דפוס חשיבה צומח מצמצם את העומס הקוגניטיבי הנתפס ומשפר את הלמידה: שילוב בין מוטיבציה לבין עומס קוגניטיבי

Xu, K.M. et al. (2021). A Growth Mindset Lowers Perceived Cognitive Load and Improves Learning: Integrating Motivation to Cognitive Load. Journal of Educational Psychology, 113(6), 1177-1191

לעתים קרובות תלמידים מחזיקים בהשקפות באשר ליכולתם האקדמית והאם ניתן לשפרה. השקפות אלו משקפות אמונות לא מודעות ביחס לגמישות או הקביעות של תכונות אנושיות, כמו אינטליגנציה. אדם המחזיק בתפיסה של דפוס חשיבה קבוע (fixed mindset) מאמין שיכולת היא תכונה קבועה באדם, כלומר האינטליגנציה אינה ניתנת לשינוי. לעומת זאת, אדם עם דפוס חשיבה צומח (growth mindset) מאמין שיכולת היא תכונה מתפתחת  ומתייחס לאינטליגנציה כתכונה שניתן לשפרה בעזרת השקעת מאמץ ותרגול.

המחקר הנוכחי בחן כיצד דפוס חשיבה צומח משפיע על תהליכי למידה ועל תוצאותיה.

שאלת המחקר נבדקה באמצעות מערך מחקר ניסויי שבו השתתפו 138 תלמידי תיכון הלומדים בכיתה י' בשני בתי ספר ציבוריים. דפוס החשיבה של משתתפי המחקר תופעל באופן מבוקר על ידי החוקרים. התלמידים הוקצו באופן אקראי לאחת משתי קבוצות, שכל אחת מהן כללה 69 תלמידים:

1. קבוצת הניסוי – דפוס חשיבה צומח: תלמידים בקבוצה זו קיבלו מידע שגרם להם להאמין שיכולת היא תכונה מתפתחת. התלמידים קראו מאמר אודות תפקודי המוח והגמישות של האינטליגנציה שכותרתו הייתה "אתה יכול לשנות את האינטליגנציה שלך". לאחר הקריאה הם התבקשו לכתוב מכתב מעודד לתלמיד דמיוני שהתקשה בלמידה של נושא מסוים.
2. קבוצת הביקורת: תלמידים בקבוצה זו קראו מאמר המתייחס לנושא כללי אודות תפקוד המוח שכותרתו "הנוירון, אבן הבניין של המוח." במאמר זה לא הייתה כל התייחסות לגמישותה של האינטליגנציה. לאחר הקריאה, הם התבקשו לכתוב תקציר של המאמר.

לאחר מכן, ביצעו התלמידים בשתי הקבוצות משימת למידה בפיזיקה שעסקה בנושא של תנועת הקול ואפקט דופלר (השינוי החל בתדירות הקול תוך כדי תנועתו). בתום משימת הלמידה התלמידים מילאו שאלונים כמותיים שמדדו את המשתנים הבאים:

1. ידע קודם: התלמידים התבקשו להעיד על ידע קודם שיש להם אודות הנושא הנלמד במשימת הלמידה.
2. ביצועי למידה: התלמידים ענו על שאלות שבדקו את הזיכרון (הידע) של החומר הנלמד ואת יכולת ההעברה (transfer) שלו להקשרים חדשים.
3. עומס הקוגניטיבי: התלמידים התבקשו לדווח על רמת הקושי שהם חוו במשימת הלמידה.
4. תפיסת היכולת כצומחת: התלמידים דירגו היגדים שמדדו את תפיסותיהם לגבי גמישות האינטליגנציה.
5. אוריינטציה מוטיבציונית: התלמידים דירגו היגדים שמדדו נטייה למטרות של למידה ושליטה במיומנויות.

ממצאים

ביצועי למידה. התלמידים בקבוצת הניסוי השיגו ביצועי למידה גבוהים יותר מתלמידים בקבוצת הביקורת הן בידע של הנושא הנלמד והן ביכולת ההעברה שלו. ממצא זה מראה שקידום ועידוד של דפוס חשיבה צומח משפיע לטובה על הלמידה.

תפיסות עומס קוגניטיבי. למרות ששתי הקבוצות במחקר זה למדו אותו נושא, תלמידים שהניסוי עודד אותם לדפוס חשיבה צומח (קבוצת הניסוי) תפסו את העומס הקוגניטיבי של משימת הלמידה כנמוכה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת.

אוריינטציה מוטיבציונית. התלמידים בקבוצת הניסוי שדיווחו על ידע קודם בנושא הנלמד הראו נטייה גבוהה יותר למטרות שליטה במיומנות בהשוואה לקבוצת הביקורת. בקרב תלמידים שדיווחו על ידע מועט בנושא, לא נמצא הבדל בין הקבוצות בנטייה המוטיבציונית. ממצא זה מראה שקידום דפוס חשיבה צומח הוביל לאימוץ של מטרות שליטה במיומנות רק עבור אלה המעידים שלהם ידע קודם בנושא הנלמד.

המלצות

1. על מנת לבסס בקרב תלמידים דפוס חשיבה צומח יש לעצב סביבה ופרקטיקות הוראה ולמידה אשר מעודדות זאת. חשוב שמורים יעבירו לתלמידיהם את המסר שיכולות הן מתפתחות. על מנת לבסס תפיסה זו אצל תלמידים חשוב להעביר מסר זה באופן מתמשך.
2. מומלץ לעודד דפוס חשיבה צומח על בסיס החומר הלימודי בתחום הדעת. למשל, בפיזיקה ניתן לכלול סיפורים מעניינים ורלוונטיים על קשיים שחוו חוקרים וממציאים בנושא הנלמד. כך ניתן יהיה להדגים שהתהליך אל עבר הצלחה יכול להיות רצוף כישלונות.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא דפוס חשיבה