הגדרת הצורך במידע
השאלה חוזרת ועולה במפגשים עם מורים, אשר מתקשים להבין את משמעות המושג "צורך", משום בהם בוחנים אותו בנפרד מן המושג "מידע", ולכן הם תוהים – צורך של מי?
ובכן, הצורך נגזר מ: אירוע/בעיה/שאלה/דילמה, אשר כדי להתמודד עמם ולהגיע לפתרונות, אנחנו זקוקים למידע כלשהו. באנגלית זה נקרא: The need for Information ואולי היה נכון יותר להשתמש בביטוי "ההזדקקות למידע" – רק שניסוח כזה לא נשמע כל כך טוב בעברית....
כדי להבין זאת כדאי לחזור ולקרוא את הניסוח מתוך מסמך הסטנדרטים במידענות וכן להשוות עם ניסוחים הנהוגים במדינות אחרות.
הסטנדרט הראשון מדבר על:
יכולת לזהות את הצורך במידע, להעריך את טיבו, היקפו ודרכי השגתו של המידע הנחוץ להשגת יעד מסוים.
א. מגדיר ומתאר את הצורך במידע
1. מגדיר את הצורך במידע וכן את אופיו, מהותו והיקפו של המידע הנדרש להשגת היעד
2. מנסח שאלות המכוונות אל היעד.
3. מזהה מושגים ומילות מפתח שישמשו אותו באיתור המידע הנדרש.
4. מרחיב את הגדרותיו לגבי המידע הדרוש לו
3. מזהה מושגים ומילות מפתח שישמשו אותו באיתור המידע הנדרש.
4. מרחיב את הגדרותיו לגבי המידע הדרוש לו
גישה דומה מתבטאת גם ברשימת הסטנדרטים באוריינות המידע (Information Literacy) שמתפרסם באתר DKC (Digital Knowledge Central). הרשימה מוצגת בצורת טבלת השוואה, במטרה להציג את הדמיון הקיים בין נקודות המבט של גורמים שונים העוסקים בנושא.
אוריין המידע יודע לגשת למידע באופן יעיל ואפקטיבי
1) מזהה את הצורך במידע
2) מודע לעובדה שמידע מדויק ומקיף הינו הבסיס לקבלת החלטות באופן מושכל
3) מנסח שאלות המבוססות על המידע לו הוא נזקק
4) מזהה מגוון מקורות מידע אפשריים
5) מפתח אסטרטגיות יעילות לאיתור מידע ומשתמש בהן
באותה טבלת השוואה כדאי לשים לב גם לניסוח של Big6 skills and strategies
1. הגדרת המשימה
1.1 מגדיר את בעיית המידע
1.2 מזהה את המידע הדרוש לצורך השלמת המשימה (כדי לפתור את בעיית המידע)
מכאן, חשוב לחזור ולהסביר כי השלב של "הגדרת הצורך" הוא שלב המתבצע לפני שניגשים לחיפוש המידע בפועל. שלב זה איננו נתון לבחירה ובלעדיו לא יתבצע תהליך מידעני שלם ומוצלח. המטרה היא להפנים את ההבנה שבתהליך מידעני, אנו קודם כל חושבים לאיזה מידע נזדקק כדי להתמודד עם הבעיה ובהתאם לכך אנו מנסחים שאלות ומתכננים מהלכים לאיתור המידע.
השאלה ל "איזה מידע" נזדקק טומנת בחובה חשיבה מורכבת, משום שמדובר על היבטים שונים של המידע – לאיזה תוכן של מידע נזדקק? לאילו סוגים של מידע? לאילו מקורות מידע? באילו כלים כדאי להשתמש כדי להגיע אל המידע לו אנו זקוקים? קבלת החלטות בשאלות הללו מותנית בהבנה של הבעיה והצרכים הנגזרים ממנה.
לדוגמה: אם הצורך הוא לכתוב עבודת "שורשים" - אז בעקבות ניתוח הגדרת הצורך סביר להניח שנבחר להשתמש במקורות מידע ראשוניים (ראיונות עם בני המשפחה וכד`), נשלב בין מידע ויזואלי (תמונות, סרטים) לבין מידע טקסטואלי (סיפורים על המשפחה) והתוכן שנבחן ושנציג בסוף התהליך יהיה אישי/משפחתי/אנושי.
לעומת זאת, אם הצורך הוא לתכנן טיול שנתי לכיתה, אז בעקבות ניתוח הגדרת הצורך נפנה למקורות משניים כגון מפות, ספרי טיולים, ובתוכן המידע נתמקד באתרי טיול, מקומות לינה, תכנון תקציב וכד`.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya