הוויכוח בעניין תבחינים להערכת מחקר איכותי

מקור וקרדיט :  קופפרברג , עירית. "הוויכוח בעניין תבחינים להערכת מחקר איכותי" , שבילי מחקר , אגרת מס' 12 , תשס"ה 2005 , ע"ע 35-38. מכון מופ"ת , רשות המחקר הבין-מכללתית.

בפרסומים מובילים בתחום המחקר האיכותי מתנהל בשנים האחרונות ויכוח ער שמתמקד בשאלה אם ניתן לבחון את טיבו ואת איכותו של מחקר איכותי, ובאילו תבחינים. בהקשר זה מושמעות דעות שונות (Smith & Deemer, 2000) - פוליפוניה של קולות שלעתים סותרים זה את זה ולעתים משלימים זה את זה. למשל, חלק מהחוקרים מדגישים שעל החוקרהאיכותי לאמץ את תבחיני המחקר הכמותי הפוזיטיביסטי והפוסט- פוזיטיביסטי שהם תוקף, מהימנות והכללה. אחרים סבורים שחשוב שעל החוקר האיכותי לנסח תבחינים ייחודיים המתאימים למחקר האיכותי. קבוצה אחרת של חוקרים קובעת שהחוקר האיכותי יכול להשליך מאחורי גוו את כל התבחינים. לנוכח עמדה קיצונית זאת, מטעימים חוקרים איכותיים נוספים שאם אין תבחינים בכלל, החוקר עלול לאבד את דרכו במרחב מוסרי חסר גבולות ושורשים (Schwandt, 1996).

העדר תשובה גורפת לשאלה שהצגנו בתחילה נעוץ בעובדה שמחקר איכותי הוא מטרייה רחבה שתחתיה מסתופפות גישות ומסורות מחקריות שונות (צבר-בן יהושע, 2001 Creswell, 2003; Denzin & Lincoln, 2000a, 2002) כמו אתנוגרפיה, התאוריה המעוגנת בשדה, חקר השיח, חקר הנרטיב, חקר מקרים ועוד. את הפוליפוניה הקולית שהצגנו ניתן למקם על רצף שנע בין הפרדיגמה הפוסט-פוזיטיביסטית המודרנית בקוטב אחד של הרצף, להשקפות עולם פוסט-מודרניות. הקוטב המודרני מתיר שילוב בין מחקר איכותי למחקר כמותי (Lincoln & Guba, 2000; Creswell, 2003). חלק מהחוקרים המצויים בצד הזה  של הרצף מדגישים שהמחקר האיכותי מהווה מחקר גישוש שהוא משלים את המחקר הכמותי או תומך בו אך אינו עומד ברשות עצמו (Creswell, 2003).

בקוטב הפוסט-מודרני של הרצף מצויים, כפי שהדגשנו, זרמים וגישות שונים. אחת ההגדרות של הקוטב הפוסט-מודרני של המחקר האיכותי (Kvale, 2002) מדגישה ברוח קונסטרוקטיביסטית, שניתן לבנות את המשמעות של תופעות ושל תהליכים המעוגנים במקום ובזמן מסוים במהלך תהליכי הפקת משמעות פרשניים המתרחקים מהכללות ומאמיתות אוניברסליות ומדגישים את מעורבותו של החוקר בתהליך המחקרי. לפי השקפה זו, יש דרכים רבות להגיע לידע, ויש מקום לפרשנויות מתחרות ולטיעוני ידע חלופיים (שם).

דנזין ולינקולן (Denzin & Lincoln, 2000b), שקולם הסמכותי נשמע לעתים קרובות במרחב המחקרי העכשווי, מנסים לתרום לוויכוח על ידי ניסוח הגדרה כוללת המציעה מכנה משותף לגישות השונות למחקר איכות.: "  "מחקר איכותי הוא פעילות מצבית, המאפשרת לחוקר למקם את עצמו ביחס לעולם הנחקר. המחקר מכיל פעילויות פרשניות, ההופכות את העולם... לסדרה של מיצגים המורכבים מהערות שדה, ראיונות, שיחות, תמונות, הקלטות ותזכירים... המחקר האיכותי חוקר דברים בהקשר הטבעי שלהם, ומנסה להפיק משמעות או לפרש תופעות במונחים שבני האדם עצמם משתמשים בהם" (שם, עמ' 3, תרגום חופשי).

החוקר האיכותי המצטייר מתוך קריאת ההגדרה ממוקם בהקשר ספציפי רחוק מאמיתות אוניברסליות מוחלטות, ובהקשר זה הוא מנסה להבין ולפרש את קולם של בני האדם ואת התופעות שהוא חוקר.

לינקולן (Lincoln, 2002) מציידת את החוקר האיכותי ברשימת תבחינים שהיא "פתוחה ומתפתחת וכוללת תכונות המאפיינות את מה שאנו חושבים שהמחקר צריך לעשות" (שם, עמ' 3282). הרשימה איננה מחיבת וניתן להוסיף עליה או לגרוע ממנה במהלך התהליך המחקרי ובהתאם לצורכי החוקר. כמו כן, חלק מהתבחינים המנוסחים ברשימה הם למעשה תכונות שחשוב שהחוקר יהיה ניחן בהן.

