ההוראה בקורסים להכשרת סייעות
מאת: עינת גוברמן , חוה תובל
מתוך: קורס הכשרה לסייעות גני ילדים – ממצאי מחקר הערכה, הוצאת מפעם, משרד הפנים ומשרד החינוך, עמ' 25- 64
הפרק "ההוראה בקורסים להכשרת סייעות" מוקדש לניתוח איכותני של שיטות ההוראה הייחודיות בקורסים לסייעות בגני ילדים ומתבסס על ראיונות שנערכו על מרכזות תכניות ההכשרה של הסייעות במכללות להוראה.
השילוב של מסגרת שעות מצומצמת, חומר לימודים רב, הטרוגניות של קבוצת הלומדות ויכולת מוגבלת של רוב התלמידות להתמודד עם חומר הלימודים מעמיד בפני המכללות אתגר שהן מתמודדות איתו בשלוש דרכים:
1. לימוד לאורך זמן
חלק מהמכללות פותחות את הקורס במחצית השנה, ו"מותחות" את הלימודים על פני שנתיים אקדמיות. בכך מוגשם העיקרון של "למידה מבוזרת" (Dempster, 1989)
2. גמישות ביישום התוכנית
התוכנית הכוללת קובעת כמה שעות יילמדו בכל תחום, ומאפשרת לכל מכללה לנצל 10% משעות הקורס כראות עיניה. כל אחת ממרכזות הקורסים מצאה דרכים לשלב תכנים שונים מתוך תכנית הלימודים הכללית באותן יחידות לימוד, על מנת ללמד את המקסימום האפשרי במסגרת השעות הקיימות. בזכות השילוב בין תכנים, המכללות הצליחו להרחיב נושאים קיימים ולהוסיף נושאים נוספים אשר נראו להם חשובים במיוחד.
בכל המכללות ייחדו מסגרות של זמן לצורך תגובה מהירה לצרכים שעלו מן השטח, אם כי מידת הגמישות היתה שונה במכללות שונות. בכל מקרה נראה כי התוכנית בשטח לא היתה צמודה לתכנית שהוכתבה מראש.
התוצאה הבלתי נמנעת היא שונות רבה בין התוכניות של המכללות השונות, הנובעת מהאופן בו כל מכללה שילבה בין תחומים, מהנושאים שכל מכללה בחרה להדגיש, ומן האילוצים שנכפו עליה.
החיסרון הוא קושי בפיקוח, והחשש שבמשך הזמן ייווצר "סחף", והתוכניות יתרחקו מהדגם האחיד והמחייב. כנגד מגמה זו, רכזות הקורסים מעבירות מדי שנה לגורמים האחראים דיווח על תוכניות הלימודים ועל מידת התאמתם לדגם המחייב.
3. התאמת שיטות ההוראה לאוכלוסיות הלומדות
צוות המורים היה צריך להתמודד עם סגנון התנהגות אימפולסיבי ובוטה של חלק מהלומדות, עייפות ורמה אקדמית נמוכה. ההרכב ההטרוגני של הקבוצה הוסיף קושי. הפתרונות שאומצו ע"י המכללות היו להתאים את דרך ההוראה ואת הדרישות הלימודיות לאוכלוסיות הלומדות. ההתאמה איננה רק הפחתה של הדרישות שקיימות במוסדות להשכלה גבוהה, אלא שינוי יסודי בדרכי ההוראה וההערכה, כך שהן יתאימו הן לנקודות החוזק והחולשה של הלומדות, והן לדרישות המקצועיות מהן. "כל זה לא אומר שאנחנו עושים להן הנחות. המטרה שלה קורס היא העצמה, ופיתוח תחושה של מסוגלות עצמית. אנו מתאימים את המשימות ליכולת שלהן, ובהדרגה עולים ברמת הקושי"
ההתאמה של שיטות ההוראה וההערכה לתלמידות מתבססת על חלק מעקרונותיה של תיאורית האנדרוגוגיה (Knowles, 1998) שעוסקת בהוראה ללומד המבוגר (חלק מעקרונות ההוראה מותאמים במיוחד ללומדים מבוגרים מעוטי השכלה). ההתאמות התבססו על התובנה שככל שתוכנית ההכשרה תכלול קישור טוב יותר לעולם העבודה של המשתלם, כך עולה ההסתברות שהיא תניב את התפוקות המצופות (סבר, 1991).
