האתגרים והמציאות של למידה מבוססת חקר

Markham, T. (2013, July 3). The challenges and realities of inquiry-based learning.[Web Log Post]. Retrieved from

מורים בבית ספר תיכון באזור כפרי בדרום-מזרח מישיגן דנו לאחרונה בהתנהגות המוזרה של שכבת כיתות י"ב. נראה שתלמידי ה-י"ב התנהגו בנימוס רב יותר לשכבת כיתות י"א במסדרונות. נשף הסיום היה גם שקט יותר ומנומס יותר מאשר בשנים הקודמות. מעורר תמיהה עוד יותר, נשף הסיום הסתיים, זה היה אמצע מאי, ותלמידי שכבת י"ב היו עדיין עסוקים בלמידה.
ההסבר של המורים: למידה מבוססת פרויקטים.

הנה סיפור הרקע. כל תלמידי שכבת י"ב בבית ספר זה מקדישים חצי מהיום שלהם בעבודה קשה על פרויקטים אינטרדיסציפלינריים, בחלל חדש ורחב ידיים המתוכנן לעודד קשרים, שיתופי פעולה, ניהול עצמי, חקר מעמיק יותר, ולשמש נקודת השקה פשוטה בין תלמידים לבין מורים. שנה בסביבה זו ביגרה את תלמידים שכבת י"ב מעבר לרגיל. לא היה עוד צורך בהחצנת התנהגות.
סיפורים מסוג זה עומדים להיות חשובים יותר למחנכים. כשהחינוך ממשיך את צעידתו לקראת גישה מכוונת פרויקטים, המונעת בידי התלמיד והמוקירה פתרונות אינטליגנטיים לבעיות פתוחות, לא יהיה די בהתמקדות בגילויים הנפלאים ובעבודה האותנטית הנובעים ממערכת מבוססת חקר. במקום זאת, בעיה קשה הרבה יותר תבוא לידי ביטוי: כיצד נדע אם למידה מבוססת חקר היא מוצלחת, ואילו מדדי הישג לא מתוקננים, כגון גישה טובה יותר, ניתן להפעיל?

זהו אתגר שאפתני משום שהוא מאלץ את החינוך לחצות פרשת מים פילוסופית. למידה מבוססת חקר משבשת סטנדרטים מבוססי מבחנים, ומכאן את המערכת המתועשת עצמה. מבחנים מתגמלים את התשובה הנכונה, וקיימת ציפייה שאפילו חיבורים קצרים ישכנו בהיקף של ידע מוכר ומונחים סטנדרטיים. אולם בעיות פתוחות מובילות לפתרונות ייחודיים, הנגזרים מתהליך חקר שבו תלמידים עוסקים במציאת ראיות, חילופי דברים מעמיקים, ועיצוב יצירתי. בזמן תהליך זה, הם משתנים וגדלים כאנשים, לא רק כנבחנים. יהיה צורך בפיתוח מעמיק של מדדים חדשים, כמה מהם זרים לחינוך, על מנת לפתח מערכת הערכה התופסת את העושר של חינוך מבוסס חקר.

תיקנון מיומנויות בעלות ערך

כדי להציב מערכת חדשה במקומה, צעד מרכזי ראשון הוא להפיץ ולאמן כל מורה על פי מערך ברור של סטנדרטים ביצועיים להערכת מיומנויות הדרושות לשם חקר יעיל, כגון תקשורת, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית, ויצירתיות. החלפת מערך אחד של סטנדרטים עם ארבעת המיומנויות הללו עשוי שלא להישמע פרוגרסיבי, אך ברגע זה המחוונים מפותחים בידי מורי כיתות אינדיבידואליים, ולעיתים קרובות מנוסחים רע. המטרה היא לאמץ מחוונים ברמה עולמית לשימוש בכל שכבת גיל, בכל כיתה, בכל מחוז. הדבר שולח מסר לתלמידים שחקר הוא תהליך מבוסס סטנדרטים. בנוסף, מחוונים הם כלי הכשרה חיוני. תלמידים המוערכים על פי מחווני ביצוע טובים יפגינו ביצועים טובים יותר לאורך זמן כאשר הם מטמיעים את הדרישות החדשות עבור למידה מבוססת מיומנויות.

האתגר: ברגע זה, סביבה מבוססת סטנדרטים מאלצת מורים לנקוט בעמדה בלתי מחייבת כלפי תהליך החקר. מרבית הפרויקטים עושים שימוש בכלים להערכת ביצועים, אך הרוב המכריע של הפרויקטים מסתיימים כמעוצבים יותר עבור כיסוי אקדמי מאשר חקר והמצאה, הווי אומר שהם חסרים בכוח ועומק. ובעיה קשה יותר מגיחה: ככל הנראה שלא יהיה ניתן למדוד באופן אובייקטיבי את ההיבטים הנסתרים יותר של החקר, כגון יצירתיות וחשיבה ביקורתית.

הערכת למידה שיתופית

המודל האייקוני של חוקר בודד הוחלף בחקר מבוסס צוות. בתעשייה, חברי צוות מוערכים על פי אחריותיות אישית וביצועים, יחד עם פרודוקטיביות כוללת של הצוות. על המורים יהיה ללמוד לנווט בקלות בין ביצועי צוותים לבין ביצועי חבר צוות, למשוך תלמידים מתקדמים הרגילים ללמידה מספרים, להשתמש בהדרכה יעילה עבור תלמידים מסויגים, ולהעניק יותר תשומת לב להערכת שליטה אישית במהלך מצגות.

