מהלומד האינדיבידואלי ותורמים להמשך אי השוויון החברתי. דרך הוראה מעין זו המדכאת את קולות התלמידים בתהליך הלמידה היא טיפוסית. התוצאה של שיטות מעין אלה היא ניכור בין התלמידים לבין החומר הנלמד בכיתה.
במאמר נטען כי פונקציה חשובה של בית הספר בחברה הדמוקרטית היא לחנך את התלמידים כך שיהפכו למשתתפים פעילים בחברה הדמוקרטית שלהם, ישתתפו בדו-שיח משמעותי עם אחרים ויבחרו בבחירות בעלות משמעות תוך התחשבות בתוצאות. אך התפקיד המקובל של התלמידים כמקבלים פאסיביים של תכנית הלימודים ושל הבחירות של מישהו אחר רק מרתיע או מדכא את יכולתו של התלמיד לבחור בחירות מחושבות ומודעות.

פיתוח המוח הבלתי ביקורתי
הוראה כהעברה של חומר הלימודים מותירה מרחב מועט לתלמידים להבנות ידע ולטעון שהוא שלהם ופרקטיקה זו לא מעניקה לתלמידים כוח להפוך לאינטלקטואלים מודעים וחופשיים.
איבוד רגעים שאפשר ללמדם
הוראה כהעברה של חומר גם מרפה את ידיהם של המורים מחיפוש הזדמנויות חינוכיות שאינן חלק מתכנית הלימודים המוכנה ושימוש בהזדמנויות אלה.
נושאים חברתיים ואירועים עכשוויים יכולים להניע חקירות ולעורר דיונים שיסייעו לתלמידים להגביר את הבנתם בנושאים ולהכין אותם טוב יותר להשתתפות חברתית. חוויות למידה אלה מוגברות כאשר המורה מזהה ומגיב בדמיון לרגעים שניתן ללמדם כאשר אלה מתרחשים.
כאשר מורים מבינים את תפקידם כמפיצי התוכן המוכן של תכנית הלימודים, יש פחות ספונטניות בכיתה ופחות זמן לרגעים שניתן ללמדם.

מסקנה
תפיסות המורים את ההוראה ואת תכנית הלימודים הן חשובות משום שהן ממקמות ומדריכות את הפרקטיקה של המורה. כאשר המחנכים רואים את ההוראה כהעברה של תכנית לימודים מוכנה מראש, פחות סביר שהם יראו את החשיבות שבמתן חוויה חינוכית לתלמידים המשתמשת באסוציאציות לגבי העולם שבו הם חיים. כאשר ההוראה משתמשת בעובדות סטטיות, פחות סביר שהמורים ייצרו סביבות למידה שמעודדות תלמידים ללמוד דרך ניסוי וטעייה, יצוידו בכלים לחשיבה ביקורתית ויאמצו אתגרים חדשים, יתנסו, יעשו טעויות, ויציבו חלופות. כדי לתרום לחינוך משמעותי עבור התלמידים, המורים צריכים קודם כל לראות בתלמידים אינדיבידואלים.
טבעה הבלתי אישי של תכנית הלימודים הכללית כיום מרחיק את התלמיד מהשיעור, הופך את המידע שנאסף לבעל ערך מפוקפק. על-ידי השאיפה להשיג יעילות, אנחנו סוחרים באפקטיביות ומפחיתים את התקשורת ואת החלפת הדעות בקהילה הלומדת.

ראה גם :
המאמר תורגם לעברית ע"י מיכל זרזבסקי , עורכת תוכן ומידענית במכון מופ"ת
הקול השותק – מבט אחר על ילדים בבית-הספר