הדרכים המרכזיות שבאמצעותן הותאמו שיטות ההוראה ללומדות:
- למידה פעילה
- למידה מתוך דוגמאות קונקרטיות
- חזרה על החומר
- תצפיות
- תיעוד וחשיבה רפלקטיבית
- קריאה מתווכת של מאמרים
- "ערכת ההפעלות" כפורטפוליו וככלי ללמידה נוספת
- למידת עמיתים – שיטת ה"ג'יגסו"
- למידה בקבוצות
- קשר אל העולם הרגשי של התלמידה
- מרכזת הקורס כאישיות מחנכת
הערכת התלמידות ע"י צוות המורים בקורס
בפועל, אמצעי הערכה נובעים משיטות ההוראה: ניתוח של אירועים היפותטיים ואמיתיים; הכנת משחקים והפעלות; והצגה מנומקת, בע"פ או בכתב, של הפעילויות שהסייעת הכינה. במכללות שבהן נדרשו עבודות או בחינות בכתב, נמצא שהדרישה עוררה כעס, וההישגים היו נמוכים. לעומת זאת, כאשר הכתיבה היתה מוגבלת בהיקפה וצמודה לפעילות שהסייעת הכינה, היא העשירה את הפעילות ברקע תיאורטי, ברציונל ובחשיבה רפלקטיבית. בחלק מהמכללות התלמידות הציגו את עבודותיהן בפני קהל. במקרים אלה הפרזנטציה היתה יותר ממבחן. היא היתה שיטה להגברת המוטיבציה של התלמידות להכין עבודות טובות, הזדמנות לעבודה על תקשורת, הצגה עצמית ועמידה מול קהל, ודרך להעצמה.
הערכת הקורס ע"י המרכזות
מרכזות הקורסים מקפידות להישאר "עם יד על הדופק" באמצעים הבאים: 1. שיחות בלתי פורמליות עם המורים והתלמידות; 2. שיחות פומליות, באמצע הקורס ובסופו; 3. שאלוני משוב; 4. בבית ברל נערך בשנת תשס"ה מחקר הערכה מקיף על הקורס (דיאמנט ובית הספר להשתלמויות מורים, בהכנה)
שביעות הרצון של "לקוחות" הקורס
כל המנהלות והמפקחות שרואיינו חשבו שיש צורך בקורס להכשרת סייעות. הקורס חשוב להרגשתן של הסייעות, ולתפקודן בגן. בנוסף, המפקחות שעובדות במשרד החינוך חשובות שהגננות אינן יכולות לבצע את כל הפעולות החינוכיות בגן לבדן, והן זקוקות לעזרה. הסייעות הן כוח אדם שניתן להיעזר בו בתנאי שעברו הכשרה מתאימה ורכשו את המיומנויות הנדרשות.
בדומה למרכזות הקורסים, גם המפקחות והמנהלות חושבות שיש צורך להתאים את שיטות הלמידה וההערכה ללומדות, וכי נכון להדגיש מיומנויות מעשיות ואת הקשר שבין התיאוריות לבין המציאות הקונקרטית. הן מסכימות שמיומנויות אקדמיות "מסורתיות", כגון הגשת עבודות בכתב וידע תיאורטי "טהור", פחות נחוצות לסייעות ועשויות אף להפריע. הן מודעות גם לתפקיד המרכזי שיש למרכזות כדמויות חינוכיות. חוות הדעת החיובית מבוססת על ידע, ולא על התרשמות הוליסטית. לצד ההערכה החיובית, נשמעה ביקורת על שיעורים שבמכללות מסוימות, בשנים ספציפיות או עם מורים ספציפיים, היו פחות מוצלחים.
