הוראה באמצעות בעיות מורכבות סיכום מבחר מאמרים בנושא
מאת: אדוה שביב
מקור וקרדיט: האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך
שיטת הבעיות המורכבות נמנעת מגישה דידקטית, ומאפשרת לתלמידים להשתמש בידע בעל רלוונטיות מידית. גישה זו באה לענות על אחת הבעיות המרכזיות בחינוך בכלל: כיצד לגרום לתלמידים להכיר בחשיבות הנלמד בבית-הספר, ובקשר של החומר הנלמד לעולם הממשי, הנמצא מחוץ לבית-הספר? השיטה המוצעת עונה על בעיה זו בכך שהיא מתבססת על יצירת הדמיה של התמודדות עם בעיה בעולם היום-יומי, כפי שמדגימה אדוה שביב בהמשך. יתרון חשוב נוסף של השיטה הוא יחסה לשימוש במידע: שיטת הבעיות המורכבות מחייבת את התלמידים, וכמובן את המורים, שלא להסתפק בספרי הלימוד, ולצאת ולחפש מידע בערוצים אחרים - ספריות שונות, אך גם אינטרנט, סיורים באתרים שונים, ראיונות עם אנשים (מומחים בתחומים שונים או בעלי מידע רלוונטי, בעלי אינטרסים כצד בין הצדדים השונים בסיטואציה הבעייתית), וכד'.
yyya
"סיכום מבחר מאמרים בנושא":הנושא אכן חשוב מאוד וכן המאמץ להתייחס לספרות הרלבנטית. אולם, הכותבת איננה מאזכרת את שלושת המקורות שלה (המופיעים בסוף הטקסט) בגוף הטקסט כנדרש עפ"י מוסכמות אקדמיות. אי לכך, קשה להעריך אם לפנינו סיכום של המקורות או מיזוג שלהם. ועוד, בפיסקה 5 היא כותבת: "כפי שאדגים בהמשך" (האם הדוגמאות הן שלה או מתוך המקורות? קרוב לוודאי שהאפשרות השניה היא הנכונה, ולכן יש לנסח את הכתוב אחרת), ובהמשך, בפיסקה 15 – "אביא כאן מספר דוגמאות לבעיות מורכבות, שנוסו בהצלחה בבתי-ספר תיכוניים ברחבי ארצות-הברית" (מה המקור? האם הדוגמאות הן ממקור אחד או יותר?).