הוראה בשיתוף של מתכשרים להוראה במסגרת ההתנסות המעשית: הערכה על-ידי החונכים

Simons, M., Baeten, M. (2016). Student Teachers’ Team Teaching during Field Experiences: An Evaluation by their Mentors, Mentoring & Tutoring: Partnership in learning, 24, (5), 415-440

המאמר סוכם בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

למאמר המלא


התנסות מעשית נחשבת לחלק חיוני של הכשרת מורים ומבטאת אוריינטציה מקצועית של תוכנית ההכשרה (2014 ,Kyndt et al). בספרות המחקרית "הוראה בשיתוף", "הוראה קולבורטיבית" ו"הוראה קואופרטיבית" הם שמות נרדפים (Bashan & Holsblat, 2012). בדרך כלל, חרף השונות הקיימת בין מאפייני ההתנסות המעשית בתוכניות הכשרה שונות, לרוב מדובר בעבודה של חונך אחד עם מתכשר אחד (2014 ,Sorensen). בתי-ספר מגלים עניין גובר והולך ביצירת תרבות של שיתוף (למשל, קהיליות למידה ממוקדות תחום דעת, הוראה בשיתוף עם מורה לחינוך מיוחד, ביקורים הדדיים בכיתות. (Musanti & Pence, 2010) – כדי להקטין למינימום את הלם המציאות שמורים מתחילים חווים לעתים קרובות. יותר מכך, מורי-מורים עומדים לא אחת בפני קושי למצוא מקומות לשיבוץ מתכשרים בהתנסות מעשית איכות ודגם של הוראה בשיתוף יכול להוות פתרון לכך.

מדובר בדגם שבו שני מורים, למשל מורה ומורה לחינוך מיוחד (חנ"מ), שני מתכשרים, מתכשר וחונך, עובדים כצוות בתכנון, בהוראה ו/או בהערכת שיעור/קורס. תיאורטית ניתן למקם הוראה בשיתוף בגישה החברתית-קונסטרוקטיביסטית ללמידה (Vygotsky, 1978). ניתן להבחין בחמישה דגמים של הוראה בשיתוף על פי רמת השיתופיות המתקיימת בין השותפים (Baeten, & Simons, 2014) (ראו טבלה 1 בקובץ המצורף).

הוראה בשיתוף - חוזקות וחולשות: מן הספרות המחקרית – החוזקות והחולשות תלויות בזווית הראייה של הנחקרים. הלוח שלהלן מביא ממצאים מהמחקר כפי שבאו לידי ביטוי ע"י חונכים, מתכשרים ותלמידים (ראו טבלה 2 בקובץ המצורף).



שאלות המחקר:

(1) אילו עמדות מאמצים חונכים כלפי הוראה בשיתוף עם מתכשרים, בהיבט של דגמים הוראה במקביל והוראה ברצף?

(2) אילו חוזקות ואילו חולשות רואים חונכים בהתייחס לעצמם, למתכשרים ולתלמידים?

(3) אילו תנאים, לדעת החונכים, קריטיים עדי ליישם בהצלחה הוראה בשיתוף של מתכשרים, במיוחד בדגמים הנ"ל?

אוכלוסיית המחקר: 14 מתכשרים + 7 חונכים בהכשרה להוראה בתיכון; הסטודנטים הוצמדו בזוגות לחונך על פי מקצוע ההוראה(צרפתית, היסטוריה וכד') וכל אחד בחר את שותפו להוראה. 7 החונכים הסכימו להתנסות בחונכות בדגם של הוראה בשיתוף. 3 חונכים תמכו במתכשרים שהפעילו דגם של הוראה מקבילה, 4 חונכים עבדו עם סטודנטים בהוראה ברצף.

כלי המחקר: ראיון.

מה נמצא במחקר?
א) יחס להוראה בשיתוף - כל 7 החונכים דיווחו על רגשות חיוביים לגבי הוראה בשיתוף במהלך ההתנסות המעשית: הזדמנות לנסות דגם עבודה חדש, הדגם הוא הזדמנות לעצמם ומבחן לבחינה כיצד הוא ניתן ליישום בבית הספר בכלל עם עמיתים. 5 מהחונכים לא התייחסו בבהירות להבחנה בין שני הדגמים, 1 הביע העדפה לדגם ההוראה ברצף, ו-1 לדגם ההוראה במקביל. לאחר הניסוי כולם אמרו שהם מעוניינים ללוות סטודנטים בדגמים של הוראה בשיתוף.

ב) חוזקות וחולשות – 143 היגדים קודדו כחוזקות של הוראה בשיתוף, 162 – כחולשות. תוצאה זו מראה שהשיפוט הכולל אינו חד-משמעי. הנחקרים הזכירו חוזקות של הוראה בשיתוף באופן כללי וגם חוזקות ספציפיות לשני הדגמים. בו בזמן הם היו מודעים לחולשות בולטות שלהם:


ב1) בין החוזקות שהוזכרו ע"י משתתפי המחקר:

חונכים: עומס עבודה מוקטן, תשומה רבה יותר עבור הערכה, בטחון רב יותר באיכות השיעור;
מתכשרים: תמיכה מקצועית ורגשית רבה יותר, צמיחה מקצועית ואישית, עומס עבודה פחות;
תלמידים: שיעורים עשירים ומגוונים יותר, הישגים לימודיים גבוהים יותר.

ב2) בין החולשות שהוזכרו ע"י משתתפי המחקר:

חונכים: ההערכה קשה יותר, יחסי חונך-מתכשר חלשים יותר, יש יותר מצבי אי-נוחות;
מתכשרים: פחות הוראה אינדיבידואלית, העדר תמיכה ומשוב אינדיבידואליים, רמה נמוכה יותר של מעורבות/אחריות של החונכים;

תלמידים: מבוכה, הבדלים בתכני למידה, יחסים תלמיד-מתכשר חלשים יותר.

ג) במחקר הודגשה השוואה בין הדגם של "הוראה בשיתוף בסטטוס שווה" בשני תת-דגמים (ראו טבלה 3 בקובץ המצורף).

ד) תנאים ליישום מוצלח של הוראה בשיתוף לדעת המשיבים – מתוך התשובות עלו מספר תנאים שהמרכזיים בהם :1) התאמה (Compatibility) של המתכשרים (מכירים זה את זה ומסתדרים זה עם זה) – על מוסדות ההכשרה המבקשים ליישם הוראה בשיתוף במסגרות התנסות מעשית להקדיש תשומת לב לקיום פעילויות היכרות ופעילויות שתתרומנה להוראה בשיתוף; 2) בחירה עצמית ולא חובה מתוך שכן יש הבדלים בסגנונות למידה והוראה בין מתכשרים. הוראה לבד והוראה בצוותא שונות זו מזו באופן בסיסי; 3) איכות המתכשרים: אוטונומיים, בעלי מוטיבציה ו/ או מבעלי ניסיון קודם.



מסקנות ודיון
מורי-מורים מגלים עניין גדל והולך בדגמים חלופיים של התנסות מעשית בהשראה של למידה קולבורטיבית. חרף המדגם הקטן ניתן לראות מגמות מעניינות לפיהן יש פתיחות לשימוש בהוראה בשיתוף במסגרות של התנסות מעשית ונכונות לראות בכך דרך יעילה הן מצד החונכים והן מצד המתכשרים. המחקר תורם לספרות על הוראה בשיתוף שלמתכשרים ועשוי להוות השראה למורי מורים ליישם גישה זו בעבודתם. מספר רב של מחקרים אמפיריים על הוראה בשיתוף לא הבהיר את הדגם בדרך ברורה דיה ( Baeten, & Simons, 2014). במחקר זה יש פירוט של שני תת-דגמים ספציפיים בעניין זה. ובכך תרומתו.

ביבליוגרפיה

Baeten, M., & Simons, M. (2014). Student teachers’ team teaching: Models, effects, and conditions for implementation. Teaching and Teacher Education, 41, 92–110

Bashan, B., & Holsblat, R. (2012). Co-teaching through modeling processes: Professional development of students and instructors in a teacher training program. Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 20, 207–226

Birrell, J., & Bullough, R. (2005). Teaching with a peer: A follow-up study of the 1st
year of teaching. Action in Teacher Education, 27, 72–81

Bullough, R. V., Young, J., Erickson, L., Birrell, J. R., Clark, D. C., Egan, M. W., … Smith, G. (2002). Rethinking field experience: Partnership teaching versus single-placement teaching. Journal of Teacher Education, 53, 68–80

Dee, A. (2012). Collaborative clinical practice: An alternate field experience. Issues in Teacher Education, 21, 147–163

Goodnough, K., Osmond, P., Dibbon, D., Glassman, M., & Stevens, K. (2009). Exploring a triad model of student teaching: Pre-service teacher and cooperating teacher perceptions. Teaching and Teacher Education, 25, 285–296

Kyndt, E., Donche, V., Gijbels, D., & Van Petegem, P. (2014). Workplace learning within teacher education: The role of job characteristics and goal orientation. Educational Studies, 40, 515–532

Musanti, S. I., & Pence, L. P. (2010). Collaboration and teacher development: Unpacking resistance, constructing knowledge and navigating identities. Teacher Sorensen, P. (2004). Learning to teach collaboratively: The use of subject pairs in the school practicum. Canadian Journal of Educational Administration and Policy Education Quarterly, 37, 73–89

Nokes, J., Bullough, R., Egan, W., Birrell, J., & Merrell Hansen, J. (2008). The paired-placement of student teachers: An alternative to traditional placements in secondary schools. Teaching and Teacher Education, 24, 2168 –2177

Scantlebury, K., Gallo-Fox, J., & Wassell, B. (2008). Coteaching as a model for preservice secondary science teacher education. Teaching and Teacher Education, 24, 967–981

Sorensen, P. (2014). Collaboration, dialogue and expansive learning: The use of paired and multiple placements in the school practicum. Teaching and Teacher Education, 44, 128–137

Vygotsky, L. S. (1978). Mind in society: The development of higher psychological processes. Cambridge, MA: Harvard University Press