כ-70% מהגננות חשבו שהקרוס תרם לסייעות במידה רבה או רבה מאוד. כ-30% חשבו שהקורס לא תרם ולא הזיק (n=55)
התלמידות מציינות שהקורס היה רלבנטי לעבודתן במידה רבה מאוד, וכי הוא היה מעניין במדיה רבה. הקרוס דרש עבודה רבה מצידן, אולם המורים התייחסו אל התלמידות בכבוד במידה רבה מאוד, וניתן היה ליצור איתם קשר גם מחוץ למסגרת השיעורים במידה רבה.
המלצות לשינויים בתכנית הקורס
קרוב ל-90% מן הסייעות שהשתתפו בקורס אמרו שלא היו בקורס נושאים מיותרים. קרוב ל-70% השיבו שהיו בקורס נושאים חסרים או נושאים שהיה צריך להרחיב בהם את הדיון. להלן רשימת הנושאים המרכזיים (כפי שעלו הן מדברי המרכזות, המפקחות והמנהלות והן מתשובות הסייעות):
- מיומנויות שימוש במחשב
- אומנויות והעשרה
- מיומנויות בין אישיות
- חינוך מיוחד
- הילד המשפחה והקהילה
- הקשר עם ההורים
מעבר לנושאים הנ"ל עלו המלצות שחזרו בכל הראיונות ולדעת המחברות יש לשקול אותן בעדיפות ראשונה:
התנסות מעשית בגן מדגים – אין תחליף לביקור בגנים שבהם מודל העבודה הוא נכון, ואי אפשר להמיר את הביקורים בהרצאות. חלק מהמכללות הוסיפו ביקורים כאלה, אולם יש לקיים אותם בשעות הבוקר, דבר שמהווה בעיה. ההתנסות בגן מדגים מאפשרת לסייעת להתפנות כל כולה ללמידה. בגן, תחת עומס המטלות, אין לסייעת זמן לערוך תצפיות.
נכונות של הסייעות בעבודה מעשית בשעות הבוקר – נראה שכדאי לנסות ולהוסיף שניים עד שלושה מפגשים בשעות הבוקר. רכזות הקורסים חושבות שההתנסות חיונית, ומן התשובות של הסייעות עולה שהדבר לא יעורר התנגדות רבה.
הדרכה בגן – כל המרכזות סבורות שהסייעות זקוקות להדרכה בגנים שבהם הן עובדות. ואמנם, אחת הבעיות שעליהן הצביעו סבר ועמיתיה (1995) במחקר ההערכה היא שחסרים מנגנונים שיפקחו על המידה שבה הסייעות מיישמות בגן את כל מה שלמדו. חלק מהמרכזות מבקשות לקיים את ההדרכות באמצעות מדריכות פדגוגיות של המכללה. לדעתן, המדריכות יכולות לתרום לשיפור עבודתה של הסייעת הן באמצעות הדרכה במקום, והן באמצעות דיון בכיתה לאחר הביקור.
סיורים להרחבת אופקים – חלק מה סטודנטיות מעולם לא יצאו לביקור במוזיאון או בתיאטרון או לטיול בטבע, ומתוך הבנה שחשיפה חווייתית תגביר את הנכונות של הסייעות לצאת עם הילדים, למרות המאמץ שכרוך בכך.
שעות הלימודים – כל המרכזות הביעו משאלה שיהיה לסייעות יותר זמן שמוקדש ללימוד. פעילות בשעות הבוקר היא חיונית לצורך סיורים בגנים מדגימים והתנסות מעשית. אפשרות נוספת שניתן שלקול היא קיום מסלול בן שנה עד שנתיים להכשרת סייעות לגננות במכללות להכשרת מורים. הלימודים במסלול זה יתקיימו בשעות הבוקר, לאורך כל שנת הלימודים האקדמית, ויהוו תנאי לכניסה של סייעות חדשות לעבודה בגנים.
המלצות הנוגעות לעבודת הצוות במכללות
הכשרת מורים להוראה בקורס - מומלץ לקיים השתלמות למורים לפני שהם מתחילים ללמד בקורס ההכשרה לסייעות. בהשתלמות ילמדו המורים על המאפיינים המיוחדים של אוכלוסיית הלומדות בה, הצרכים המיוחדים להן, ושיטות ההוראה שמתאימות להן.
עבודת צוות בתוך המכללות – בכל המכללות, הרכזת היא שעורכת אינטגרציה בין הקורסים והתכנים שמרכיבים את הקורס ונמצאת בקשר הדוק עם המורים והתלמידים. מומלץ לשתף בידע הזה את כל המורים, באופן שוטף, על מנת להגביר את התיאום ביניהם. כך המורים יוכלו להגיב באופן מיידי לצרכים דחופים, לחזור על נושאים מנקודות מבט שונות, להגביר את הרלבנטיות של הקורס לסייעות ועוד.
"למידת עמיתים" בין מכללות – בכל אחת מהמכללות נמצאו קורס או פעילות שהיוו, בעיני המרכזות, את "גולת הכותרת" של עבודתן. מאחר שהקורסים שונים מאוד בתוכנם, מומלץ לקיים סבב של "למידת עמיתים" בין המכללות, על מנת שהמרכזות יוכלו ללמוד על הפעילויות המוצלחות ביותר שמתקיימות בכל אחת מהמכללות האחרות. המטרה אינה להגיע לנוסחה אחידה אלא להעשיר את אוצר הרעיונות ולאפשר "איגום" משאבי היצירתיות וההוראה מעבר למכללות, לתועלת הכלל. ניתן לנצל לשם כך את הפורום של מפגש רכזות הקורסים.
תרומתם של משרד החינוך והרשויות המקומיות
השתתפות של אנשי משרד החינוך בהוראה בקורס
חלק מהמרכזות מצאו שמאוד קשה להן לתאם הרצאות של המפקחות בקורס. למרות הקושי בתיאום, כאשר התקיימו ההרצאות המרכזות מצאו שהיתה להם תרומה רבה לשני הצדדים: הסייעות למדו להכיר את המפקחת, לחשוש ממנה פחות, ולהבין יותר מהן הדרישות שלהן. המפקחת למדה להכיר טוב יותר את הסייעות ואת כישוריהן המקצועיים.
המפקחות שרואיינו חשבו גם הן שכדאי לשלב מפקחות ומדריכות בהרצאות לסייעות. דרך ההרצאות המפקחות יכולות להסביר את המדיניות של משרד החינוך ולקדם את ההטמעה שלה בגן. למרות שהמפקחות אינן ממונות אדמיניסטרטיבית של הסייעות, הן נפגשות בגן והביקורים שלהן מעוררים לעיתים חרדה וחשש אצל הסייעות. הקרוס הוא מסגרת מצוינת להיכרות אישית בין המפקחת ובין הסייעות, ולשיפור יחסי העבודה ביניהן.
לדעת המחברות, יתכן ששיווק "אגרסיבי יותר" של ההרצאות יעזור לפתור את הבעיה. יש למצוא דרך להבהיר למרצות שהן אינן "סותמות" חור תקציבי, ואינן באות במקום מורים מקצועיים, אלא ממלאות תפקיד חשוב וייחודי: הצגה של פרויקטים, תוכניות לימודים ויעדים חינוכיים שבהם משרד החינוך בחר להתמקד, והבהרה של הציפיות הקונקרטיות מהסייעות. אפשרות אחרת היא למסד סבב של הרצאות של מדריכות ומפקחות שעובדות באזור הגיאוגרפי של המכללות (המפקחות שרואיינו הסתייגו מכך)
עדכון ותיאום
המפקחות שעובדות במשרד החינוך מעוניינות שהסייעות תהיינה מעודכנות בתוכניות לימודים חדשות, ובמיוחד – בתוכניות הליבה לגני הילדים. תוכניות הלימודים והפרויקטים החדשים מטילים עומס רב על הגננות, והן לא תוכלנה לעמוד בו לבדן. לדעתן, יש צורך להוסיף את התכנים החדשים לקורסים שמכשירים סייעות, כדי שהגננות יוכלו להיעזר בסייעות בצורה מיטבית.