נסקור כעת כמה מהתבחינים שלינקולן (שם) מציעה. ראשית, על החוקר האיכותי למקם את עצמו ביחס להקשר המקומי, ההיסטורי, התרבותי והחברתי שבו הוא מבצע את המחקר, רחוק מאמיתות מוחלטות והכללות גורפות. התבחין הבא נובע מהתבחין הראשון: חשוב שהמחקר יהיה מכוון לקהילה שהוא משרת וחשוב שניתן יהיה ליישם את ממצאי המחקר למען רווחתה של אותה קהילה. בתבחין אחר שמציגה לינקולן נדרש החוקר להתייחס לקול המשתתפים במחקר. בהקשר זה, מומלץ שהחוקר יתייחס לשאלות האלה: מי מדבר במחקר? למען מי? לאיזו מטרה? מי מדבר עבור אלה שאין להם נגישות למסדרונות של הידע והכוח?

התבחין הבא שנציג הוא תכונת הרפלקסיביות - מונח בעל משמעויות רבות שלינקולן מגדירה כיכולת להיכנס למצב מודעות שונה כדי להבין את האחר היטב. כמו כן, על החוקר להיות ניחן בתחושת קדושה (sacredness) ודאגה עמוקה לכבוד אנושי, לצדק ולכבוד בין אישי. לבסוף, מנסחת לינקולן תבחין המתייחס לחלוקת הרווחים של המחקר עם המשתתפים בו (Lather, 1995). כלומר, החוקר חייב להביא בחשבון שהרווחים והיתרונות (כמו פרסום, החצנת הידע וכדומה) שהוא משיג בעקבות המחקר ותהליך הפקת הידע הם תוצר של עבודה משותפת עם המשתתפים האחרים במחקר. לינקולן מתארת עולם אקדמי עתידי, שבו קידום ומתן קביעות על בסיס התחום המחקרי יתבססו על מידת המעורבות של החוקר עם המשתתפים במחקר ולא על המרחק האובייקטיבי שהוא מציב בינו לבינם, כפי שדורשים התבחינים של המחקר הכמותי.

 לסיכום, הוויכוח המתמקד בנושא התבחינים במחקר איכותי נמצא בעיצומו. רשימת התבחינים הפתוחה ובת-השינוי שמציעה לינקולן שונה מזו שבה הצטייד החוקר הניטרלי הפוזיטיביסטי ופוסט-פוזיטיביסטי שחתר לשקף (Rorty, 1979) במראה המחקרית אמת אוניברסלית הנמצאת אי שם בעולם באמצעות המשולש הקדוש של תוקף, מהימנות והכללה (Kvale, 2002). החוקר האיכותי המצטייד ברשימת תבחינים פתוחה ובת-שינוי מציב את עצמו מתוך בחירה בהקשר מקומי לנוכח קהילה של אנשים מסוימים, קשוב לקולות החברים באותה קהילה וחותר לבנות משמעות בשיתוף פעולה עם בני הקהילה ולמענם, מתוך דאגה עמוקה לצדק ולכבוד בין אישי.

מקורות

צבר-בן יהושע נ' (עורכת). (2001). מסורות וזרמים במחקר האיכותי. לוד: דביר.

Choudhuri, D., Glauser, A., & Peregoy, J. (2004). Guidelines for writing a qualitative manuscript for the Journal of Counselling and Development. Journal of Counselling and Development, 82, 443-436.

Creswell, J. W. (2003). Research design: Qualitative, quantitative, and mixed methods approaches. Thousand Oaks, CA: Sage

Denzin, N. K., & Lincoln, Y. S. (Eds.). (2000a). Handbook of qualitative research .Thousand Oaks, CA: Sage

Denzin, N. K., & Lincoln, Y. S. (2000b). Introduction: The discipline and practice of qualitative research. In: N. K. Denzin & Y. S. Lincoln (Eds.), Handbook of qualitative research (pp. 1-28). Thousand Oaks, CA: Sage

Denzin, N. K., & Lincoln, Y. S. (Eds.), (2002). The qualitative Inquiry reader .Thousand Oaks, CA: Sage

Kvale, S. (2002). The social construction of validity. In: N. K. Denzin & Y. S ,Lincoln (Eds.), The qualitative Inquiry reader (pp. 325-299). Thousand Oaks CA: Sage

Lather, P. (1995). Creating a multi-layered text: Women AIDS and angels. Paper presented at the Annual Meeting of the American Educational Research .Association, San Francisco

Lazaration, A. (2003). Evaluative criteria for qualitative research in applied ,linguistics: Whose criteria and whose research. The Modern Language Journal .1-12 ,87

Lincoln, Y. S. (2002). Emerging criteria for quality in qualitative and interpretive research. In N. K. Denzin & Y. S. Lincoln (Eds.), The qualitative Inquiry reader .pp. 327-345). Thousand Oaks, CA: Sage)

Parker, I. (2004). Criteria for qualitative research in psychology. Qualitative
Research in Psychology, 1, 95-106.

Rorty, R. (1979). Philosophy and the mirror of nature. Princeton, NJ: Princeton
University Press

Schwandt, T. A. (1996). Farewell to criteriology. Qualitative Inquiry 2, 58-72.

Schwandt, T. A. (1997). Reading the problem of evaluation in social inquiry
Qualitative Inquiry, 3, 4-22.

Smith, J. K. & Deemer, D. K (2000). The problem of criteria in the age of relativism .In: N. K. Denzin & Y. S. Lincoln (Eds.), Handbook of qualitative research (pp .Thousand Oaks, CA: Sage .(877-896