האם האבחון הפסיכולוגי מקדם הכלה או הוצאה מבית הספר?

מקור: הרצאה מתוך כנס "אבחנה מבדלת" 2006, אתר פסיכולוגיה עברית

מטרת המחקר לבדוק את התהליך והשיח החברתי של צוות ביה"ס, המנתב ילדים שנכנסו לחינוך הרגיל, לקריירה של חינוך מיוחד.
המחקר התקיים בשני בתי ספר במשך שלוש שנים

ממצאים
במהלך הניתוב לחינוך מיוחד מעורבים הייצוגים החברתיים הבאים:

א. הכלה - כל הילדים צריכים להיכלל בחיים החינוכיים והחברתיים בבתי הספר הרגילים שבאזורי מגוריהם.

ב. בידול -
• התנהגויות נבדלות של הצוות לילדים שונים בכיתה ובביה"ס
• הדרה - הוצאה מהחברה של קבוצות שוליים.

ג. ריבוד חברתי -
השתייכות לרובד מסוים עשויה לקבוע את אורח חייו של הפרט וההזדמנויות הנפתחות לפניו במהלך החיים.

צוות ביה"ס חי בקונפליקט שבין שתי מטרות מרכזיות שלו שאינן מתיישבות. בין מטרת הכלה ובין מטרת הריבוד החברתי.
הפתרונות משתקפים באידיאולוגיה, בדיבור היומיומי, במעשה/התנהגות ובמוסדות בית הספר.


ריבוד:
הריבוד לא מיוצג על ידי צוות בית הספר כבחירה חופשית של המעשה החינוכי אלא כטבעו של העולם, כ'מובן מאליו'.

ההכלה, היא הבחירה, גלויה ומוצגת כאידיאולוגיה בגאווה, ישנה כוונה בבתי הספר להכיל.

לכן תהליכי הריבוד והבידול נעשים יותר ויותר סמויים וממש יורדים למחתרת, כביכול הם חוסר ברירה, והם מוסווים כפשרות.

אבחון נוהל או טקס?
מכיוון שהבידול כתוצר של הריבוד מנוגד לאידיאולוגיה צריך טקס שיעזור בביצוע ויסווה אותו. האם האבחון הינו חלק מ"טקס" הבידול?

המבחן כאורח חיים בביה"ס הוא כלי מרבד, האבחון הוא הכלי הממיין של הקבוצות הנמוכות בהיררכית הריבוד והכלי המבדל. בשיח הבית ספרי המבחן בודק תהליכים משתנים, בעוד האבחון "בודק" בחלקים הקבועים הלא משתנים, כמו לדוגמה את "היכולת".

האבחון כהסוואה/פשרה:
• בין אידיאולוגיה מכילה ומעשה מרבד ומבדל.
• כביכול מדד אובייקטיבי – זה לא אנחנו מבדלים אלא האבחון ה"אובייקטיבי".
• דחית הקץ- הפניה לאבחון למרות שיודעים מה התוצאה שלו.


האבחון כתחליף מסווה:
ההחלטה על שליחת ילד לאבחון הינה הסוואה להחלטה להוצאה לחינוך המיוחד, אחרי האבחון ההוצאה למסגרות החינוך מיוחד כמעט מובטחת. וכך ההחלטה על שליחה של ילד לאבחון הופכת לחופפת, אם כי באופן סמוי, להחלטה לשלוח ילד לחינוך מיוחד.


השימוש באבחון הפסיכולוגי בבית הספר הוא כמעט רק למטרות בידול. האבחון הפסיכולוגי הוא מעין נקודת אל חזור לבידול והשמה לחינוך מיוחד:

• אין כמעט שימוש בממצאים של אבחונים למטרת קידום בלימודים ובנית תוכניות.
• מורות מתייחסות לתוצאותיו גם כאשר לא בוצע
• הסוואה על ידי יצירת שלבים להוצאה:


את מי מבדלים?
בקבוצת החלשים נכללים ילדים שצוות בתי הספר הגדירם כמתקשים בלימודים בעלי "יכולת נמוכה" או "חסרי יכולת". בכיתות א' וב' מוינו לקבוצה החלשה ילדים בעלי הישגים נמוכים בקריאה.

את מי מכילים?
ילדים עם קשיים רגשיים וקשיים בהתנהגות. ההכלה שלהם כוללת התכוונות לתוכניות כיצד לסייע להם.

תובל מביאה רשימה של אסטרטגיות להסוואת הריבוד ודוגמאות כיצד הן באות לידי ביטוי בבית הספר.
ומראה את השימוש ברטוריקה מרבדת ("קבוצה חלשה", "תת-משיגים") ורטוריקה שמסווה ריבוד ("ילדים בעלי צרכים מיוחדים", "קבוצת הקניה", "מרכז אתגר")