ההשפעה של אירועים בצמתי הכרעה על המוטיבציה של מורים בראשית הנתיבה המקצועית (עד 5 שנים)

Kitching, K., Morgan, M., & O'Leary, M. (2009). It's the little things: Exploring the importance of Commonplaces events for early-career teachers' motivation, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 15(1), 43-58.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח : רגשות בהוראה, מורים מתחילים.

המאמר המקורי , עם הטבלאות הנכונות והמלאות מצורף כקובץ WORD בטור המידע משמאל ( "חומרים נוספים" ) .

רקע – שני המחקרים המדווחים במאמר בחנו אירועים יומיומיים בשגרת עבודתם של מורים המחזקים או מחלישים מוטיבציה (ATI = Affect Triggering Incidents)) לדעת הכותבים חשוב לחקור אירועים שגרתיים כאלה המשפיעים רגשית על המורים במונחים של מוטיבציה ונחישות.

בעוד שהגורמים לנשירה, לשחיקה, ללחץ ולמתח של מורים נחקרו רבות, הגורמים המשמרים את ההתמדה של מורים נחקרו פחות. תחומי מחקר מגוונים במתודולוגיות שונות מעידים שמצב רגשי (Affect) הוא גורם מרכזי במוטיבציה ובשביעות רצון מן העבודה. המונח Affect כאן (או ''emotions במחקרים אחרים) כולל רגשות ומצבי רוח על רצף שנע משביעות רצון נמוכה ועד שמחה והנאה ורצף שנע מרמה נמוכה של רוגז ועד כעס ודיכאון קיצוניים.

על מה משפיעים היבטים רגשיים ותנודות בהם בקרב מורים? - על תחושות של ערך-עצמי(Crocker & Park, 2004) ושל שביעות רצון במקום העבודה (2002Brieff & Weiss,), על השיפוט של מסוגלות עצמית (Bandura, 1997), על מוטיבציה אינטרינסית (Pekrun et al., 2002) ועל התנסויות תלמידים ((Sutton & Wheatley, 2003. הגורם האפקטיבי מהוו גם גורמם מתווך בתהליכים של הכנסת רפורמות ושינויים לבתי הספר (Schmidt & Dantow, 2005).

אירועים קצרי טווח ושגרתיים המתרחשים בבית הספר נמצאו בעלי משמעות גדולה יותר מזו של אירועים בולטים. ההתנסויות הקשורות למוטיבציה של מורים נבדלות לא רק בהיבט האפקטיבי ובמקור ההתנסות אלא גם בתדירותן. בחינה של אירועים תדירים/שגרתיים בהוראה היומיומית חשובה להעמקת ההבנה של מוטיבציה של מורים. המשגות של מסוגלות עצמית (Bandura, 1997) ושל הערכה עצמית (Crocker & Park, 2004) רואות תופעות אלה במונחים של דינמיות המושפעת מאירועים קצרי טווח.

על המחקרים - המאמר מציג שני מחקרים רצופים: מחקר 1) – תיאור אירועים בעלי השפעה אפקטיבית, מחקר איכותי בגישה של ניתוח יומנים שבועיים של מורים (Van Eerde et al., 2005). המורים תיארו אירועים שגרתיים שהתרחשו בעבודה, והשפיעו על תחושות חיוביות או שליליות בעבודתם כמורים. מטרות: א) לנסות לתאר אירועים או התרחשויות המעוררים רגשות חיוביים או שליליים. ב) לבחון עד כמה מקור האירוע המעלה רגש חיובי דומה או שונה מאירוע היוצר רגש שלילי, ג) לבחון כיצד המידע היוצר רגש חיובי או שלילי מועבר /מגיע למורה (אינטרינסי? חיצוני - ממנהל/מעמית?).

מחקר 2) – כלל קבוצה שונה של מורים והתמקד בברור החשיבות של אירועים אלה והשפעתם החיובית או השלילית על המוטיבציה. המורים התבקשו לזהות שלושה אירועים חיוביים ושלושה-שליליים ולדרג את רמת שביעות הרצון (או אי-שביעות הרצון) הקשורה לכל אירוע בסולם של 1 – 10. והוסיפו, מידי שבוע, הערות על מחויבותם להוראה ועל רמת המסוגלות וההערכה העצמיות שלהם.
מה נמצא במחקר?

מחקר (1)

א) מקורות של השפעות חיוביות ושליליות (n=254 אירועים)

המאמר המקורי , עם הטבלאות הנכונות והמלאות מצורף כקובץ WORD בטור המידע משמאל ( "חומרים נוספים" ) .

ב) האירועים שדווחו על השפעה חיובית לא היו תמונת מראה של האירועים השליליים. רוב האירועים המשפיעים רגשית היו בהיקף של כיתה שלמה ומיעוטם – תלמידים בודדים. רוב האירועים שתוארו התבססו על אירועים בעלי אופי פנימי באינטראקציות מורה – כיתה, ולא הזכירו גורם מתווך חיצוני (Hargreaves, 2000). גורמים מתווכים בהקשר לאירועים שליליים רגשית היו עמיתים והורים.

מחקר( 2) - א) מספר האזכורים של אירועים בעלי השפעה חיובית היה רב יותר מהאחרים. מורים הושפעו שלילית מהתנהגויות תלמידים ומלחץ זמן. עומס בעבודה לא הוזכר אף שנמצא במחקרים אחרים בצורה בולטת (Kyriacou & Kunc, 2007). ייתכן שהדבר קשור לאופי ההקשר ההוראתי באירלנד.

ב) אירועים בעלי השפעה רגשית חיובית גבוהה לא מנעו התנסות באירועים בעלי השפעה רגשית שלילית. התנסות רגשית חיובית לא נפגעה מרגשות שליליים ולהיפך. הדירוג של אירועים חיוביים נמצא עומד ביחס ישר עם תחושת המחויבות של המורים בהשוואה לאירועים השליליים. גורם חשוב בהתמדת מורים אינו התנסות באירועים שליליים אלא העדר של התנסויות חיוביות.

לסיכום, המחקר מראה שהוראה בכל הקשר ובכל סביבה גורמת למורים להתנסות בהתנסויות שליליות. מה שחשוב הוא לדאוג לתדירות גבוהה של אירועים חיוביים ולא דווקא למאמץ לבטל קיומן של התנסויות שליליות. חשוב לראות ולהבין שאירועים חיוביים בעבודה מחזקים את העניין, מקדמים נחישות ומעודדים התמדה בקרב מורים. הדבר חשוב במיוחד בהקשר של מורים מתחילים, ובמיוחד אלה העובדים בנסיבות מאתגרות שבהן התנסויות קשות הן בלתי נמנעות. כיוון פעולה זה הודגש גם במחקרים אחרים (למשל, Morgan & Kitching, 2007, Day et al., 2006).

מורים בראשית הנתיבה המקצועית שלהם יכולים לחיות במצבי ספק מסוימים, כישלון ועוינות רק אם הם חווים גם תערובת של תוצרים חיוביים, כמו פריצת דרך בתחום הדעת, מעורבות בפעילויות חדשות או עדויות של הגדלת ההנעה של תלמידיהם. המורים במחקר חשו טוב לא בגלל שהתלמידים למדו אלא יותר בגל שהם גילו מעורבות בלמידה. רבים שמחו לקבל הכרה, אך גמול חיצוני לא הועלה כחשוב. ייתכן שהתנודות בין רגשות חיוביים לשליליים מראה שקיימת בהוראה אכפתיות עמוקה לתלמידים כבני אדם, ובוב בזמן אכפתיות לכך שלכולם תינתנה הזדמנויות עשירות ללמוד חומר מאתגר שמקסם את ההזדמנויות בחייהם (Cochran-Smith, 2003).

ביבליוגרפיה

Bandura, A. (1997). Self-efficacy: The exercise of control, NY: W.H. Freeman.
Brieff, A.P., & Weiss H.M. (2002). Organizational behavior: Affect in the workplace, Annual Review of Psychology, 53, 279-307.
Cochran-Smith, M. (2003). Sometimes it's not about money: Teaching and heart, Journal of Teacher Education, 54, 371-375.
Crocker, J., & Park, L.E. (2004). The costly pursuit of self-esteem, Psychological Bulletin, 130, 392-414.
Day, C., et al., (2006). Variation in teachers' work, lives and effectiveness, London: Department for Education and Skills.
Hargreaves, A. (2000). Mixed emotions: teachers' perceptions of their interactions with students, Teacher and Teacher Education, 16(8), 811-826.
Kyriacou, C., & Kunc, R. (2007). Beginning teachers' expectations of teaching, Teaching and Teacher Education, 23, 1246-1257.
Morgan, M., & Kitching, K. (2007). Teachers' job satisfaction in disadvantaged settings, in: A.L. Gilligan & P. Downes (Eds.), Beyond educational disadvantage, Dublin: IPA, 367-378.
Pekrun, R., et al., (2002). Academic emotions in students' self-regulated learning an achievement: A programme of qualitative and quantitative research, Educational Psychology, 37, 91-106.
Schmidt, M., & Dantow, A. (2005). Teachers' sense-making about comprehensive school reform: The influence of emotions, Teaching and Teacher Education, 21, 949-966.
Sutton, R.E., & Wheatley, K.F. (2003). Teachers' emotions and teaching: A review of the literature and directions for future research, Educational Psychology Research, 15, 327-357.
Van Eerde, W., et al., (2005). Editorial: Diary studies in work psychology, Journal of Occupational and Organizational Psychology, 78, 151-155.