הדרדרות בביצוע של מורים: גורמים ופתרונות אפשריים לתיקון המצב

מקור וקרדיט:

Eliezer Yariv. "Deterioration in Teachers' Performance: Causes and Some Remedies", World Journal of Education, Vol. 1, No. 1; April 2011. P. 81-91.

מחקר זה בחן מדוע חלה הידרדרות בביצוע של המורים?
המחקר הנוכחי בודק את הסיבות לכך שמורים עשויים להפוך למבצעים גרועים.

שאלות מחקר
- מה גורם לביצוע של המורים להידרדר?
- מה הקשר בין גורמים חיצוניים, כגון: שינויים בניהול בית הספר או אירועים משפחתיים, לבין גורמים פנימיים, כגון: יכולות אישיות ובריאות נפשית?

שיטת המחקר
הנתונים נאספו באמצעות ראיונות מובנים למחצה.

מדגם
ארבעים מנהלים מבתי ספר יסודיים במחוז חיפה השתתפו במדגם. המנהלים היו בני 40 עד 50 שנים, רובם (85%) נשים, העובדים בממוצע למעלה מ-20 שנים. חמישה מתוך ארבעים המנהלים ניהלו יותר מבית ספר אחד.
המנהלים תיארו את סיפורו האישי של אחד המורים בבית הספר שלהם, שביצועו המקצועי ירוד.

במחקר נמצא כי מחצית מהמורים הבעייתיים היו מורים וותיקים שניצבו מול שינוי פנימי או חיצוני בולט באמצע הקריירה. זרעי הבעיות שלהם נשתלו קרוב לוודאי מוקדם בחייהם. אחרים ניצבו מול משבר אישי עכשווי שפגם בביצוע שלהם. נמצא כי ביצוע גרוע אינו תואם למשתנה הרקע של מורה או מנהל כלשהו. בנוסף, ביצוע גרוע לא קושר ישירות לשלבים מקצועיים מסוימים בקריירה של המורה.

דיון
ניתוח האירועים שהביאו את המורים והמנהלים למצב הנוכחי הבלתי רצוי מעלה שני נושאים: ראשית, התאמה גרועה בין הארגון לבין העובד.
הנושא השני הוא השפעה שלילית של שינויים בחיי העובד. מורים רבים הנחשבים כבעייתיים ניצבים באותו זמן מול משבר אישי או מקצועי, המעצים את התנאים העוינים המוקדמים.

1. התאמה גרועה בין בית הספר לבין המורה
התוצאה של התאמה כזו ועבודה בסביבה מלחיצה יכולה להוביל לתחושה של תשישות פיזית ונפשית. המחברים ראו ששליש עד מחצית מהמורים המאתגרים שנדגמו תוארו כסובלים משחיקה ומסימפטומים נפשיים אחרים של לחץ. הממדים של השחיקה הקשורים לתשישות נפשית, תחושה של ניתוק מהעצמי ורגשות של הישגיות עצמית נמוכה נובעים ממגוון היבטים הקשורים לאקלים בית הספר (Grayson & Alvarez, 2008), עומס עבודה, לחץ זמן, יחסים עם ההורים (Skaalvik & Skaalvik, 2008) וגורמים אחרים.

2. שינויים ומשברים
המושגים של תקופות גורליות ומודל של אירועי חיים (Gitterman & Germain, 2008), חלים על הממצאים במחקר זה, שבו מחצית מהמורים הבעייתיים ניצבו מול שינויים בולטים בחייהם, . כגון: גירושים, קשיים כלכליים.
נמצא כי שני שינויים מקצועיים המופיעים כבעלי השפעה מיוחדת: החלפת המנהל והתופעה של מורים עולים.

הגעתו של מנהל חדש (או כאשר מורה עבר לבית ספר אחר) הופך לנקודת מפנה עבור מורים רבים. חלק מהם התקדמו, בעוד אחרים איבדו את מקומם.
נמצא כי מנהלים חדשים, אפילו כאלה שהעדיפו לשמר את המסורות של בית הספר, ניסו לתקן מה שנראה בעיניהם כביצוע עלוב. על כן, אין פלא שארבעים אחוז מהמורים במחקר זה נשארו פחות משלוש שנים בבית הספר הנוכחי שלהם לפני שעזבו לבית ספר אחר. ההתאמה העלובה בין המנהל למורה לא הצליחה והסתיימה בהפרדה.
השינוי השני מתייחס למורים שהיגרו עם משפחותיהם מברה"מ לשעבר וחוו קשיים משמעותיים בהתמודדות עם המעבר המקצועי והתרבותי.

המלצות מעשיות
לבסוף, המאמר מעלה המלצות מעשיות לסיוע למורים שביצועם נפגם.
זיהוי וסיוע למורים שניצבים מול קשיים אישיים ומקצועיים הוא היבט חיוני של ניהול אפקטיבי, אולם זה עדיין נתפס כקשה ולכן ההנהלה והחוקרים נוטים להתעלם מכך.

ההמלצות הבאות, המבוססות על ניסיונו של המחבר ועל המחקר המוגבל בנושא, מתמקדות בשלב הרביעי – הכשרה וייעוץ.

1. התמודדות עם קשיים: קורס עבור מנהלים. יש להכשיר מנהלים לזהות את החולשות של המורים; כיצד להתמודד עם מצבים עוינים, כגון: מורה מורד או פגישה עם הורה אלים שמתלונן לגבי המורה של הילד שלו. הכשרה מעין זו עשויה לכלול הבנת הסגנון האישי של המנהל לפתרון בעיות, למידת שיטות שונות של ניהול קונפליקט, השתתפות בסימולציות ומתן משאבי ייעוץ ארגוניים.

2. הדרכה מטעם המפקח. חיוני שהמפקחים של משרד החינוך יפתחו מדיניות ואסטרטגיות, כמו גם עקרונות ייעוץ לגבי כיצד לטפל בהידרדרות של ביצוע מקצועי.

3. סדנאות למנהלים. המחבר מתאר סדנה שהעביר לשמונה מנהלים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, ובה ניתנה להם הזדמנות לעבוד על קשיים ביחסי הכוח בין מורים למנהלים. תכנית הסדנה כללה לימוד של ההיבטים של ניהול כוח אדם עם דגש על ניהול עובדים מאתגרים, הצגת ממצאי מחקרים ובקשה מהמשתתפים להציג ולנתח מקרים של חברי צוות שסבלו מקשיים וללמוד ולתרגל כיצד לתת משוב אפקטיבי. התרגול במהלך הסדנא עזר לשפר את היחסים ההדדיים ולהבהיר גורמים נסתרים לכישלון ולמכשולים.

4. נמצא כי תמיכה מצד עמיתים, מכניזמים של אימון והנחיה הם פעולות המשיגות הצלחה מסוימת בתיקון הביצוע הירוד של המורים.
5. הנחיה. במחקר השתתפו 13 מורי בית יסודי בסדנא בת שבועיים, שבה עודדו אותם מדי יום לשפר את ביצועיהם באמצעות רפלקציה והתנסות בהתגברות על הרגלים ישנים ועל חשיבה קודמת. נמצא כי 10 מתוך 13 משתתפים הראו שיפור בולט במהלך הסדנא ואחריה.

6. שירותי ייעוץ. ארגון המורים הישראלי פיתח שירותי ייעוץ בצורת "קו חם" ומשרדים אזוריים המספקים שירותי פסיכותרפיה ייעוץ זוגי והדרכה מקצועית. המטרה של שירותים אלה היא להתגבר על מכשולים החוסמים את הדרך לשיפור, כגון: יחסים רעועים עם עמיתים או מצוקה חמורה שניתן לפתור אותה בעזרת התערבות של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש.

לסיכום, תוך שניים-שלושה עשורים, שינויים רבים התרחשו בקריירה של המורים. מאחר ואנו חיים בעידן דינמי, עם שליטה מוגבלת על התרחשות של אירועים, אף אחד לא יכול להבטיח הצלחה מקצועית מתמשכת. רוב העובדים, אך לא כולם, מתגברים על הקשיים היומיומיים ומתמודדים ביעילות עם אירועי חיים. כנושא שנחקר בפעם הראשונה בבתי הספר בישראל, מחקר זה חשף את הגורמים האישיים והארגוניים התורמים להעצמת המעגל המסוכן.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י מיכל זרזבסקי , עורכת ומנהלת תוכן במכון מופ"ת.