נראה שיש צורך למסד את ערוצי ההידברות שבין מרכזות הקרוסים לבין המפקחות המחוזות, משום שקיום פגישות מזדמנות מחייב יוזמה מצד הצדדים ותיאום, מאמץ שנוטה להידחות בשל עניינים דחופים אחרים שצצים. יתכן שכדאי למסד פגישות במשך חודשי הקיץ, כאשר המכללות מסכמות את שנת הלימודים שחלפה ומתארגנות לקראת שנת הלימודים הבאה.
חשוב לקיים גם מפגשי תיאום ועדכון בין מנהלות מחלקות הגנים לבין מרכזות הקורסים שמכשירות את הסייעות בעובדות איתן באותן רשויות, על מנת שמרכזות הקרוסים יוכלו להתאים את תוכני הקורס למאפיינים הספציפיים של אותם יישובים.
תרומת הרשויות המקומיות
בקוטב החיובי נמצאות רשויות שממנות את הקורס, ודורשות תעודה כתנאי למתן קביעות לסייעת.המנהלות של מחלקות הגנים באותן רשויות מבקרות קרוס, ומקיימות קשר שוטף על המכללה המכשירה. הן דואגות לכך שהסייעות ימשיכו ללמוד, מקיימות קשר הדוק עם המפקחות שעובדות ברשות, ואף השתלמויות משותפות לגננות ולסייעות. רשויות שמגלות התעניינות בקורס, משפיעות בכך גם על המוטיבציה והדימוי העצמי של הסייעות. (מטבע הדברים, מצבן הכספי של רשויות אלה איתן).
ישנן רשויות שממנות סייעות ספורות, או משתדלות לעזור לסייעות להשיג מימון, אך לא משלמות עבור הקורס. חלקן מקיימות השתלמויות נוספות לסייעות, וחלקן מסתפקות בקרוס ההכשרה, שמעיק עליהן הן מבחינה תקציבית, והן מבחינת הצורך לאפשר לסייעות לעזוב את עבודתן מוקדם מן הרגיל. ברשויות " עניות" שמצויות בפריפריה המצב קשה במיוחד, משום שלרשות ולסייעות אין האמצעים לשלם עבור ההכשרה. הנסיעות הארוכות מוסיפות על הקושי התקציבי ועל הטירחה. בקוטב "השלילי" ישנן רשויות שמחפשות תחליף זול יותר לקורס, ואף מתעלמות כליל מהצורך להכשיר סייעות.
השונות הגדולה בין הרשויות יוצרת בלבול וחוסר דאגות אצל מרכזות הקורסים, שאינן יודעות להעריך כמה תלמידות יגיעו בשנת הלימודים הקרובה ומאין, ותחושות של קיפוח והתמרמרות אצל סייעות שבאות מרשויות שבהן התנאים טובים פחות.
מקורות מצוטטים
דיאמנט, ע. ובית הספר להשתלמויות מורים, המכללה האקדמית בית ברל (בהכנה) השתלמות 'סייעות לגננות' במכללה האקדמית בית ברל. דו"ח הערכה – תשס"ה.
סבר, ר., אמזלג באהר, ח., הכהן וולף, ח., ואולשטיין, ע. (1995) הערכת פרויקט ניסיוני להכשרת עוזרות לגננות. ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית, בית הספר לחינוך.
Dempster, F.N. (1989) Spacing effects and their implications for theory and practice. Educational Psychology Review, 1, 309-330.
Knowles, M.S., Holton, E.F., & Swanson, R.A. (1998) The adult learner. Houston, TX: Gulf.
yyya
אני עובדת כסייעת בגן ילדים. קראתי את הכתבה ואני מעונינת מאד לדעת פרטים על קורסים לסייעות היכן ומתי הם מתקיימים, כי אני רוצה להשתתף בהם. אשמח באם תמציאו לי אינפורמציה בנושא. אני גרה בהוד השרון.
מעוניינת ללמוד קורס סייעת לחינוך מיוחד או לגיל הרך באיזור ירושלים
מעוניינת ללמוד קורס סייעת לחינוך מיוחד או לגיל הרך באיזור ירושלים
מעוניינת ללמוד קורס סייעת לחינוך מיוחד או לגיל הרך באיזור ירושלים
אני מעוניינת ללמוד קורס סייעות באזור מגוריי באר שבע. אשמח לכיוון מקצועי על מכללות באזור הדרום.
קבלת מידע על עבודה עם ילדים
שלום אלישבע,כדאי להתעניין במכללת אחווה.בהצלחה,עינת
אני מעונינת לדעת פרטים על קורסים לסייעות גננות היכן מתקיים ומתיי אני גרה באיזור אשקלון
שירה שלום – הכתובת לפנייתך היא עיריית רמת גן.בהצלחה רבה! עינת
שלום רבאבקש לדעת היכן אוכל ללמוד קורס לסייעות לגננת ברמת גן. תודה רבה
למדתי כ-2 בבית ברל בקורס לסייעות לגני ילדים. ברצוני להלשים את לימודי לשנה שלישית כדי לקבל תעודה של סייעת פדגוגית. בבית-ברל מזה כשנתיים לא נפתח קורס זה מחוסר רישום של תלמידים. רק באוקטובר ניתן יהיה לדעת האם יפתח שם קורס. האם ניתן ללמוד במקומות אחרים הקרובים לאזור מגורי? תודה על העזרה.
אבקש לדעת היכן באיזור ת"א מתקיים קורס הכשרת סייעות לגננות והאם נדרשת תעודת בגרות מלאה כתנאי קבלהבתודה
שלום זהבה,בעיני את מאוד צודקת. הרשות המקומית היא שמחליטה. יש רשויות שמממנות לסייעות את הקורס, ויש שלא.בהצלחה רבה,עינת
השנה סיימתי את הקורס במכללת עמק הירדן היה מעניין . דורשים שנצא לקורס על חשבוננו ,הייתי שמחה אם משהו יבדוק את שכרן של הסייעות ויעשה משהו בעניין אנחנו עובדות ומשקיעות לא פחות מהגננות ולנו אין למי לפנות
שלום שוש מ.מומלץ לפנות למכללות להכשרת מורים ובתי ספר לחינוך לקבלת מידענונים ותכניות לימודים.
שמי נעמי רציתי לדעת אם יש לימודים של סייעות מובילותאני עובדת סייעת חינוכית בגן ואני מעבירה לסייעות למידת עמיתים ואני מאוד רוצה להתקדם בתחום הזה תודה
אני מאוד מעונינת לעבוד כסייעת , עוד יותר בעקבות הכתבה. ברצוני לדעת פרטים נוספים לגבי קורסים לסייעות הקרובים למקום מגוריי( קרית ביאליק) כמו-כן , את שעות וימי הלימוד.
שלום גלית,המכללה הקרובה ביותר למקום מגורייך שמקיימת קורס הכשרה לסייעות לגננות היא בית ברל. ד"ר רחל ידיד היא מרכזת הקורס.בהצלחה,עינת
רציתי לדעת היכן ניתן ללמוד לימודי סייעת לגננתבאזור המרכז ראשון לציון או כל אזור.