האתגר: חקר שיתופי יעיל דורש שתלמידים ילמדו כיצד לפעול בצוות, לא "קבוצה". פיגומים חדשים יכללו הקשבה, סיעור מוחות, ושפת גוף מתאימה. אולם בעיית המיומנויות היא משנית. הצוותים תלויים בקשרים חיוביים המטופחים באמצעות תקשורת, פתיחות, וערכים משותפים. על בניית צוות להיות מובנית בתוך תכנית הלימודים.

להפוך את עומק החשיבה לגלוי

קשה מאוד להעריך חשיבה, אולם סימנים מרכזיים כוללים שימוש באוצר מילים מתאים, היכולת להחליף רעיונות בפורמט מבוסס פרוטוקול, והמיומנות האולטימטיבית של מסירת פתרון משכנע הנתמך בהסבר, תובנה, וראיות. בחינוך מבוסס חקר, כל אלו הופכים לפריטים נגישים. אך כל אחד מהם דורש קריטריונים שתוכננו היטב אשר החינוך רק החל לזהותם.

האתגר: בחקר, התהליך הינו חשוב כמו התוצאה. הדבר משנה את תהליך מתן הציונים. הערכות מעצבות יקבלו משמעות חדשה כאשר מורים יחפשו דרכים למסור משוב מכוון בעת שתלמידים עוסקים בבעיה, ולהכיר בתלמידים עם תובנות בעת שהם נאבקים עם פתרונות אפשריים.

להפוך את המעורבות ממטפורה למדד

המודל המסורתי של ניהול מידע מדגיש ידע, מיומנויות, וגישה כאיכויות הדרושות לשם ביצוע עבודה. עולם המונע לקשרים ומבוסס מידע הופך את הנוסחה: ביצוע מתחיל עם גישה ומופגן כמיומנויות והישג, לקח הניכר בהתנהגות של תלמידי ה-י"ב בבית הספר התיכון במישיגן, אשר שנתם החלה בשבועיים של עבודת צוות ותרגילי 'התאמת גישה'. במהלך השנה, שינוי הגישה שלהם הביא למעורבות ניכרת ולמידה מעמיקה יותר. על החינוך יהיה לפתח שיטות עקביות כדי להעריך מעורבות, תוך שימוש בכלים איכותניים כגון כלים לרפלקציה, יומני בעיות, דיון סוקרטי, וסקרים של אקלים בית-ספרי רגילים.

האתגר: הואיל וגישה הינה בהפניה עצמית ואישית, הדבר מפריע מאוד לבתי ספר, הרגילים להגדיר כיצד התלמידים 'צריכים' להרגיש לגבי החינוך שלהם. אולם החקר משנה את פני השטח. באופן בלתי נמנע, בתי ספר יאלצו להתקדם לקראת סיפוק הלקוח במקום לנהל את ההצגה.

התגברות על רעיונות רדוקטיביים של קוגניציה

בעיית המעורבות היא למעשה מצוף המציין מים עמוקים יותר. הנציגים הישנים של הניהול האקדמי—איי-קיו, הילדים ב'רמה הגבוהה', מבחנים מתוקננים, אסטרטגיות התערבות אקדמיות—יהיו תחת מתקפה הולכת וגוברת מצד הערכים והחזקות האישיות המניעים חקר טוב, כגון התמדה, ניהול עצמי, גמישות, כושר התאוששות, ויצירתיות. איכויות אלו אינן נחלתה הבלעדית של הקוגניציה, ולמעשה הן יעוכבו על ידי המשך הגישה הרדוקטיבית ללמידה. זה דורש לא רק סביבת למידה אישית אלא מערכת הערכה אישית. מערכת של תלקיט (portfolio) היא אב טיפוס לסוג כזה של הערכה, אולם תלקיטים הנצמדים ליסודות אקדמיים ושל קריירה לא יהיו מספיקים.

האתגר: חקר קשור באופן הדוק לאופי, משמעות חברתית, והיבטים של אינטליגנציה רגשית הקשורים לאישיות. אף אחד מהם אינו מובן היטב, אף לא על ידי מדעני מוח. סביר להניח, למעשה, שהחקר ילווה בשינויים דרמטיים של ההסבר שלנו לגבי האינטליגנציה עצמה.

להבין את הידע

זהו הפיל בחדר. גם חקר המוח וגם השכל הישר אומרים לנו שחקר רב-עצמה דורש בסיס של עובדות, מושגים, ובסיס ידע. הווי אומר שתכנית הלימודים המתוקננת ושיטות הוראה קונבנציונליות לא ייעלמו, והן גם לא צריכות. אולם הוויכוחים הכבר סוערים לגבי דרישות הליבה המדינתיות (Common Core State Standards) בארה"ב מצביעים על דיון עז במהלך השנים הקרובות לגבי הטווח וטבעם של הסטנדרטים. כמה עלינו ללמד את הצעירים, ומה עלינו להשאיר לחקר?

האתגר: גישת החקר מקוננת בבעיה המעצבת יותר של הטבע המשתנה של הידע הגלובלי עצמו. בנקודה מסוימת, יהיה קשה לתאר במדויק מה על אדם 'משכיל' לדעת. להיכן יוביל אותנו אז החקר, קשה לנבא. אולם מוטב שיהיו הערכות מבוססות חקר בנמצא לפני שזמן זה יגיע.

למאמר המלא באנגלית

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת